מבוא. 

אוכלוסיית העובדים הזרים בישראל. 

חוק עובדים זרים. 

אשרות לעובדים זרים. 

השוני בין עובדים זרים בענפים השונים: סיעוד, חקלאות, בנין 

הסדרי העסקה של עובדים זרים. 

זכויותיו ותנאיו הסוציאליים של העובד הזר. 

זכויות פנסיונית. 

זכויות נוספות. 

אשרה לעובד סיעודי זר. 

חלופות לעיגון זכויות הפנסיה של העובדים הזרים. 

קרן לעובדים זרים לפי חוק עובדים זרים.

רפלקציה: רשמים אישיים על מצב המטפלים והעובדים הסיעודיים בתל אביב,ממצאים וניתוח הראיונות.

זכאות עובד סיעודי זר לשעות נוספות. 

הסדרים וזכויות מספקים, האומנם?. 

סוגיית ביטוח רפואי של עובדים זרים כאנלוגיה לסוגיית הפנסיה של עובדים זרים. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

תמלילי ראיונות מלאים. 

ראיון עם מ' – עובדת סיעודית זרה המטפלת בקשיש ברמת אביב. 

ראיון עם י' , מתנדב במוקד סיוע לעובדים זרים. 

ראיון עם א' – עובדת סיעודית בבית אבות. 

סמינריון עובדים זרים בתחום הסיעוד  מחקר איכותני.

האם "התמונה" החוקית שמוצגת לפנינו באמת מיושמת ?  

ערכתי ראיונות איכותניים (ר' נספח) ועיקר העבודה הוא רשמיי האישיים מהראיונות וממצב העובדים הסיעודיים אליו נחשפתי.

בעבודת המחקר לעבודה זו שוחחתי עם מטפלים סעודיים שהם עובדים זרים, מתנדבים בעמותות לסיוע לעובדים זרים, בעיקר המוקד לסיוע לעובדים זרים בתל אביב.
ועם ישראלים ותיקים שבאים במגע עם אוכלוסיית המטפלים הסיעודיים.
התובנות שיצאתי עימן ממפגשים אלו, הם שמדובר בתופעה סוציולוגית מרתקת.
ישראל הקטנה הנלחמת על קיומה שבעבר היה בה צנע, והמחאה החברתית של 2010 טרם חלפה, עדיין נחשבת למדינה קפיטליסטית, אטרקטיבית למטפלים סעודיים מהעולם השלישי.

הקצב המהיר של הזדקנות האוכלוסייה בישראל- שאין דומה לה באוכלוסיית העולם כולו-  וריבוי ההשלכות החברתיות הכלכליות והרפואיות, שהן בלתי נמנעות בתופעה זו הגבירו את המודעות הציבורית לבעיותיו של הזקן, הן בקהילה והן במוסדות האשפוז למיניהם. גידול משמעותי במספר הזקנים, עלייה בתוחלת החיים, העלאת רמת החיים ושינויים אתנולוגיים, כל אלה יוצרים גידול משמעותי בביקוש ההולך וגובר לשירותי סיעוד לזקנים, לרבות שירותי מטפלי בית לזקנים סיעודיים. הזקנים הסיעודיים ובני משפחתם מעדיפים את הישארותו של הזקן בביתו הדורש טיפול של 24 שעות ביממה, שניתן ברובו ע"י עובדים זרים. הרעיון  בהבאת עובדים זרים היה לתת מענה מיידי וזמני למחסור בעובדים בענף החקלאות ולספק פתרון לתאוצת הבנייה בענף זה, בהמשך התפתח רבות גם תחום הסיעוד.

דוגמא חלקית מראיון עם פיליפינית עובדת סיעודית זרה המטפלת בקשיש

אני: מהיכן הגעת לישראל?

ת': מהפיליפינים, לפני 7 שנים.

אני: תארי לי את חייך, איך והאם חייך השתנו מאז שהגעת לישראל?

ת':חיי השתנו מקצה לקצה. פה אני מטפלת בקשיש וכל חיי סובבים סביב אנשים זקנים, בעיקרון , אני ציירת ואמנית במקצועי, ובזאת התעסקתי בפיליפינים, אבל מאז שאני כאן אני כמעט ולא מציירת.
זה נכון שהמצב הכלכלי שם קשה, אם לא היה לי ילד לא הייתי באה לפה, אני מוכנה לסבול בשביל הילד.

אני : אז מדוע את מחייכת, נראה כי חייך קשים?

מ': "אני מחייכת כי זה מבלבל פה אנשים. בפיליפינים כל משפט נפתח בחיוך, אבל כאן נדמה שאתה צריך שתהיה לך סיבה לחייך".

אני: את נשואה? גרושה? הבנתי שיש לך ילד.

ת': אני גרושה, וכן יש לי ילד שנמצא אצל אמא שלי. אני שולחת להם כסף כל חודש

 אני:איך ה"בוס" שלך הקשיש ומשפחתו מתייחסים אלייך?

ת': בסך הכל בסדר די אדיבים אבל הקשיש שבו אני מטפלת לפעמים נודניק, דורש הרבה צומת לב אני צריכה לנקות אחריו ולנקות אותו כל הזמן. הקשיש הקודם בו טיפלתי היה נחמד אבל משפחתו התייחסה אליי בחוסר כבוד, הם רצו שאני אעשה גם להם משימות כמו לבשל להם בבית ולנקות אחריהם למרות שרישיון העבודה שלי הוא רק לטפל בקשיש וככה יצא שלא היו לי שעות ושבתות והייתי חייבת לרצות את המשפחה ולהיות זמינה 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע.

ש': מה כוללת העבודה?

ת': ניקיונות, בישול, קניות,רחצת הקשיש,טיול יומי סביב הבית, ליווי רפואי. אני ממש נהיתי אחות, אני אחראית על להביא לו את הכדורים שלו בזמן, בודקת אם יש לו תופעות לוואי, קובעת לו תורים למרפאות מומחים, וממש המזכירה האישית שלו אפילו, קונה מתנות לנכדים ומזכירה לו על ימי ההולדת שלהם.
האמת שהנכדים זה החלק הנחמד בעבודה ואחד מהם מזכיר לי את הילד שלי.

 אני: מה את חושבת ההבדל בין להיות מטפלת בישראל לבין מקומות אחרים?

ת':אינני יודעת לגבי מקומות אחרים אבל בישראל אנחנו המטפלים הסעודים פצצה מתקתקת מכיוון ואנחנו שוהים פה ללא אשרת שהייה וחיים על זמן שאול, אבל אני יכולה להבין אנשים שחיים בצורה כזו, כי כל דבר עדיף על מוות ברחובות, עוני או חוסר יכולת להתפרנס ולפרנס בכבוד. כל אחד רוצה לזכות בהזדמנות עבורו ועבור ילדיו לעתיד טוב יותר ולהרגיש כי הוא אדון לגורלו.

אצלי הסיפור הוא קצת שונה, אני הגעתי הנה באופן חוקי לפני חמש שנים על תקן מטפלת סיעודית לקשיש ששמו משה.
אני מתגעגעת נואשות לבן שלי, אני מקפידה לשוחח איתו פעם בשבוע, אך זה כלל לא מספיק, אני לא שם בשבילו כשהוא בוכה, כשהוא צריך חיבוק של אימא, והכי נורא עבורי זה שאני לא שם בזמן שהוא חולה ובמקום זה אני מטפלת בבן אדם שאין לו שם קרבה אישית אליי ברגעים שקשה לו, זה מעציב אותי נורא.
לחיות במדינה זרה ממש מרגיש כמו הישרדות, קודם כך עליך להסתגל לסגנון חיים שונה, ללמוד את השפה, להתמקם מבחינה חברתית.

 אני:איך את מצליחה לשמור על השפיות שלך?

ת: אצלנו הפיליפינים נהוג בכל מוצאי שבת, מיד לאחר סיום שבוע העבודה, ללכת לדירה של חברים ולהכין תבשילים מסורתיים, לצחוק ביחד ולשיר שירים רומנטיים.

אני:אז היית אומרת שאתם קהילה מגובשת? 

ת: לחלוטין, הלכידות בין חברי הקהילה בארץ לא מסתכמת אך ורק בחגיגות, היא באה לידי ביטוי גם בהרבה עזרה הדדית. כשמישהו נמצא בצרה כולם מלווים כסף, בהולדת ילד כל המכרים נותנים מתנות ובעיקר כספיות, וכאשר מישהו חס וחלילה חולה כל מכריו כמעט בלי יוצא מן הכלל מתגייסים על מנת לתמוך בו!

אני: הבנתי, האם יש לך תוכניות כלשהן לעתיד? אחרי שתחסכי מספיק כסף? את מתכננן לחזור חזרה לבנך או להביא אותו הנה לארץ?

ת': למען האמת אני מתכוונת לעזוב בקרוב, משה הקשיש גוסס ואני אמורה לסיים את השהות החוקית שלי בארץ מכיוון שאשרת העבודה עומדת להגיע לסיומה. אני אכן חוזרת לבן שלי, אני שבורה מגעגועים אילו ולכך אני כבר לא יכולה לחכות עד שיגיע היום שבוא אראה ואחבק אותו.

 אני: תודה רבה לך מ' אני מודה לך על שיתוף הפעולה ומאחל לך הצלחה בכל.

ת': אין בעד מה שמחתי להשתתף בראיון ומודה לך מאוד.

דוגמא חלקית מראיון עם מתנדב במוקד סיוע לעובדים זרים

אני: שלום לך י', כמה זמן אתה כבר מתנדב במוקד הסיוע לעובדים זרים?

י': שלום, אני כבר בשנה השמינית במוקד סיוע לעובדים זרים.

אני : מהו מוקד הסיוע לעובדים זרים ומה תפקידך כאן?

י' : מוקד סיוע לעובדים זרים זו בעצם עמותה א-מפלגתית ללא מטרת רווח אשר שמה בפניה מטרה להגן ולקדם את זכויות האדם של מהגרי עבודה ופליטים ולמנוע סחר בבני אדם בישראל. אנו מחויבים למיגור הניצול של מהגרים, להבטחת יחס מכבד והוגן כלפיהם ולגיבוש מדיניות ממשלתית שתבטיח זאת. אנו מבקשים לשמש שופר לאלו אשר קולם לא נשמע במרחב הציבורי ולבנות חברה ישראלית צודקת, שיוונית ודמוקרטית. העמותה פועלת באמצעות מתן מידע, ייעוץ וייצוג משפטי למהגרים; חינוך והסברה לציבור הישראלי; וכן חקיקה וקידום מדיניות ציבורית.

אני: אתה יכול אולי לציין מה מניע אותך בהתנדבות? אתה בכל זאת גר בעיר צריך לשלם שכ"ד, מאיפה המוטיבציה להתנדב?

י' : זה מותר האדם מן הבהמה. אוכ' העובדים הזרים ובוודאי המטפלים הסיעודיים זקוקים לנו הותיקים. הסיפוק שאני שואב מזה שווה לעין ערוך את ההשקעה בזמן ובאנרגיות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-35 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בג"צ עמותת קו לעובד נ' ממשלת ישראל  

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 (2018)