‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אחריות פלילית פסיכולוגית לקטינים?

תוכן ענינים

מבוא    

הגדרת הסוגיה המשפטית            

תורת המוסר של ילדים  

תאוריה פסיכולוגית רלוונטית     

דין מצוי             

משפט השוואתי  המצב המשפטי המצוי בעולם וקטינות             

חוקים העוסקים בעבריינות בני נוער בישראל        

עבריינות נוער בישראל   

התערבות שירות המבחן לנוער    

משפט עברי       

עמדת המשפט העברי לעומת עמדת המחוקק הישראלי             

דין רודף במשפט העברי וקטינות 

הפסיכולוגיה של העברה על החוק

הסברים פסיכולוגיים     

הגדרה של אלימות ברשת            

חלק אינטגרטיבי – דין רצוי         

גיל האחריות לאור דור "ילידי רשת האינטרנט"    

ילידי הרשת       

סיכום  

ביבליוגרפיה      

נספח    

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)

בסעיף 13 לחוק העונשין[1], אשר נגזר מסעיף 9 (ד) לפקודת החוק הפלילי[2], נאמר:" (א) מי שלא מלאו לו 9 שנים אינו בר אחריות פלילית. (ב) מי שלא מלאו לו 12 שנים, אינו בר אחריות פלילית למעשהו או למחדלו אלא אם הוכח שבשעת המעשה היה מסוגל לדעת אם יוכיח לביהמ"ש שבעת המעשה לא היה מסוגל לדעת שאסור לו לנהוג כפי שנהג". חוק זה היה בתוקף מקום המדינה ועד שנת 1978.

במקור, נקבע הגיל ל-9 משום שבתקופה שהועלה (), ילדים נחשבו לעיתים ל"גורמים מסוכנים" כשלקחו חלק בפעילות מחתרתית[3].

עם הזמן, עלה צורך בהעלאת גיל האחריות הפלילית. ועדת כ"ץ שכללה מחנכים, סוציולוגים, פסיכולוגים,עובדים סוציאליים ושופטי נוער דנה בנושא.על פי הועדה, ברוב המכריע של המקרים בהם קטינים מבצעים עבירה פלילית, מדובר בבני שכבות המצוקה. ח"כ יצחק יצחקי, הגיש הצעת חוק להעלאת הגיל מ-9 ל-14, כשמערכת החינוך אחראית לשקם את אלו העוברים על החוק. בדיונים השונים בהצעת החוק[4], הועלו טיעונים שונים, כולם תמכו בהעלאת גיל האחריות הפלילית אך לא הייתה הסכמה לאיזה גיל להעלות, 12, 13, או 14. מחד, השאיפה המרכזית הינה לשקם את הילד ומאידך, ישנו צורך להגן על החברה מפני עבריינים. לבסוף הוחלט על העלאת גיל האחריות הפלילית מ-9 ל-13[5].

בעבודה זו תישאל השאלה: היות שבעבר גיל האחריות הפלילית היה 9, ובשנת 1978 החוק שונה ונקבע שגיל האחריות הפלילית הינו 12, האם בעקבות השינויים הטכנולוגים שמביאה איתה הקידמה של השנים האחרונות, כלומר פייסבוק, תקשורת, אינטרנט, נגישות למחשבים בכלל ותוכניות טלויזה, ישנו צורך להשיב את גיל האחריות הפלילית לגיל 9 כפי שהיה בעבר?

אחת הטענות שתומכות בהורדת גיל האחריות הפלילית אומרת שהילדים של שנות האלפיים, הרבה יותר מתוחכמים ומגורים פסיכולוגית מאשר ילדי שנות החמישים והשישים ואילך.

לאחר כניסת החוק לתוקף, אירעו מס' מקרי אלימות של ילדים, אשר התפרסמו באמצעי התקשורת וגרמו להעלאת הדיון מחדש. הטענה הייתה כי נוצר מצב של עבריינות קטינים מתחת לגיל האחריות הפלילית, ולרשויות לא הייתה דרך להלחם בתופעה זו ולמנוע אותה.[6]. בדיון שנערך ע"י ועדת חוקה חוק ומשפט, שנתיים לאחר קבלת החוק, עלה כי היה חוסר תקשורת בין הרשויות האמורות לטפל בתופעת העבריינות של הקטינים שמתחת לגיל האחריות הפלילית, שלא נמצאו דרכים למגר תופעה זו, ושנוצרה תחושה של מתן היתר לפשיעה בקרב אותם קטינים שגילם נמוך מגיל האחריות הפלילית. ההצעות שהועלו נעו מהורדת הגיל ל 9, כפי שהיה בעבר ועד להורדת גיל האחריות הפלילית ל-11. לבסוף הוחלט לקבוע את גיל האחריות לגיל 12[7], לחוק הנוער סעיף 2 (ב), שקובע כי לא ניתן להעמיד לדין קטין מתחת לגיל 13 אלא בהתייעצות עם קצין המבחן. בימינו, במידה וקטין מתחת לגיל 12 מבצע עבירה, הוא יופנה לפקיד הסעד וישוקם ע"י משרד הרווחה.

כמו במדינות מערביות אחרות , גם במדינת בישראל עבריינות בני הנוער הגיעה לממדים משמעותיים , וניתן למצוא אותה בקבוצות סוציו-אקונומיות שונות בחברה הישראלית[10].

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , בשנת 2004 ביצעו 1874 קטינים בגילאים 18-12 עבירות אלימות כלפי גוף האדם , ו- 307 קטינים אף ביצעו עבירות כלפי חיי אדם.

בעקבות ממצאים אלו, החליטה מדינת ישראל, בדומה למדינות אחרות בעולם, להלחם בתופעת העבריינות בקרב הקטינים. לשם כך, הוקמו מנגנונים, מסגרות ורשויות הפועלים במסגרת מדינת ישראל והחוק, ותפקידיהם המרכזיים הינם: שמירה על שלום הקטין, שמירה על התפתחותו התקינה-הנורמטיבית, ושיקומו.

מצגת בנושא קטינות עונשין, הסייגים לאחריות פלילית

בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית 

אמיר, מ' להיות מתבגר עולה: הקשר בין הגירה, פשיעה ועבריינות: המקרה הישראלי.

תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל, המרכז הבינתחומי לחקר מדיניות וטיפול בילדים ובנוער.