‏290.00 ₪

שאלת המחקר 

כיצד בא לידי ביטוי ארגון אל-קאעידה  אל מול הגלובליזציה של טרור המתאבדים?

תוכן עניינים

מבוא. 6

שאלת המחקר. 6

טרור – הגדרה והמשגה. 7

הטבעת ההיגד. 7

הגדרת הטרור בימינו 7

מחלוקת על טיב ההגדרה. 8

בין טרור ללוחמת גרילה. 9

מניעים להפעלת טרור. 10

המניעים לטרור. 11

דיכוי זכויות. 11

כלכלה. 12

ייאוש והיעדר תקווה – סכנה קיומית. 14

שינוי חיובי באמצעות כח ואלימות. 15

חזון ואמונה קיצונית. 16

כל האמצעים כשרים לטובת המטרה. 16

תמיכה מהרחוב. 17

חסות ריבונית עוינת. 18

שיטות בביצוע טרור. 19

טכניקות בפעולות טרור. 19

פעולה ישירה. 19

הפגזת אזרחים. 19

חפצים ממולכדים. 19

מטען צד. 19

יירוט אמצעי היסע. 20

פיגוע מיקוח. 20

פיגוע התאבדות. 20

פיגוע בנשק לא קונבנציונלי 21

סוגי ארגונים המבצעים פעילויות טרור. 21

מלחמה בטרור. 23

הלחימה בטרור. 24

פגיעה במימון 24

מודיעין 24

פעולות צבאיות ישירות. 24

אל-קאעידה. 25

אל-קאעידה, בן לאדן ומדיניות החוץ של ארה"ב. 25

לקחי ארה"ב מאירועי ה – 11 בספטמבר. 26

מדיניות חוץ. 26

ארה"ב לא אהודה. 26

מדינות נחשלות הן איום ביטחוני לאומי 27

ארה"ב לא כל-יכולה. 27

השפעה על מעמד ארה"ב. 28

ניהול קואליציות אנטי טרור. 28

שליטה כוללת על נשק להשמדה המונית. 30

שיקום אפגניסטן 30

חידוש יחסי החוץ עם העולם המוסלמי 30

מהות הארגון 31

אופן פעולתו של אל-קאעידה. 32

דפוסי פעולה. 34

שימוש בפיגועי התאבדות. 35

ארגונים המשתייכים לאל-קאעידה. 35

אסיה. 35

אירופה. 36

אפריקה. 36

ארגונים המקושרים לאל-קאעידה. 36

פיגועים כנגד ישראלים ויהודים. 37

תמיכה. 38

פיגועי התאבדות. 39

פיגועי התאבדות בימינו 39

פיגועי התאבדות בישראל. 40

פיגועי התאבדות בעולם במאה ה - 21. 41

הכנת מחבל מתאבד למשימתו 43

מחבלות מתאבדות. 44

שימוש בילדים.. 44

התמודדות נגד פיגועי התאבדות. 46

דרכים מקובלות להיאבק בתופעת פיגועי ההתאבדות. 46

אנליזה מתמטית. 46

גינויים לפיגועי התאבדות. 47

גלובליזציה וריבונות. 48

הקשר בין אידיאולוגיות של ארגוני טרור ובין ממשל ופסיכולוגיה. 51

הרציו להקמת גוף פולי ולייסוד מדינה. 52

הזכות לחיים. 55

בטחון המדינה. 56

התנגשות זכויות. 58

ההתנגשות בין הזכות לחיים לביטחון המדינה. 59

מדד משפטי 59

המשפט הבינלאומי 61

סיכול ממוקד. 64

מדד מוסרי 70

הפגיעה בחפים מפשע. 70

הצידוק לסיכול הממוקד. 76

מדד תועלתני 79

פתרון יחידי למתאבדים. 80

הרתעה. 81

נקמה. 81

סיכום. 87

ביבליוגרפיה. 90

עבודה זו תעסוק בנושא חשוב בשיח האקדמי בישראל ובעולם: אל-קאעידה והגלובליזציה של טרור המתאבדים.

עד לפני בערך כעשור, הטרור האסלמי, וההתנהלות מולו היו נחלתה הכמעט הבלעדית של מדינת ישראל, אשר הייתה צריכה להתמודד עם מכוניות תופת, פיגועי ירי ומחבלים מתאבדים אשר פוצצו עצמם במקומות התקהלות גדולים וקווי אוטובוסים. כמובן שהייתה קיימת מודעות בינלאומית כלשהי לטרור האסלאמי, שהמקורות שלו היו למשל בפיגוע הראשון במגדלי התאומים באמצעות רכב מסחרי ממולכד, אך לא כל כך היה נהוג להפריד את הטרור האסלמי מכל טרור אחר, האירי או הצ'צ'ני למשל. המצב, אפוא, השתנה בספטמבר של שנת 2001, אז מחבלים מתאבדים חטפו מטוסים בזמן שהותם באוויר וכיוונו אותם אל הפנטגון, ואל 2 המגדלים של מרכז הסחר העולמי, לאחר מכן היו את הפיגועים המסונכרנים בתחנות הרכבת של מדריד, והפיגועים באוטובוס ובתחנות הרכבת של לונדון שגרמו למדינות העולם להבין שהן מתמודדות עם טרור בקנה מידה מאוד רחב, שיש להקדיש לו תשומת לב מיוחדת, הן הבינו שהטרור האסלאמי הוא לא עוד טרור של מיליציה חמושה זו או אחרת הנלחמת על שטח כבוש או משהו דומה, אלא רשת ענפה של תאים רדומים עם ראש קבוצה, שמסוגלים לפעול באופן בלתי תלוי לחלוטין, מטיפים, גופי מודיעין, אינטרסים בינלאומיים ואמצעים להשגתם, כמו לחץ על ממשלות בארצות שבהן גופי הטרור שולטים (לבנון כדוגמא, בה ארגון הטרור "חיזבאללה" כבר יושב בממשלה), וכמו כל גוף בקנה מידה גלובלי,גם לרשת הטרור האסלאמי יש מקורות מימון פיננסיים, שבאמצעותם הם מכשירים אנשים, קונים אמצעי לחימה, משלמים שוחד במעברי גבול ועוד[1].

           
האידאולוגיה האסלאמית, עליה מבססים ארגוני הטרור האסלאמי את פעולותיהם, רואה בדרך האסלאם לא רק דרך חיים אשר קובעת את אופי חייו של היחיד, אלא גם את צורת המשטר והחברה.
ארגוני הטרור האסלאמיים רואים בתרבות המערבית את הניגוד המוחלט לאסלאם ולדרכיו, והעולם החופשי הוא בעיניהם אויב המוסלמים עלי אדמות. הם חשים בוז לערכים שהם נר לרגליו של המערב, בדגש על ערכים כמו דמוקרטיה, חילוניות, שוויון וזכויות האדם. ארגוני הטרור רואים צורך ב"ג'יהאד", שהיא מלחמת קודש, נגד כל מי שהם רואים כאויב, ותחת אמתלה זו מבצעים מעשי רצח המוניים, שברוב רובם המוחלט של המקרים מתבצעים נגד קורבנות אקראיים, לא חמושים וחסרי אונים.
שנאה עזה במיוחד מרגישים ארגוני הטרור המוסלמים כלפי מדינת ישראל, שהיא בעיניהם האויבת הנצחית של הדת המוסלמית.
אחת מהסיבות למצב זה היא שישראל נתפסת בעיניהן כגוף זר של תרבות חילונית ומערבית בלב המזרח התיכון, אשר רובו ככולו נמצא תחת שלטון מוסלמי ברמה כזו או אחרת. עוד סיבה נעוצה בעובדה שישראל שולטת על ארץ ישראל, שלדעתם שייכת כולה למוסלמים, בדגש על ירושלים ומסגד אל אקצא, אשר קדושים להם לפי הקוראן.
לסיבות הללו מצטרפים הסכסוך הישראלי פלסטיני והעוינות ההיסטורית של מוסלמים כלפי יהודים.
ארגוני הטרור האסלאמי כלל אינם מכירים בזכותה של מדינת ישראל להתקיים, בטח שלא כמדינה יהודית, ומכנים אותה "הישות הציונית", וחלקם טוענים שמדינת ישראל קמה כמזימה אמריקאית אשר מטרתה להאריך את זרוע האימפריאליזם. ארגוני הטרור הפלסטיני אף מקשרים את מאבקם הלאומי נגד הכיבוש, לטענתם, של ישראל, לבין המצווה לבצע ג'יהאד הגד הכופרים.
אמצעי וצורות הלוחמה של ארגוני הטרור האסלאמי זהים לחלוטין לאמצעים בהם משתמשים ארגוני טרור אחרים, וזה כולל את פיגועי הירי, הטמנת הפצצות, הפגזת אזרחים חפים מפשע וחטיפתם, אך יותר מכל, הטרור האסלאמי מזוהה עם פיגועי ההתאבדות, אלו הם פיגועים בהם המחבל מפוצץ חגורת נפץ שנמצאת עליו, כאשר הוא נמצא בתוך קהל, ובכך ממית את עצמו ואת כל מי שבקרבתו, ופוצע רבים אחרים. סוג זה של לחימה נתמך על ידי ארגוני הטרור האסלאמי והם מעודדים שימוש בו ועושים זאת בכל הזדמנות שיש להם, הם רואים בפיגוע ההתאבדות לא רק אמצעי לחץ על האויב, אלא גם אידאל בפני עצמו. לדידם, אין ביטוי נעלה יותר לנאמנות לאסלאם, מאשר פיגוע התאבדות, ואדם אשר ביצע פיגוע כזה נקרא "שאהיד", כלומר, אדם אשר נהרג מות קדוש במלחמת קודש למען האסלאם. אחת מהדרכים לעודד מאמינים מוסלמים לבצע פיגועי התאבדות בשם ארגון הטרור האסלאמי, היא הפצת האמונה כי אדם אשר מת תוך כדי ביצוע פיגוע התאבדות, מגיע לגן עדן לאחר מותו, שם מקבל 72 בתולות, כשכר על ההקרבה שביצע.
אחד מכלי המפתח של ארגוני הטרור הללו על מנת לשמור על פופולריות בקרב האוכלוסייה בה הם פועלים, הוא העובדה שארגונים אלו משמשים לעיתים גם כתנועות חברתיות, אשר תופסות את לב ההמונים המוסלמים באמצעות תעמולה אסלאמית ולעיתים אף הקמת מוסדות חינוך וצדקה (לאחר מלחמת לבנון השנייה, הארגון ששילם על רוב הנזקים אחרי הפצצות צה"ל הוא חיזבאללה)[2].
על אף שקיימים הרבה ארגוני טרור אסלאמי, אשר פועלים בכל רחבי העולם, במדינות שונות, אשר חלקן מרוחקות מאוד אחת מהשנייה, ונלחמים נגד אויבים שונים, קיים קשר אידאולוגי אדוק ומובהק, ואף ארגוני וכלכלי בין ארגונים אלו

עבודה זו תתמקד בארגון הטרור האסלאמי המפורסם ביותר בעולם: ארגון אל-קאעידה ארגון זה ייבחן אל מול תהליך הגלובליזציה של טרור המתאבדים.                    

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בילסקי, ליאורה. "תפקידו של המשפט במאבק בטרור", המשפט ט'.

ברק, אהרון. "בין ביטחון המדינה לבין חירות הפרט", כנס לשכת עורכי הדין באילת.

ברק, אהרון. "שופט בחברה דמוקרטית", בהוצאת: נבו.

גביזון, רות. "זכויות אדם בישראל", בהוצאת: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, ת"א.