‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם ראוי למסד את העיסוק בזנות במדינת ישראל?

תוכן עניינים

פתח דבר........................................................................................................................3-4

פרק א': תופעת הזנות במדינת ישראל...............................................................................5-8

הגדרת התופעה, מאפייניה וההסברים לקיומה

• מהי זנות ומאפייניה.......................................................................................5-7
• היקף התופעה...................................................................................................8

פרק ב': החוק והמשפט במדינת ישראל..........................................................................9-14

• החוק והענישה.............................................................................................9-10
• הפסיקה....................................................................................................10-12
• הזנות בראי ההלכה....................................................................................13-14

פרק ג': מיסוד הזנות...................................................................................................15-23

• מודלים תיאורטיים של הזנות.....................................................................15-17
• מדינת ישראל הלכה למעשה.............................................................................17
• יחס הממסד במדינת ישראל כלפי התופעה....................................................17-21
• טיעונים בעד ונגד מיסוד הזנות....................................................................22-23

פרק ד': משפט משווה.................................................................................................24-27

הולנד: מודל הדה-קרימינליזציה והסדרה...........................................................24-26

מסקנות והמלצות........................................................................................................27-28

ביבליוגרפיה

עבודה זו עוסקת בשאלת הלגיטימיות של מיסוד הזנות במדינת ישראל. עבודה זו נערכה במסגרת לימודי קורס סדר דין פלילי בהנחייתה של ד"ר פוגץ דנה.

שאלת המחקר אותה בחרנו לבחון הינה האם ראוי למסד את העיסוק בזנות במדינת ישראל, תוך בחינת יחסם של הרשויות השונות כלפי תופעת הזנות במדינה ובחינה מקיפה של המודלים השונים של מיסוד הזנות במדינות שונות בעולם[1].

כדי לרדת לשורש התופעה ולהבינה בפרספקטיבה רחבה יותר, יש לנסות ולהבין תחילה מהי זנות, כיצד היא מתקיימת ומיהם השחקנים הראשיים אשר מאפשרים את התקיימותה ומהו היקף התופעה במדינת ישראל. כמו כן יש לבחון את הנסיבות השונות והמאפיינים הזהים בחייהן של הנשים העוסקות בזנות אשר "סייעו" להן להיכנס למעגל הזנות.

למונח זנות, קיימות הגדרות שונות ומגוונות ובין היתר: עסקת חליפין של טובת הנאה כלכלית תמורת שירותי מין.[2] מכירת שירותי מין הכוללים מגע ישיר, לרבות חשפנות.[3]

עסקה חוזית שבמרכזה מתקיים סחר חליפין חופשי בין לקוח לבין אישה המספקת שירותי מין.[4]

רכישה של זכות על גוף האישה ולא עוד סוג של עבודה רגילה בשכר,[5] וכו'....

על פי המשפט הישראלי עיסוק בזנות אינו עבירה אולם החוק אוסר פעילויות רבות הקשורות ל"זנות" כגון "סרסרות למעשי זנות", "הבאת אדם לידי עיסוק בזנות" או "לידי מעשה זנות", "החזקת" או "השכרת מקום לשם זנות".[6] אם כך החוק הפלילי במדינת ישראל אינו אוסר את קיומה של הזנות ואינו רואה בנשים העוסקות בזנות או בלקוחותיהן כעבריינים או שותפים לפשע.[7]

סוגיית מיסוד הזנות והרגולציה הינה סוגיה סבוכה ומורכבת שכן היא כוללת בתוכה תפיסות שונות ומגוונות באשר למה היא הדרך הנכונה למסד את הזנות אם לאו והאם בכלל ניתן לראות בזנות עיסוק אשר נשים בוחרות בו מתוך בחירה חופשית או שמא הן נמצאות שם מתוך כפייה.

הגישות השונות ביחס לזנות נעות על פני תפיסות שונות הנעות בין התפיסה הרואה בזנות כעיסוק לגיטימי ככל עיסוק אחר לבין תפיסה הרואה בזנות כעיסוק פסול שיש להעלימו ולעוקרו מן השורש.

קיימות מספר גישות מרכזיות בהקשר למיסוד הזנות עליהן נרחיב רבות בהמשך העבודה: גישת ההפללה המלאה, גישת המיגור וגישת הדה- קרימינליזציה.

המחוקק הישראלי, אימץ בחוק העונשין בהמשך לחקיקה המנדטורית את גישת המיגור החלקית, לפיה הסרסורים מופללים, או מי שמחזיק בנכס המושכר לטובת זנות וכן כל מי שנהנה מרווחי הזונה, אך לא העוסקת בזנות עצמה ולא הלקוח מופללים.[8] כמו"כ, המודל הקיים במדינת ישראל הינו בעייתי שכן הוא מאופיין בהכלאה של כמה גישות משפטיות, הגישה הפוסט- מודרניסטית השואפת לשפר את מצבן של הנשים העוסקות בזנות, הגישה הממסדת אשר באה לידי ביטוי בעקבות פעילותיהם של ארגוני זכויות האדם אשר פעלו כנגד תופעת סחר בנשים והגישה הממגרת אשר באה לידי ביטוי כאמור בחוק העונשין.

מעטה הסודיות האופף את תעשיית המין מקשה על איתור הלקוחות והנשים העוסקות בזנות שכן מדובר בתופעה המתרחשת לרוב בדיסקרטיות ובמחשכים הרחק מעין הציבור ולפיכך קיים קושי אמיתי לאמוד את היקף התופעה במדינת ישראל.

המשרד לביטחון הפנים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ערכו יחדיו סקר לאומי אודות על תופעת הזנות במדינת ישראל משנת 2016 (להלן: "הסקר"). סקר זה העלה תמונה לפיה בשנת 2014 נאמד מספר בני האדם העוסקים בזנות במדינת ישראל בהיקף של 11,190 עד 12,040 ומתוכם 10,640-11,470 הן נשים המהוות- 95%.[9] מספר הלקוחות הממוצע לכל אישה עומד על 660 בשנה, תשלומי הלקוחות מגיעים לכ-1.2 מיליארד שקלים בשנה.

יחס הרשויות במדינת ישראל כלפי תופעת הזנות ובאשר למיסודה הינו מורכב גם הוא, מחד גיסא הזנות איננה אסורה בחוק אך היא איננה ממוסדת וזכויותיהן של הנשים העוסקות בזנות אינן מעוגנות בחוק ואיש אינו מגן עליהן, ומאידך גיסא וכפי שנראה בהמשך העבודה, בפועל בתי המשפט וזרועות נוספים של המדינה אימצו מדיניות של מיסוד הזנות על ידי הענקת סעדים שונים.

שיטת המחקר שנבחרה הינה תיאורטית ביקורתית שנסמכת על מחקרים, ספרות, דוחות שונים, כתבות וכיוצ"ב. 

פרק א': סוקר בהרחבה את תופעת הזנות במדינת ישראל, מאפייניה וההסברים לקיומה וזאת תוך ניסיון לאמוד את היקף התופעה במדינת שראל. פרק ב': דן בחוק ובמשפט הישראלי תוך בחינת גישתם של בתי הדין לעבודה לסוגייה זו וכן לגישת ההלכה באשר לתופעה פרק ג': עוסק בשאלת הלגיטימיות של מיסוד הזנות, פרק זה מסביר בהרחבה אודות על הגישות השונות הקיימות באשר למיסוד הזנות, דן במצב הקיים במדינת ישראל ומסביר על מדיניות הרשויות במדינת ישראל כלפי התופעה, תוך התייחסות לזרועות השונות: משטרת ישראל, הפרקליטות, בתי המשפט וזרועות נוספים של המדינה. פרק ד': מביא דוגמאות למודלים שונים הנהוגים במדינות שונות בעולם: הולנד, שוודיה וארצות הברית ובסופה של העבודה, פרק הסיכום וההמלצות.

מצגת על זנות רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

בועז סנג'רו ביקורת דיני העונשין הישראליים (נבו) (2019)

א' גז עבירות מין בישראל, הוצאת אוצר המשפט (2017).

 MacKinnon, Catharine A. Gender in Constitutional Law. Edward Elgar Academic Publication 2018