‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם רצוי להחיל את עיקרון "המזהם משלם" בתוך החקיקה הנזיקית במ"י?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

תקני איזון (Standards Balancing) 5

עמידה בביקורת שיפוטית. 9

תקני הגנת איכות הסביבה המתעלמים מעלות. 11

אחריות קפידה. 23

סיכום.. 31

נספח. 34

מחקרי יתמקד בתיקון מס' 5 לחוק למניעת מפגעים , בעקבות קבלת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)

אבקש לבחון את קבלת תיקון זה על רקע תיאוריות כלכליות ונזיקיות.
המחקר יבחן את ההיגיון לקבלת חוק הגנת הסביבה המזהם משלם, תוך בחינת הליך החקיקה בהיבט ההיסטורי – פוליטי.
אבחן האם הנוסח שהתקבל תואם את הצעת החוק.
בחינת ההסדר העונשי בהיבט התיאורטי, התייחסות לדיני המטרדים,  יתרונות וחסרונות של הכנסת תיקון זה לחוק ע"פ תיאוריות מלומדים קרי קלברזי, מלמד, דעות שופטים בפסקי דין, מאמרים שונים
אנסה לבדוק האומנם הגברת הענישה יכולה להשיג מטרתה? מה הבעיות הכרוכות? אכיפה לדוגמא והאם אין מדובר בהרתעת יתר?

הועברה, ביוזמת חברי כנסת דב חנין ומיכאל מלכיאור, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הצעת חוק מס' פ/17/ 1288 "הצעת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשס"ז.

החוק נועד לשנות את המצב הקיים בו משתלם וכדאי לעבור על חוקי הגנת הסביבה בישראל.
החוק מציע שינוי רוחבי רחב באמצעות הכנסה של מנגנוני ענישה כלכליים אפקטיביים לכל החקיקה הסביבתית שקיימת .

עקרון המזהם משלם (Polluter pays principle) הוא עקרון באתיקה סביבתית ובחקיקה סביבתית, לפיו הגוף המזהם שאחראי לייצירת הזיהום אחראי לשלם עבור הנזק שהוא גרם לסביבה הטבעית ולבריאות של בני אדם שניזוקו מהזיהום. העקרון קיבל תמיכה חזקה מצד מדינות ה-OECD ומצד האיחוד האירופי. בחקיקה סביבתית בינלאומית עקרון המזהם משלם מוזגר כעקרון 16 בהצהרת ריו לסביבה ופיתוח

עקרון המזהם משלם עומד בבסיס מדיניות סביבתית כמו מס סביבתי שנועדה לספק תמריץ להקטנת הזיהום מצד אחד, ולספק פיצוי לנפגעים ומקור למחקר אחר חלופות מצד שני. בכלכלה עקרון המזהם משלם מקביל לרעיון של הפנמת עלויות, כאשר העלות מוטלת על מי שיצר אותה.

עקרון המזהם משלם דומה למושג כ"אחריות יצרן מורחבת" (extended polluter responsibility EPR). מושג זה תואר לראשונה על ידי הממשלה השוודית בשנת 1975. EPR מנסה להסיט את האחריות של טיפול בפסולת מהממשלה (כלומר ממשלמי המיסים ומהחברה כככל) אל היישויות שמייצרות את הפסולת ואו את המוצרים או הפעילות הכלכילת שגורמים לה. למעשה הרחבת אחריות המזהם מפנימה את העלות של נזקי הפסולת וההפטרות ממנה אל תוך מחיר המוצר, ויוצרת תמריץ כלכלי לשינוי. עבור היצרנים יש תמריץ כלכלי לעבור לטכנולוגיות פחות מזהמות (וכך למכור מוצרים זולים יותר ולכן להנות מיתרון תחרותי), עבור הצרכנים נוצר תמריץ כלכלי לקנות מוצרים דומים פחות מזהמים, ולכן זולים יותר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אליהו שטרן וחגית נעלי-יוסף גישות להחייאה עירונית ויישומן בתל אביב-יפו

Bullard, Robert. The Black Metropolis in the Twenty-First Century: Race, Power, and Politics of Place. Rowman & Littlefield Publishers, Inc,