‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא -מהי שינה?

השערות המחקר הן:

תפקיד השינה

הקשר בין זמן השינה והשמנה

שינה ותיאבון

יקיצות ליליות

סיבות ודרכי טיפול אפשריות

כדורי שינה

אטיולוגיה

קליניקה

אבחנה

טיפול

טיפול תרופתי

מלטונין Melatonin

טיפול התנהגותי קוגניטיבי

הערכה טרום טיפולית

הגבלת שינה Sleep restriction

היגיינת שינה Sleep hygiene

טיפול בהפרעה בשעון הביולוגי

הפרעות שינה של סטודנטים

סיבות לישנוניות יומית במתבגרים

שינויים פיזיולוגיים בדפוסי השינה

תסמונת השעון הביולוגי הדחוי

הפרעות נשימה חסימתיות בשינה Sleep disordered breathing

נירדמות וישנוניות יתר עלומה Idiopathic hypersomnia

תסמונת רגל חסרת מנוחה RLS, ‏Restless Legs Syndrome ותנועות רגליים מחזוריות בשינה

סיבוכים של קיצור משך השינה וישנוניות יומית במתבגרים

סיכום

ביבליוגרפיה

הפרעת שינה היא הפרעה רפואית הקשורה בשינה. הפרעת שינה עלולה לפגום בתפקוד הנורמלי של האדם.

אף שנדודי שינה הם הפרעת השינה הנפוצה והידועה ביותר, ישנן כמה הפרעות שינה בולטות אחרות. בילדים במיוחד הרטבת לילה וסהרוריות, כלומר הליכה מתוך שינה. התופעה האחרונה פוקדת גם מבוגרים, אך בשיעור קטן. לעתים נדירות סהרוריות כוללת לא רק הליכה אלא גם ביצוע פעולות נוספות ולעתים כאלה בעלות רמת מורכבות גבוהה, ומקושרת למרכיבים גנטיים אך גם למרכיבים נפשיים למשל חרדה או לחץ נפשי כתוצאה מאירועים שונים בחיים, החל מלחצים שונים הקשורים לאורח החיים כגון עבודה או לימודים וכלה בתסמונת פוסט טראומטית.

הסבר נוסף להפרעות שינה מוצע על ידי תאוריית השינה המקומית. לפי תאוריה זו, חלקים מסוימים של המוח יכולים להיות במצב שינה כשבוזמנית חלקים אחרים יכולים להיות במצב עירנות, ולכן יכול, במקרים כאלה, האדם לבצע באופן בלתי נשלט ומתוך שינה מעשים מסוימים. שינה, לפי תאוריה זו, יכולה להתרחש גם כאשר רק רוב ולא כל תאי העצב במוח נמצאים במצב שינה‏.

נרדמות נרקולפסיה היא הפרעה מסוכנת ביותר, הגורמת ללוקה בה התקפי שינה פתאומיים ובלתי צפויים, הנמשכים בין דקות בודדות לזמן רב. התקף כזה יכול לפקוד אדם גם בשעת פעילויות שונות המצריכות עירנות מלאה, כמו למשל נהיגה או חציית כביש, ולפיכך הוא מציב סכנת חיים. מצב השינה שאליו עובר הנרקולפטי הוא שנת REM, ולפיכך הוא צפוי לרפיון שרירים מוחלט. במקרים רבים האדם הנרקולפטי סובל מעייפות כללית, גם בזמן עירנות. הטיפול בנרקולפסיה הוא מגוון ונעשה בין היתר באמצעות תרופות ממריצות כגון ריטלין.

קטפלקסיה היא הפרעה נדירה יותר הקשורה לשינה. בדרך כלל היא מלווה בהפרעת הנרקולפסיה. באנשים הסובלים מהפרעה זו ישנו בשלב היציאה מהשינה מצב של שיתוק שרירים, בדיוק כמו בשנת הREM. הדבר גורם לכך שגופו של האדם נשאר משותק כמה דקות לאחר ההתעוררות האדם התעורר אולם איננו מסוגל להזיז את אבריו. בחלק מן המקרים מלווה השיתוק בהזיות היפנוגוגיות דמויות חלום. התרחשות של מצב קטפלפטי באדם יכולה להיות כרונית או חד פעמית ובכל מקרה אינה מזיקה ואינה מעידה על בעיות נוספות כאמור מלבד נרקולפסיה, בחלק מהמקרים.

נדודי שינה אינסומניה היא איחור בהירדמות שיכול לנבוע כתוצאה מדום נשימה בשינה או כתוצאה מסיבות אחרות כגון לחצים נפשיים המונעים השראת שינה. תופעה הפוכה היא קשיים בהתעוררות.

תופעה דומה לנדודי השינה היא תסמונת פאזת השינה הדחויה המתבטאת בשעון ביולוגי עם תזמון מאוחר מהרגיל. ההבדל בין תסמונת זו לבין נדודי שינה היא שאנשים הסובלים מתסמונת זו נוטים לא רק להרדם בשעות מאוחרות מהמקובל בחברה אלא גם להתעורר מאוחר יותר, במחזוריות סדירה וקבועה כמו מי שלא סובל מתופעה זו, אך בשעות שונות. להפרעה זו ישנו ביטוי גם בשינויים במחזורים יממתיים אחרים של הגוף, כגון שיא הערות, טמפרטורת הגוף ופעילות הורמונלית בניגוד לנדודי השינה שהם קשיים בהירדמות אף על פי ששאר המחזורים מעידים על שעון ביולוגיה תקין, כזה שאין בו פאזת שינה דוחה. הגורם לשוני במחזור היממה בשעון הביולוגי הוא גנטי ומתבטא בתגובה מאוחרת של הגוף להחשכה ולהופעה של אור. ההפרעה לרוב מיוחסת לגיל ההתבגרות אך במקרים מסוימים נמשכת גם לבגרות. לפיכך, הטיפול הבסיסי הנהוג בתסמונת זו הוא החשכה וחשיפה לאור פוטותרפיה בתזמונים מחושבים ואיחור של זמן השינה מניעת הירדמות במהלך היום ועל ידי כך התשת הגוף לצורך הירדמות בערב שאחרי כן. לעתים טיפול מעין זה אינו צולח ואז נעשה שימוש גם בהורמון השינה, מלטונין, למשך מספר חודשים. לא נעשה שימוש בכדורי שינה לצורך טיפול בהפרעה זו משום שאינם משנים את מחזורי השעון הביולוגי אלא משרים שינה שטחית בלבד ואינם מתאימים לשימוש של חודשים בעיקר בשל תופעות הלוואי שלהם.

דום נשימה בשינה אינה נחשבת להפרעת שינה בפני עצמה אלא לתסמין של בעיות גופניות אחרות ומתבטאת בהפרעה למהלך השינה התקין על ידי הפסקות נשימה בזמן שינה. באופן תקין, הפסקות נשימה אינן מופיעות כלל או שמופיעות עד שתי הפסקות נשימה בשינה במהלך השינה, ההפסקות הן קצרות לא יותר מכמה שניות, ללא נחירות וללא התעוררות כתוצאה מכך. הדבר נחשב להפרעה כאשר קיימות מעל 2 הפסקות נשימה בלילה והן מלוות בתסמינים של נחירות חזקות ו/או התעוררויות מרובות בלילה כתוצאה מהן ו/או אורך בלתי רגיל שלהן. הפסקת הנשימה יכולה להיגרם כתוצאה מחסימה חלקית של דרכי האוויר בזמן השינה או מחסימה מלאה. בין הסיבות הנפוצות להופעת דום נשימה מצויה השמנת יתר רקמות השומן לוחצות על דרכי האוויר העליונות, במצבים קיצוניים הן גם מפריעות להתרחבות בית החזה לצורך נשימה בזמן שכיבה ובמקרים מסוימים עקב דרכי נשימה צרות למשל בשל מבנה האף, הופעת פוליפים בדרכי הנשימה העליונות או בעיה חסימתית אחרת כגון מקארוגלוסיה לשון מוגדלת. ההפרעה מתבטאת במקרים אלו בנחירות חזקות במיוחד, בהפסקות שינה מרובות לצורך פעולת נשימה רצונית, שינה בישיבה לעתים אדם עובר לתנוחת ישיבה חלקית או מלאה מתוך שינה, מבלי להתעורר לצורך העניין. הדבר נחוץ משום שבתנוחת הישיבה יש אלימינציה של הגורם שחוסם את דרכי הנשימה וכן עייפות רבה מאוד במהלך היום. במקרים קיצוניים, החסימה היא כלכך גדולה, שנשמעות מעין נחירות גם בנשימה בזמן עירנות בשל מעבר האוויר דרך פתח צר מידי, מהסיבות הנ"ל. הפרעה זו במבוגרים נחשבת למסכנת חיים משום שהאדם העייף, כדי לפצות על המחסור בשינה סדירה ועמוקה, מתנהג באופן דומה למי שסובל מנרקולפסיה עייפות והירדמויות מרובות וקצרות במהלך היום, לעתים במהלך פעולות כגון נהיגה, אך לא בזמן הליכה או פעילויות אחרות המצריכות פעילות גופנית, וההפרעה נעלמת באמצעות טיפול ישיר בגורם לכך כמו למשל השלת המשקל העודף, ניתוח להוצאת פוליפים או תיקון מבנה דרכי הנשימה העליונות וכן שימוש בCPAP השואב אוויר מהסביבה ומחדיר אותו בלחץ גבוה יותר אל דרכי הנשימה העליונות באמצעת מדחס ומסיכה המכסה את האף והפה למשל במקרים של מאקרוגלוסיה משום שבהם לא ניתן לטפל ישירות בגורם.

בילדים דום הנשימה בשינה יכול להיגרם מאותן סיבות שאצל מבוגרים וכן קשור, לטענת חלק מהחוקרים ואנשי המקצוע, לתופעת המוות בעריסה סטטיסטית הוכח קשר בין תופעה זו לבין שינה על הבטן אצל תינוקות ופעוטות וכן עישון פסיבי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ש' מרקו, הפרעות שינה בגיל הילדות, כתב העת הישראלי לרפואת ילדים, יוני 2013

Voderholzer, Ulrich; Guilleminault, Christian (2012). "Sleep disorders". Neurobiology of Psychiatric Disorders. Handbook of Clinical Neurology 106. pp. 527