‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

יחסי רופא-מטופל. 

שפעת החזירים.. 

הקשר בין שפעת החזירים למהפכה החברתית. 

אפקט הדומינו 

חסינות העדר. 

שאלת המחקר. 

השערות המחקר. 

שיטת המחקר.

סקירת ספרות. 

חקיקה רפואית בישראל. 

חוק זכויות המטופל. 

חוק ביטוח בריאות ממלכתי - הרפורמה במערכת הבריאות. 

רשלנות רפואית בחוק. 14

בין רשלנות לטעות. 

הדוקטרינה של "הסכמה מדעת". 

הדין המצוי והרצוי- הסכמה מדעת. 

יחסי רופא-מטופל. 

הנחיות אתיות. 

מניעת מידע ממטופל. 

שיתוף בין רופא למטופל. 

חובת הרופא המטפל והאוטונומיה של המטופל. 

אחריות המטפל. 

האוטונומיה של המטופל. 

התנגשות בין אוטונומית הפרט לטובת הזולת. 

מתודולוגיה. 

דיון בממצאים.. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

נספחים.. 

ראיונות רופאים..

ראיון 1#. 

ראיון 2#. 

ראיון 3#. 

ראיון 4#. 

ראיונות עם צרכני שירותי בריאות (בקשר לשפעת החזירים) 

ראיון 1#. 

ראיון 2#. 

ראיון 3#. 

ראיון 4#. 

 חוק ביטוח בריאות ממלכתי - על פיו כל תושב ישראל מעל גיל 18 חייב לשלם מס בריאות, וכן חייב להיות מבוטח באחת מארבעת קופות החולים הקיימות בישראל. (ברק, א., טל, ת.)

קופות החולים מחויבות, על פי חוק, לספק לאדם את סל הבריאות ושירותים רפואיים קבועים ואחידים לפי החוק.

בישראל קיימות ארבעה קופות חולים:

• קופת חולים כללית: קופת החולים הראשונה שנוסדה בישראל, והינה קופת החולים הגדולה ביותר. הקופה נותנת שירותי בריאות לכ- 60% מתושבי ישראל.
• מכבי שירותי בריאות: קופת החולים השנייה בגודלה, הקופה מונה כ-1,100,000 חברים.
• קופת חולים מאוחדת: קופת החולים השלישית בגודלה. נותנת שירותי בריאות ורפואה לכ-900 אלף תושבי ישראל.
• קופת חולים לאומית: קופת החולים הקטנה ביותר. נותנת שירותי בריאות ורפואה לכ-700 אלף תושבי ישראל.

יחסי רופא-מטופל

יחסי רופא-מטופל מהווים נושא חשוב ביותר ברפואה, ונחוצים למתן טיפול רפואי ברמה גבוהה באבחון ובטיפול במחלות שונות. יחסי רופא-מטופל הינם מיסודות של האתיקה הרפואית במאה ה-21. רוב רובם של בתי-הספר לרפואה והאוניברסיטאות מלמדים סטודנטים לרפואה מההתחלה, עוד בטרם הגיעם לבתי-חולים, לשמור על מערכת יחסים מקצועית עם המטופלים, להימנע מלפגוע בכבודם וכן לכבד את פרטיותם באופן המרבי שניתן. על מטופל לבטוח בכישוריו של הרופא המטפל בו וכן לחוש שיש ביכולתו להתוודות בפניו בנוגע לכל אשר יכול להיות קשור לבריאותו. בניית מערכת יחסים טובה עם המטופל חשובה מאוד עבור הרוב המוחץ של הרופאים. יחד עם זאת, כמה התמחויות רפואיות, כגון פסיכיאטריה ורפואת משפחה, מדגישות את היחסים בין לרופא למטופל יותר מהתמחויות רפואית אחרות, כמו רדיולוגיה  או פתולוגיה . (אפשטיין, ר.מ., קורונס ד.נ., קוויל ט.א.)

איכות היחסים בין רופא למטופלו חשובה לשני הצדדים. ככל שהיחסים במונחי כבוד הדדי, ידע, אמון, ערכים משותפים, נקודות מבט על המחלה והחיים, והזמן שהוקצה, יהיו טובים יותר, כך יהיו כמות ואיכות האינפורמציה על המחלה אשר תועבר בין הרופא לחולה טובים יותר, ועל ידי כך ישתפרו הדיוק באבחון והאינפורמציה של המטופל בנוגע למחלתו. כאשר יחסים אלו אינם טובים, נפגעת יכולתו של הרופא לבצע הערכה מלאה והמטופל עלול יותר לפקפק באבחון ובטיפול המוצע, ולכן לא ליישם בפועל את ההצעה הרפואית. בנסיבות הללו, וגם במקרים בהם יש חילוקי דעות רפואיות אמיתיות, המטופל יכול לפנות לרופא אחר ולנסות לקבל "דעה שנייה", או לחילופין להחליף את הרופא המטפל לצמיתות. (ברק, א., טל, ת.)

אפשר לנתח את יחסי רופא-מטופל מנקודת המבט של הערכים של האתיקה הרפואית, עד כמה המטרות של אי גרימת נזק אכן מושגות, כמו גם אוטונומיה (למטופל יש זכות לבחור או לדחות את הטיפול), עשיית הטוב ביותר למטופל וצדק (חלוקת משאבים הוגנת). ערכים ונושאים אתיים רבים יכולים להתווסף לארבעת אלו. בחברות שונות, בתקופות שונות ובתרבויות שונות ישנה עדיפות לערכים שונים. (בורו, מ. ריטר, ע.)

כמו כן, אפשר לנתח את היחסים והתהליך במונחי כוח וחברה או לחילופין במונחי עסקות כלכליות. במהלך המאה ה-21 מעמד הרופאים עולה יותר ויותר, והשליטה על הגישה לתרופות מרשם הופקדה בידיהם כאמצעי של בריאות הציבור. השליטה הזו מייצגת ריכוז כוח ובה קיימים יתרונות וחסרונות למטופלים ספציפיים בתנאים ספציפיים. (גלזרמן, מ.)

בחלק מהמצבים, לדוגמה במחלקה בבית חולים, יחסי רופא-מטופל מורכבים הרבה יותר, ואנשים רבים נוספים מעורבים כאשר מישהו חולה: קרובי משפחה, שכנים, אחיות, צוות טכני, עובדים סוציאליים ועוד.

(ברק, א., טל, ת.)

שפעת החזירים

שפעת החזירים הינה שפעת אנדמית לחזירים, אשר עוברת מחזיר אחד אל האחר בצורה דומה לשפעת של בני-אדם. (Alexander DJ, 1982/2003)

המחלה הזו, במקרים נדירים, עלולה לעבור מחזירים לבני-אדם, אך הסכנה העיקרית בכל הנוגע לבני-אדם הינה למעשה יצירת זן חדש של נגיף שפעת אנושית, אשר מורכב ממקטעים גנטיים של נגיף שפעת החזירים, העובר בצורה ישירה בין אדם לאדם. (Hampson AW, Mackenzie JS, )

 היה דיווח על נגיף שפעת A אנושי חדש מתת הזן  H1N1אשר מתפשט במהירות רבה בין בני-אדם וגורם למחלה אשר כונתה באופן לא פורמאלי בשם "שפעת החזירים", שכן הוא הכיל מקטעים גנטיים מנגיפי שפעת החזירים, אף על פי כי הנגיף גורם המחלה איננו פוגע בחזירים אלא רק באנשים, וכן הוא איננו עובר על ידי מגע עם חזירים. שפעת החזירים נגרמת ברוב המקרים על ידי כמה מתתי הזנים של נגיף השפעת מסוג A, אך ההבחנה איננה פילוגנטית, וכן חלק מהנגיפים גורמי המחלה אשר בודדו בנתיים סווגו כנגיפי שפעת מסוג C.

 (Heinen, P.)

הנגיפים גורמי המחלה נקראים "נגיפי שפעת החזירים" ואלה, ברוב המקרים, נגיפים אנדמיים לאוכלוסיית החזירים. ישנו תיעוד על מספר מקרים בהם בני אדם נדבקו במחלה על ידי מגע עם חזירים. תתי הזנים של הווירוס שפעת מסוג A  אשר ידועים כגורמי שפעת החזירים הם H1N1, H1N2, H1H3, H3N2 ו- H2N3.

 (Shin JY, Song MS, Lee EH et al., 2006)

הנגיף גורם לתחלואה רבה, אך לתמותה מועטה. (Kimura H, Abiko C, Peng G et al.)

הקשר בין שפעת החזירים למהפכה החברתית

לצד המשבר החמור הפוקד את בתי החולים בימים אלה, על רקע מחאת הרופאים המתמחים, מתעורר חשש נוסף, שמא לא תהיה היענות מספיקה למבצע החיסון לשפעת שהחל בימים האחרונים בארבע קופות החולים.

 קופות החולים רכשו 1.3 מליון מנות חיסון לשפעת עבור תושבי מדינת ישראל. השנה, משרד הבריאות עדכן את המלצותיו בפעם הראשונה, וקרא לכלל הציבור מגיל שנה וחצי ומעלה, להתחסן. בעבר, הופצה קריאה רשמית להתחסן רק בקרב קבוצות היעד הקלאסיות: מבוגרים מעל גיל 65, ילדים מגיל חצי שנה עד חמש ונשים בהריון ולאחר לידה. (אבן, ד.)

אף על פי כי הרכב החיסון לשפעת זהה להרכב אשר ניתן אשתקד, במשרד הבריאות ובקופות החולים ממליצים להתחסן. המלצה זו כוללת גם את האנשים אשר התחסנו בשנה החולפת, ובקופות נותנים את החיסון בחינם למבוטחי הקופה. אלא שבמערכת הבריאות קיים חשש, שהיענות הציבור לחיסון תהיה נמוכה, דבר שעלול להוביל להתפרצות המחלה בארץ וכן להטלת עומס נוסף על בתי החולים, כמו גם לבזבוז התקציב שהושקע בהצטיידות בחיסונים. (אבן, ד)

מכון גרטנר, מכון לאומי לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, ערך מחקר חדש בו ביקש לבחון את דפוסי ההתחסנות כנגד השפעת במדינת ישראל, על מנת למנוע התנגדות לחיסון, כפי שקרה לפני שנתיים בשיאה של שפעת החזירים, כאשר ישראלים בחרו לא להתחסן נגד הנגיף, אשר הוגדר אז כאיום חמור על העולם כולו. בניתוח השוואתי שבוצע על ידי החוקר ד"ר ברוך ולן, מהיחידה למדיניות גנטית וביו-אתיקה, עולה כי היענות הציבור לחיסונים לשפעת החזירים הייתה נמוכה במדינות רבות אשר חוו בקיץ האחרון התקוממות חברתית, כולל ישראל.  במדינת ישראל, התחסנו כנגד שפעת החזירים רק 11.6 אחוז מהציבור. בספרד, שבה גם היו הפגנות מחאה, התחסנו 10 אחוז וביוון רק 3 אחוז. לשם השוואה, בשוודיה התחסנו 60 אחוז מכלל מהאוכלוסייה. (אבן, ד.)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Van Reeth K. "Avian and swine influenza viruses: our current understanding of the zoonotic risk". Veterinary Research 38 (2): 243–60

אבן, דן. "הקשר של שפעת החזירים למהפכה החברתית", עיתון הארץ 

אפשטיין, ר.מ., קורונס ד.נ., קוויל ט.א. "מניעת מידע ממטופל", ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין.

בורו, מ. ריטר, ע. "שמירה על בריאות הפרט: היכן עובר הגבול בין חובת הרופא לבין האוטונומיה של המטופל?"מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות.