‏290.00 ₪

שאלת המחקר 

האם ניתן למנוע טעויות באבחון מחלות ברפואה?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

שבועת הרופא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

חוק זכויות החולה

יעוץ גנטי וחוק מידע גנטי

אבחון שגוי – השוואה לעולם

בין רשלנות לטעות

צורך בהפסקת הריון בשל יעוץ גנטי שגוי

מטרת המחקר

שיטת המחקר

ממצאים

מה היקף הטעויות של אבחון מחלות ברפואה?

היקף

מהן הטעויות המרכזיות בתחום זה?

כשל אבחון מומים אצל העובר

כשל באבחון תסמונת הנטר- מקרה ד"ר  זייצוב

רקע רפואי : איבחון תסמונות הנטר הרלר ועוד

דיון

כיצד ניתן למנוע אבחון שגוי?

מניעת טעויות ע"י הקפדה על הצבת מאבחנים בעלי ניסיון רפואי

אבחנה רפואית ממוחשבת

חישוב המדדים

שימוש במדדים

רגישות וסגוליות

מה השפעת מניעתן על איכות הטיפול?

ערכי ניבוי

יחס נראות

מסקנות

ביבליוגרפיה

מקורות רפואיים

נספח 1

שבועת היפוקראטס

נספח 2

שבועת הרופא - השבועה העברית

האם ניתן למנוע טעויות באבחון מחלות ברפואה? בעבודה זו יושם דגש קודם כל על תהליך אבחון מחלה, כיצד הוא מתבצע ומדוע ישנן טעויות וממה הן נובעות. אתייחס לשיטות למניעת טעויות גם מהפן של המטופל.
תהא התמקדות בנושא האבחוני,ישנה חשיבות קרדינלית לאבחנה הראשונית שכל המערכת הרפואית עובדת לפיה לאורך הטיפול בפציינט, ואם טעו בה גוררים אחריה שובל של טעויות בהמשך טיפול שיכול לפגוע בצורה בלתי הפיכה במטופל.  אסקור את דיסציפלינת הרשלנות הרפואית ואתמקד בכמה תסמונות רפואיות שבהן ישנה היסטוריה של כשלי דיאגנוזה כמו תסמונת הנטר וכשלים באבחון מיילדותי.

אנקוט בשיטת מחקר האיכותני. אנקוט בשיטת מחקר עיונית וגם מחקר איכותני. אנתח ניתוח של המאמרים ואנתח הספרות שסקרתי בנושא. 

פסה"ד בענין ליאור המר הוא פס"ד חשוב שבו בהמ"ש כנראה ישנה את הלכת זיצוב לגבי אחריות של רופאים בכשל אבחון מומים. עתיד להתקיים דיון בבהמ"ש העליון בהרכב רחב. הסוגיה של הולדה בעוולה מורכבת, בפס"ד המר נקבע באמרת אגב שלא ראוי לומר על ילדה שמומה קל יחסית (חסר כף יד) שטוב מותה מחייה כמו בפס"ד זיצוב של תסמונת הנטר. בפס"ד המר התביעה נדחתה על רקע אחר ולא נכנסו לעובי הקורה של הולדה בעוולה.

 לדעתי בשאלה המורכבת והסבוכה של הולדה בעוולה בביהמ"ש העליון בהנהגתה של ד' בייניש ינסו להיות פחות אסרטיביים לגבי שאלות קיומיות של טוב לו לאדם אם נברא אם לאו ויפסקו לפי מידת רשלנות הרופא מתוך הנחה שכל יצור חי טוב לו שנברא וראוי שיקבל חיים טובים.

המגמה היא להעדיף את עמדת השופטים ברק ו-ש. לוין בזיצוב. יתרונותיה של גישה זו בכך שהיא מגבשת את האחריות מבלי להיזקק להשוואה בין מצב של חיים לבין מצב אי חיים.

בלשונו של השופט ברק:

"אין היא מעדיפה את החיים על פני אי-חיים או אי-חיים על פני חיים. אין היא מבוססת על זכות שלא להיוולד, ואין היא באה להעריך את היתרון שבאי החיים." (עמ' 117 לפסק הדין בעניין זייצוב)

כן גישה זו נמנעת מיצירת הבחנה מקדימה בין מקרים נדירים לבין מקרים שאינם נדירים, אלא כל נזק יזכה לפיצוי, ומידת הנדירות תשפיע על שיעור הפיצויים. גישה זו מציבה מבחן מקובל וידוע להערכת הנזק, ומעניקה לקטין פיצוי ראוי, המאפשר לו לחיות במומו.

לכן לדעתי לאור המגמה השוררת במשפט הישראלי הלכת זיצוב תישאר על כנה מבחינת התוצאה אך לא ילקחו בחשבון שאלות פילוסופיות של קיום או קיום וטוב לו לאדם אם נברא.

בכל מקרה מסקנתי היא שיש לרענן הנהלים לאבחנה הראשונית שכל המערכת הרפואית עובדת לפיה לאורך הטיפול בפציינט, על משרד הבריאות לערוך סמינרים וכנסים בנושא לאנשי הצוות הרפואי. שכן אם טעו בדיאגנוזה גוררים אחריה שובל של טעויות בהמשך טיפול שיכול לפגוע בצורה בלתי הפיכה במטופל.  

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 ל"י הלפרין "דרישת פיצויים מהורים" הלכה ורפואה כרך ה קסא

Altman DG, Bland JM. Diagnostic tests. 1: Sensitivity and specificity. British medical journal.