‏390.00 ₪

שאלת המחקר

באיזה אופנים פועלים אדם טבע ודין וגרינפיס בנושא משבר האקלים.?

תוכן עניינים

תקציר.

מבוא.

שאלת המחקר.

סקירת ספרות.

חברה אזרחית בישראל.

בעיות האקלים הגלובליות.

אפקט החממה: סקירה טכנית.

העלאת טמפרטורת כדור הארץ.

הגורמים להגברת אפקט החממה.

אפקט החממה- משוב חיובי

בעיה מדעית או בעיה חברתית.

הדינמיקה של הבעיה כבעיה החברתית.

הפרשי חשיבות.

חוסר יכולת להשפיע ואדישות.

תפיסת זמן מוטעית ונוחה.

תפיסות מוסריות.

קשיים בהבנת הבעיה הגלובאלית.

זמן ומרחב.

סכנה ברורה ומידית.

אומדנים תלויי תרבות.

אפקט הוליסטי גלובאלי

ריבוד חברתי

סיבוכיות.

הנחות היסוד של הדיון

אדם וטבע.

אנתרופוצנטריות מול ביוצנטריות.

היסטוריה של הבעיה.

איגודים סביבתיים..

גרינפיס.

אדם טבע ודין

ועידת קופנהגן ביחס לפעולות של אדם טבע ודין

מטרת המחקר.

שיטות המחקר.

גישות למחקר האיכותני

דיון

סיכום

ביבליוגרפיה

נושא העבודה הוא משבר האקלים בעולם המודרני והשפעותיו. בכדי לבדוק את הנושא בחרתי להשתמש בפעילותם של שני ארגונים. אחד מהם זה אדם טבע ודין, שזוהי אגודה ישראלית להגנת הסביבה שהיא מאוד פעילה וידוע והשני זה גרינפיס – ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח שמנסה ואף מצליח לחשוף בעיות סביבתיות רבות.

בתחילת העבודה תהיה הקדמה כאשר אתן כמה דגשים והסברים כלליים על נושא העבודה ועל ארגונים ולמה החלטתי לבחור בנושא זה. אחרי ההקדמה אתייחס לשאלת המחקר – באיזה אופנים פועלים אדם טבע ודין וגרינפיס בנושא משבר האקלים. 

לאחר מכן אדבר על ארגונים סביבתיים, על כל אחד בנפרד:אדם טבע ודין וגרינפיס. אתייחס בצורה הרבה יותר מפורטת ליעוד של כל אחד, מה הן המטרות, איך כל אחד מתנהל ופועל, מה הם הדגשים החשובים. אפרט על שתי ועדות – ועידת קופנהגן שחשובה בעבודה של אדם טבע ודין וועידת קנקון – שקשורה לפעילות של גרינפיס. שתיהן הן ועידות ברמה הבינלאומית.

בסוף העבודה תהיה הצגת התוצאות, מה למדתי, מה גיליתי, מה חשפתי על פני השטח ודיון בתוצאות ובפעילות של שני הארגונים, יחס של חברה האזרחית הישראלית לפעילויות הללו. איך אנחנו בתור אזרחים מתייחסים לעבודתם ואם בכלל מרגישים בפעולותיהם. שלב האחרון הוא מסקנות – מה המסקנות שאני מסיקה מעבודת המחקר שלי. איך שני האירגונים פועלים, מה שונה ומה דומה ביניהם, האם יש השפעה על חברה האזרחית בישראל.

המונח "חברה אזרחית" הוזכר לראשונה בכתביו של אריסטו: חברה אזרחית היא למעשה קהילה פוליטית-חברתית אשר מאגדת את כלל האזרחים החופשיים אשר שווים זה לזה, ובה קיימת מערכת מוגדרת של חוקים.

קיימות מספר הגדרות נוספות למונח זה, כגון:

1. "חברה אזרחית היא אחד משלוש צלעותיה של החברה: ממשלה, שוק ההון או חברה.

2. "חברה אזרחית היא מרכז אשר יכול לתמוך או לחילופים לאתגר את כוחה של הממשלה".

3. חברה אזרחית הינה מרחב של התארגנות אנושית אשר נובעת מבחירה חופשית".

4. "חברה אזרחית היא למעשה תחום של החיים החברתיים אשר מתאפיין על ידי כך שהוא התנדבותי, פועל בזכות עצמו, עצמאי מהמדינה וכן בעל מערכת חוקים מוגדרת".

תפקידיה של החברה האזרחית הן לתווך בין המדינה לאזרחיה, לחייב את האזרחים להיות יותר מעורבים כאשר את הממשלה להיות יותר שקופים, להגביל את כוחה, להוות מקור אינפורמציה ומוקד לחץ, לחזק את האוכלוסיות החלשות במדינה וכן להוות בסיס להתפתחותה של מנהיגות חלופית.

קיימים מספר מדדים אשר בוחנים את כוחה של החברה האזרחית:

סוגי האיגודים, גיוונם ומידת שיתוף הפעולה ביניהם: ארגונים קטנים / התארגנויות (מעגל ראשון), ארגוני גג, קואליציות (מעגל שני), איגודים גדולים, מובילים, תשתיים (מעגל שלישי).

קשר בין האיגודים לממסד: רמת התלות, עוינות, שיתופי פעולה, לקיחת אחריות.

טיב קבוצת המנהיגות: פותחת שערים, מחזקת, מאוגדת עם הקהילה, קשרים לא פורמליים.

מהלכים ותוצאות: תפיסה עצמית של האזרחים, לקיחת אחריות ויצירת שינוי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Maslin, Mark “Global Warmin: A Very Short Introduction”. Oxford: Oxford University Press