‏390.00 ₪

שאלת המחקר

האם ילדים של פליטים וייטנאמיים גיבשו זהות ישראלית ועד כמה?

תוכן עניינים

1.מבוא  

נושא המחקר  

שאלת המחקר  

השערת המחקר  

מתודת המחקר  

גישות למחקר האיכותני 

השתלשלות התהליך המחקרי וקשיים שעלו במהלכו 

2. סקירת ספרות  

2.1 מבט היסטורי על מעמד הפליט  

2.2 פליטי מלחמת וייטנאם   

קליטת פליטים וייטנאמיים ברחבי העולם   

קליטת פליטים וייטנאמים במדינת ישראל  

2.3  פליטים וייטנאמיים במעמד של עובדים זרים   

מדיניות כלפי מהגרי עבודה במדינות המערב  

2.4 זכויות האדם החוקיות של ילדי פליטים וייטנאמים כילדי עובדים זרים   

3. ניתוח הממצאים   

4. סיכום ומסקנות  

5. ביבליוגרפיה  

נספחים   

נספח 1  - ראיונות עם ילדי פליטים וייטנאמיים   

ראיון 1  

ראיון 2  

ראיון 3  

ראיון 4  

ראיון 5  

ראיון 6  

ראיון 7  

ראיון 8 

ראיון 9  

ראיון 10  

אמנה בדבר מעמדם של פליטים 

השערת המחקר

ילדי הפליטים שגדלו בארץ גיבשו זהות ישראלית ואינם מרגישים עוד וייטנאמיים.

מתודת המחקר

מתודה איכותנית - מתודת המחקר שהשתמשתי בה היא ראיונות עומק אישיים של כעשרה ילדי פליטים וייטנאמיים, שעוסקים בתיאור תהליך השתלבותם בחברה הישראלית, הקשר שלהם למדינה, לתרבות ולמסורת ממנה הם מגיעים והזיקה שלהם לישראליות. הראיון נחלק לשאלות ישירות בהן המרואיינים התבקשו לתת מענה עצמאי לסוגיות אלה ולשאלות ספציפיות אודות קשריהם החברתיים, השפה בה הם משתמשים בבית ומחוץ לו, שמירת מסורת ועוד.

עובדה שהקלה על ביצוע המחקר היא שהפליטים הוייטנאמים הגיעו לארץ בסוף שנות השבעים, כלומר, רבים מילדיהם עברו את ילדותם ושנות התבגרותם בארץ ישראל ועל כן דוברים עברית באופן שוטף. באמצעות החשיפה הראשונית לקהילת הפליטים הוייטנאמיים, דרך פייסבוק, גיליתי שמצד אחד ישנן קבוצות מהודקות של חברים, אשר שומרים על קשר בשל המוצא המשותף למרות שאינם חולקים אותו סיפור חיים. מאידך, לרבים מהם חברים ישראלים ואף בני זוג ישראלים. תיאור דומה שמעתי מפיה של המכרה הוייטנאמית שלי – קיימת קהילה מלוכדת של וייטנאמים, אולם, יש גם אחרים, שכמוה, נטמעו לחלוטין בחברה הישראלית. הקושי המרכזי שעמד בפני מחקר זה, כאמור, הוא שיתוף הפעולה מצד ילדי הפליטים, בעיקר בשל הניסיון להצליח ולהגיע אל מדגם מייצג ולא להסתפק באלו שנטמעו לחלוטין בחברה הישראלית. קושי נוסף שעלה במהלך הראיון, הוא אופן ההיחשפות בפני ישראלי לצרכי מחקר שמטרותיו גלויות. מן הצפוי היה שצורת ההיחשפות בראיון תשקף מימדים מסוימים בזהותו של המרואיין, ודבר זה אכן ניכר, כאשר מרואיינים מסוימים מיעטו במילים והתקשו להיחשף בפני המראיין (על אף שתיארו בראיון חיי חברה עשירים), בעוד שאחרים הדגישו באופן בוטה את ישראליותם ודיברו על מוצאם בנימה של הכחשה, מה שלא בטוח היה מתרחש מול מראיין ממוצא משותף. אותו 'סב-טקסט', הרובד הסמוי של הראיון, הוכנס גם הוא כתוכן רלוונטי בניתוח הממצאים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

קמפ, א' ורייכמן, ר'.  "עובדים זרים בישראל", מידע על שוויון. גליון 13, מרכז אדוה.

רוזנהק, זאב. "מהגרי עבודה במדינת הרווחה הישראלית: מגמות הדרה והכלה", ביטחון סוציאלי 59

DellaVigna, Stefano; Malmendier J. & Ulrike. "Foreign workers kids: health and education", American Economic Review, vol.96, Iss.3