‏290.00 ₪

שאלות המחקר

מה הייתה תרומתו הייחודית של מרטין לותר קינג למהלך הלא אלים? 

כיצד בא לידי ביטוי המרי האזרחי בהנהגתו של מרטין לותר קינג?

תוכן עניינים

מבוא

רקע ביוגרפי

מרי אזרחי

מקרים מוכרים של מרי אזרחי

שורשיו הרעיוניים של קינג

עיקרון אי אלימות

הנימוקים לגישת המאבק הלא-אלים

נימוקי המתנגדים לתפיסתו של קינג

יחס קינג ליהדות ומדינת ישראל

הרקע לצמיחת המרי האזרחי של מרטין לותר קינג

ההתנקשות

סיכום

ביבליוגרפיה

נספח: הנאום "יש לי חלום"

תקציר מתוך נאומו האחרון של מרטין לותר קינג

 מרטין לותר קינג היה ממקימי הארגון לשוויון זכויות האזרח, ועמד בראשו עד מותו. הוועידה ארגנה צעדות בעד זכויות הצבעה לשחורים ובעד ביטול ההפרדה הגזעית. בהפגנה, שארגנה הוועידה , בהשתתפות של 250,000 מפגינים(!), נשא קינג את אחד הנאומים המפורסמים בהיסטוריה, שנקרא: "יש לי חלום"      ("I have a dream"). גישתו של מרטין לותר קינג הייתה של מאבק לא אלים. כדי ללמוד על כך, הוא יצא לסיור בהודו ולמד שם על גישתו של מָהַטְמָה גַנְדִי: מאבק ללא אלימות. במשך שנות פעילותו הוא נעצר ונכלא מספר פעמים.

בעקבות זאת זכה לביקורת מגורמים רדיקליים יותר מבין לוחמי זכויות האזרח שהתנגדו לגישתו של הארגון שנקט בגישה בלתי אלימה. במשך שנות פעילותו הוא נעצר ונכלא מספר פעמים. מרתין לותר קינג מהווה סמל למאבק עיקש, שנשא פירות, למען זכויות האדם.

מרתין לותר קינג נמנה על חסידי שיטת האי ציות אזרחי והפעולה הישירה ששימשה בהצלחה את מהאטמה גנדי בהודו וברוח שיטה זו אירגן צעדות עבור זכויות הצבעה לשחורים, ביטול ההפרדה הגזעית ועוד כהנה וכהנה.

בתאריך 2 ביולי 1964 נחקק חוק זכויות האזרח בארצות הברית, חוק זה אסר על כל קיום של אפליה במתקנים ציבוריים, בבתי ספר ציבוריים ובמקומות ציבוריים בכלל.

מאבקם של השחורים נתקל בהתנגדות אלימה של תושבים וממסד מקומי. כך למשל ב-1963 נערך מצעד בבירמינגהם (אלבמה) נגד חוקי ההפרדה הגזעית. במצעד השתתפו גם מאות ילדים ובני נוער, ומשתתפיו הותקפו על ידי המשטרה בברוטליות רבה. תמונות הילדים המותקפים על ידי כלבים וזרנוקי מים השפיעו במידה רבה על דעת הקהל בעד המאבק. קינג עצמו נעצר מספר פעמים ואף הפך יעד למעקב קבוע של לשכת החקירות הפדרלית בין היתר בשל קשריו עם פעילים בעלי אוריינטציה קומוניסטית. במהלך הפגנת זכויות אדם זו, פעלה המשטרה באלימות רבה נגד המפגינים, דבר שתרם תרומה גדולה למאבקו וזאת מפני שהלחץ הציבורי גדל על הממשל.

ב-28 באוגוסט 1963 ארגנו קינג ומנהיגים אחרים את המצעד הגדול בוושינגטון, בסיומו נאספו המשתתפים (200,000 לערך) ליד האנדרטה לזכרו של הנשיא לינוקלן.בוושיגנטון אז השמיע קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום". בנאום הציג חזון לאומה אמריקנית נטולת הפרדה ואפליה גזעית. "יש לי חלום", נמנה על אחד הנאומים המפורסמים מאז ומעולם. הנאום משקף ומאשש את את קריאתו של קינג לאמריקה אינטגרטיבית מבחינה הגזעית. הוא משתמש במושגים התיאורטיים של מיזוג קולות, חיזיון דינאמי, והקול הנבואי. בשל אותו הנאום גם נבחר באותה השנה לאיש השנה של המגזין טיים. בין מתנגדיה הבולטים של מלחמת וייטנאם היה מרתין לותר קינג.

"אני אומר לכם היום, ידידי: גם אם ניתקל בקשיים היום ובקשיים מחר, עדיין יש לי חלום. זהו חלום שנטוע עמוק בחלום האמריקני.
יש לי חלום שיום אחד תקום האומה הזאת ותקיים בחייה את המשמעות האמיתית של עיקרי אמונתה – 'אמיתות אלה מקובלות עלינו כמובנות מאליהן: שכל בני האדם נולדו שווים'.
יש לי חלום שיום אחד, על הגבעות האדומות של ג'ורג'יה, יוכלו בניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר לשבת יחד אל שולחן האחווה.[1]"

סיפור זה של הנער ענוג והסקרן שמחה כנגד ההפרדה הגזעית בארצות הברית, זהו סיפורו של הכומר הצעיר והמסור שלא הפסיק להטיל ספק באמונתו ובגבולות תבונתו, של בן הזוג והאב האוהב שביקש להיענות גם לצורכי משפחתו גם לצרכיה של תנועה כלל-ארצית משגשגת, ושל המנהיג המפורסם, שהוּנע בידי החזון לשוויון זכויות בין כל בני האדם[2] ונאלץ לשלם נחיר כבד מאוד על חלומו הוא שילם בחייו. המנהיג הבלתי מעורער של התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, מרטין לותר קינג  אשר התגייס למאבק בלתי-אלים באפליה הגזעית ובהפרת זכויות האזרח. אך בפועל, קינג מעולם לא מילא תפקיד רשמי בתנועה: ההיסטוריה בחרה בו, האומה בחרה בו, הייעוד בחר בו, השכינה בחרה בו, או שמא הוא בחר בעצמו את גורלו שהיה יכול לחמוק ממנו.

מצגת מרי אזרחי מרטין לותר קינג

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פרופ' מאוטנר מנחם אוטונומיה ושגשוג - לקראת ליברליזם סוציאל־דמוקרטי, הוצאת משכל  (2023)

תמר ורטה זהבי, מרטין: סיפורו של מרטין לותר קינג, עם עובד

תומא פ' קיצור תולדות השוויון. הוצאת הקבוץ המאוחד (2023)

Ronald Dworkin Taking rights seriously Harvard University Press