‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מתמודדת אמא עם היותה אם לילד עם קשיי קשב וריכוז?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלות המחקר. 

רקע תיאורטי 

מתודולוגיה. 

ממצאים.

דיון ומסקנות. 

מגבלות המחקר. 

תרומת המחקר. 

סיכום.

ביבליוגרפיה.

שאלות המחקר תבחנה באמצעות ניתוח חומר שייאסף בראיונות שיתקיימו מול כל אחת מהאימהות. במהלכן יאספו תגובות לשאלות ישירות ותגובות ספונטניות המלוות בדוגמאות מתוך ההתנסויות שחוותה כל אחת מהאימהות עם ילדה. מתוך הראיונות יעלו הנושאים העיקריים שהמחקר בא לבדוק. האימהות תתמקדנה בהיבטים הבאים:

התמודדות אישית של כל אחת מהאימהות בעבר ובהווה

1. כיצד מתמודדת כל נבדקת עם היותה אם לילד עם קשיי קשב וריכוז- כיצד הרגשת?  מה חשבת? מה עשית?

התמודדות מעשית של האם אל מול הסביבה  

1. מהן הדרכים שבהן כל אם נקטה אל מול הסביבה– המשפחתית, החינוכית והזוגית לצורך שילובו של ילדה?

התמודדות של הילד 

1. כיצד משפיע טיב הקשר בין האם לילד עם קשיי קשב וריכוז על התמודדותו של הילד עם הקושי?
2. כיצד מתמודד הילד עם ההפרעה שלו?

השיח המתפתח במפגש בין האמהות- (במידה ויתקיים)

1. מהם הנושאים שעלו בעת המפגש הקבוצתי?

הקשיים הרבים שחווים ילדים עם קשיי קשב וריכוז בבית ובבית הספר, גורמים להוריהם לחוויה מתמשכת של קושי, דאגה וחרדה לעתיד הילדים. עומס המשימות והעומס הרגשי הרב המונח על כתפי ההורים מעצב הורות בצל דאגה יומיומית לשלומו של הילד. "האם הוא מסתובב לבד בהפסקה?", "האם חצה את הכביש בהצלחה?". הורים לילדים עם הפרעות קשב נתונים לעומס רגשי רב, ולעיתים לתחושה של אובדן שליטה ושחיקה מול עומס המשימות והצרכים המוגברים של ילדיהם בהנחיה הורית, תמיכה, הצבת גבולות, ייצוג מול גורמים חינוכיים וטיפוליים.

ההורות בכללותה היא התרחשות מורכבת ורבת-פנים. הורה מגיע להורותו עם מטען מוקדם של ציפיות ומשאלות לגבי ילדו, עם זיכרונות משלו על הוריו וילדותו ועם משאלות מתחדשות לגבי מי הוא הילד המושלם בעיניו, ומה היא הורות טובה. המפגש של ההורה עם ילדו הסובל מהפרעת הקשב והריכוז נוטה כבר כמעט מההתחלה לנפץ תהליכים נפשיים אלה ולחייב את ההורה להסתגל לילד אשר מראה קשיים. אולם קשיים אלה בתחילתם כלל אינם מאובחנים כנוגעים להפרעת הקשב והריכוז, ולכן מותירים את ההורה מבולבל, מוצף אשמה, או חסר אונים.

בעוד מירב הספרות, המחקר והידע הוקדשו לתחום הלמידה של הילד ומשמעויותיו, הוזנחו ההיבטים הנפשיים, ההתנהגותיים, החברתיים והמשפחתיים. יתירה מזאת, הם תוארו כמשניים לתסמונת, למרות שהתייחסות וטיפול נאותים היו יכולים להקל מאוד על המצב. בהעדר טיפול נוצרה מציאות מבלבלת וקשה לילדים ולהורים (פלוטניק).

הפרעת קשב והיפראקטיביות היא הפרעה נפוצה מאוד בקרב האוכלוסייה הכללית‏‏  ובקרב ילדים בפרט, וניתן למצוא אותה בכל שכבות החברה, הגילאים ורמות האינטליגנציה. לא קיים מידע מדויק על שכיחות ההפרעה, אך ההערכות המקובלות הן שבישראל ההפרעה נמצאת אצל בערך 5% מאוכלוסיית הילדים 3%-4% מהבוגרים. מספר הבנים שההפרעה מאובחנת אצלם גדול פי שניים עד פי שלושה ממספר הבנות המאובחנות. הפרעת קשב והיפראקטיביות היא הפרעה המתחילה כבר בילדות, ויש האומרים שהיא מתחילה להתפתח כבר אצל העובר לפני הלידה. 50%-70% מבני ה 6-12 שההפרעה אובחנה אצלם יאובחנו כך גם בגיל ההתבגרות ו-30% גם בתום תקופת ההתבגרות. האחוז היורד אין פירושו שההפרעה נעלמה, אלא סביר יותר להניח שהאנשים אצלם אובחנה ההפרעה טופלו, או פיתחו דרכי התמודדות עם ההפרעה כך שהתסמינים שלה הפכו למורגשים פחות, או שההיפראקטיביות של אותם אנשים ירדה כאשר התבגרו, אך בעיית הקשב שהיא קשה יותר לאבחון עדיין קיימת אצלם. סיבה נוספת לאחוז הנמוך של המאובחנים המבוגרים היא שהפרעת קשב והיפראקטיביות נחשבה עד לפני עשור בערך לבעיה של ילדים בלבד. אמנם המודעות לקיום ההפרעה גם אצל מבוגרים גדלה בשנים האחרונות, אך עדיין המודעות אליה בישראל גדולה הרבה יותר בקרב רופאים המטפלים בילדיo (רוברטס, יאנסן) .

 מטרת המחקר

מטרת המחקר היא לבדוק את תרומתו של הסיפור האוטוביוגרפי להבנת תהליך ההתמודדות והקבלה של הורה לילד עם קשיי קשב וריכוז. היבטים חשובים שעולים קשורים למעורבות ודרכי הפעולה של ההורה אל מול הסביבה, וחשיבות הקשר שבין ההורה לילד כמשפיעה על התמודדותו של הילד עם הקושי.

שיטת המחקר

הגישה המחקרית

כאם צעירה עולם ההורות על מורכבותו מעניין אותי מאוד. באופן יומיומי מתקיים שיח בין אמהות בהן הן דנות בדרכי התמודדותן מול קשיים יום-יומיים בחינוך ילדיהן והן מספקות אוזן קשבת האחת לשנייה. אחד הקשיים המורכבים שמצאתי כמעסיק אמהות רבות הוא שיח מתמשך בדבר איתור, קבלה והתמודדות עם כך שלילדיהן יש קשיי קשב וריכוז. בבואנו ללמוד על תהליך אישי או בינאישי,  התרחשות קבוצתית חד פעמית, אזי המחקר האיכותני הוא הכלי המתאים. מחקר איכותני מאפשר להתבונן בהתנהגות האנושית במטרה להבין אותה והוא עושה זאת דרך התבוננות בביטויים הסובייקטיביים של הנחקרות, דיבור וכתיבה או התנהגות נצפית בלתי מילולית (צבר, 2003 ; שלנסקי ואלפרט, 2007). כתיבה איכותנית מזמנת, באמצעות ראיונות אוטוביוגרפיים, הכרות וקשר אישי עם כל אחת מהמשתתפות, זוהי הזדמנות לשוחח על דרכי התמודדותן ועל האתגרים הכרוכים בכך.

דוגמא לחלק מהראיון:

מרואיינת 1- ש'

שאלה: הי ש', מה שלומך?

ש: בסדר גמור..

אושרת: אני מבצעת עבודת גמר במסגרת הלימודים שלי, בעבודה בחרתי להתמקד בסיפור של אמהות לילדים עם קשיי קשב וריכוז,  אני אשמח מאוד לשמוע את הסיפור שלך, את דרכי ההתמודדות שלך כאמא- כיצד התמודדת עם זה שגילית שיש לו קושי, שלבי הקבלה שלך.. מה הדרכים שנקטת אל מול המערכת החינוכית? וכיצד טיב הקשר שיש ביניכם הש'ע, תרם להתמודדות שלו ושלך.  אני אשמח במבט הסטורי, ממש מהשלב הראשון שתשתפי אותי.

ש: שלומי היום בן 14.5, כששלומי נולד, הוא הילד הרביעי במשפחה, יש לנו עוד 3 ילדים גדולים, בת ראשונה בת 26, בת שניה בת 25 ובן שלישי בן 21. מכיון שאני עבדתי הרבה מאוד שנים עם ילדים.. הבנתי די מהר שמשהו לא רגיל.. כבר בגיל שנה..  החוסר שקט שלו זה לא חוסר שקט של ילד שכואב לו משהו.. שלומי הלך כבר בגיל תשעה חודשים, הוא לא עבר את השלב של הזחילה ואנחנו אמרנו ואוו איזה ילד זריז.. בגיל שנה וחודשיים הוא כבר דיבר שוטף- אמרנו נהדר ילד רביעי חי בבית עם אחים גדולים, שואב מהם את השפה וכו... בגיל שנה וחצי- שנתיים מה שעזר לי להבין שיש קושי  היה כשהוא התחיל לקום בלילות, קם, מסתובב בבית, הוא לעיתים היה קם בבכי ממש לא רגוע. ובגלל שזה ילד שבגיל צעיר כבר  דיבר, זה היה לא הגיוני שהוא לא יכול להסביר לי למה הוא בוכה- כואב משהו, קר לו , חם לו, הייתי שואלת אותו מה קרה והוא היה אומר- לא יודע, לא יודע וזה הדליק לי נורה אדומה כי לא היה משהו באוצר המילים שלו שהוא לא היה יודע להביע, אז איך זה שהוא לא אומר לי מה מפריע לו. זה התחיל בשעות הלילה והוא לא היה יודע לומר לי מה גורם לו להתעורר, היינו שומעים פתאום קולות במטבח, דלת נפתחת, התחלנו לנעול דלתות, יוצא לגינה. כשהתחילו גם ביום רגעים לא שקטים כמו למשל אם הוא היה צופה בטליוזיה ופתאום שם ידים על האוזניים וצועק שהוא לא רוצה לשמוע כלום והולך לחדר. מה שהכי הדליק לי נורה אדומה זה שבבקרים לדוגמא בשבת אם היינו קוראים לו לבוא אלינו למיטה, עוד לא נולד הילד שלא מסכים לזה.. והוא לא הסכים הוא לא היה מוכן.

לינק: מצגת: אמהות לילדים עם קשיי קשב וריכוז, רפרט אמא לילד עם הפרעות קשב 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)