מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 12% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון נשים יהודיות אשכנזיות מנהיגות, חיי היום יום של יהודי אשכנז,מעמד האישה בקהילת יהודי אשכנז, בין בית המדרש לבית המרזח (עבודה אקדמית מס. 811)
290.00 ₪
19 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 811
תוכן עניינים
מבוא. 3
שאלת המחקר. 4
נשים יהודיות אשכנזיות בולטות. 5
גליקל האמיל. 5
חנה ארנדט. 6
אמה גולדמן 9
חנה רחל ורברמכר. 15
מרים מארק מוזסזון 16
סיכום.. 16
ביבליוגרפיה. 18
עוד לפני ההשכלה, נמצאו בפולין, בליטא ובגליציה יהודים מעטים שהיו בעלי ידע רב בתרבות הזמן ובמדע החילוני. לרוב, היו יהודים אלו סוחרים או מלומדים, ששהו בגרמניה, הושפעו ולמדו מהזרמים הפועלים שם. מלומדים היו תופעות נדירות ואת הידע הנקנה הם שמרו לעצמם, ללא כל רצון ויכולת להפיצו. גליציה נהפכה למרכז הראשון של תנועת ההשכלה. הקשר בינה לבין המרכזים היהודיים בגרמניה התהדק ונוצרו קשרים עם מרכזי ההשכלה בקניגסברג ובברלין.
תמיכתה של תנועת ההשכלה ברפורמות של יוסף השני, קיסר האימפריה הרומית, במערכת החינוך היהודית, היווה גורם תרבותי-פוליטי, שעזר להתרכזות תנועת ההשכלה בגליציה.
הקיסר הרומי פרסם את "כתב הסובלנות" בשנת 1781. מטרתו של כתב זה הייתה לגרום למודרניזציה של כל העם היהודי, ולשם כך ניתנו ליהודים פריבילגיות רבות ובוטלו הגבלות שונות שחלו עליהם, אך גם הוטלו עליהם אילוצים נוספים, בעיקר בתחום החינוך. היהודים קיבלו היתר ללמוד בכל מקומות הלימוד המודרניים של המדינה ולפתוח מקומות לימוד מודרניים משל עצמם, שבהם ילמדו בשפה הגרמנית.
תנועת ההשכלה היהודית האירופית היא שהעניקה לתקופה את שמה – תקופת ההשכלה.
לדעתם של היסטוריונים רבים מכל העולם תקופה זו מציינת את תחילת העת החדשה בהיסטורית העם היהודי. חלחול ההשכלה אל תוך הקהילות היהודיות מדגישה בדרך-כלל גם את תחילת המודרניות ראשית במרכז אירופה (בגרמניה), ואחר כך גם במזרח אירופה ובמערבה.
לחלק מארצות האסלאם ולצפון אפריקה הגיעו מושגי ההשכלה האירופית רק באמצע המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים; זאת לאחר הקולוניזציה, לאחר שארצות אלה נהיו לקולוניות של האנגלים והצרפתים.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
א. גולדמן, חמישה מאמרים פמיניסטיים, הוצאת פרדס.
ח. ימימה, עלמות אהבוך : חיי הדת והרוח של נשים בחברה האשכנזית בראשית העת החדשה.
כרמל, ירושלים.
ק. מריון,{עורכת}, קיום בעידן של תמורות-חיי יום יום של יהודים בגרמניה
H. Arendt, The Jew as Pariah: Jewish Identity and Politics in the Modern Age, edited with an introduction by Ron H. Feldman
M. Iain, The legacy of Voltairine De Cleyre, Anarcho-Syndicalist Review, no. 44
