‏290.00 ₪

תוכן עניינים:

מבוא

1. סקירת ספרות

1.1 מאפייני גלי העלייה לישראל מברה"מ לשעבר

1.2 מאפייני הקליטה של יהודי ברה"מ והסתגלותם למציאות החדשה

1.2.1 השתלבות לצד התבדלות ושימור הייחוד התרבותי

1.2.2 מאפייניהם הסוציו-תרבותיים של עולי חבר המדינות וזיקתם אל תרבות הארץ הקולטת

1.2.3. זיקה חלשה לקולקטיב היהודי

1.3 קשיי עלייה וקליטה בגיל ההתבגרות

1.4 עמדת החברה הישראלית כלפי העולים

1.5 הקשר בין הגירה לסטייה חברתית ופשיעה

2. מערך המחקר

2.1 מטרת המחקר

2.2 שאלת המחקר

2.3 השערת המחקר

2.4 שיטת המחקר

3. ממצאים - מדידה ואפיון הפשיעה ועבריינות בקרב העולים 

3.1 שיעורי העבריינים והעבירות

3.2 שיעור האסירים

3.3 סוגי העבירות

3.3.1 עבירות מוסר

3.3.2 עברות בתחום הגוף

3.3.3 עברות רכוש וקניין

3.4 פשיעה ועבריינות בקרב הנוער העולה

3.4.1 שיעור העבריינות

3.4.2 מגמות פשיעה

3.4.3 סוגי עבירות בהן מעורב נוער עולה

3.4.4 מאפייני ההתנהגות העבריינית של הנוער העולה

3.4.5 מאפייני הנוער העולה המתדרדר לפשיעה

3.4.6 גיל הכניסה לעולם העבריינות

4. דיון

ביביליוגרפיה

 מטרת עבודה זו, היא לבחון באמצעות ממצאי מחקרים ונתונים רשמיים, את שיעור ודפוס העבריינות בקרב העולים והמניעים החברתיים-תרבותיים שהובילו אותם לכך, במטרה לעמוד על האופן שבו מתבטא הקשר בין הגירה לסטייה חברתית.

עולי חבר המדינות שבאו בשנות ה-90 מהווים כ-12% מאוכלוסיית ישראל וביחד עם עולי שנות ה-70 הם חמישית מאוכלוסיית ישראל[1]. העלייה אכן תרמה את תרומתה לכלכלה והתרבות הישראלית,  אך לא ניתן להתעלם מהתחלואות השליליות שהביאה עמה כמו עבריינות,  סמים, אלימות, זנות, שיכרות ועוד. למרות שתחלואות אלו היו קיימות בעבר בחברה הישראלית יש הרואים עלייה מסוימת בתופעות אלו לצד התרומה הגדולה של עלייה זו בתחומים רבים.

מחקר אודות קשר בין סטייה חברתית והגירה, מחייב אפוא להביא בחשבון גם את המניעים להתנהגות זו וגם את הלכי הרוח בחברה הסובבת אותו. לשך כך, העבודה פותחת ברקע ספרותי שמאפיין את גלי העלייה, את תהליך וקשיי הקליטה בחברה ישראלית מתפתחת ומתהווה, האופן בו גלי העלייה התקבלו על ידי מדינת ישראל כחברה קולטת וכיצד זה השפיע על תהליך ההטמעה והשילוב בחברה הישראלית. בנוסף נעמוד על הקשר התאורטי בין הגירה לפשיעה וסטייה חברתית בכדי להבין את התפתחות תת התרבות העבריינית בקרב עולים ומהגרים בחברה הקולטת.

שאלת המחקר בעבודה זו הנה, כיצד מתבטא הקשר בין קשיי ההגירה והקליטה לבין התפתחות תרבות עבריינית בקרב עולי ברה"מ בישראל? ניתן להניח כי הסיטואציה המורכבת איתה נאלצו להתמודד העולים, שבה הם מצויים בין הצורך והרצון לשמור על תרבות, זהות ומקורות ארץ מוצאם לבין הרצון להשתלב ולהשתייך בחברה הישראלית, מוביל לקונפליקט עוצמתי אשר עשוי לפעול כזרז להתנהגות עבריינית ולסטייה חברתית.

מחלקת המחקר של משטרת ישראל, נתוני השב"ס, הכנסת, סקירת עיתונות יומית וגורמים נוספים, אוספים נתונים אודות הפשיעה תוך פילוח העבריינים על פי השתייכותם האתמו-תרבותית. נתוני פשיעה רשמיים אלה אמורים לספק תמונה כללית - על סוגי הפשיעה ומגמות פשיעה. עם זאת במציאות המשתנה, המידע שניתן לדלות על המימדים האמיתיים של הפשיעה מנתונים אלה מוגבל. עקב פורמט משתנה, פשיעה רבה שלא מדווחת, שיעורי הפשיעה ופילוח סוגי העבירות המבוצעות על ידי עולים, לפעמים אינם מובחנים בין עולים מארצות מוצא שונות, ניפוח ממידי התופעה על ידי התקשורת וגורמים נוספים שבעקבותם קשה לכמת ולחשב את שיעור העבריינות ביחס לחלקה של כל תרבות באוכלוסיה הכללית.

יחד עם זאת, השערת המחקר גורסת כי היקף הפשיעה בקרב מהגרים דוברי רוסית גדול יחסית לשיעורם באוכלוסייה ושונה מזה שבקרב אוכלוסיות עברייניות ותיקות כשמתחשבים בקשיים הרבים בהם נתקלה עלייה זו, הן מבחינה תרבותית בניסיון התאקלמות והשתלבות בחברה החדשה, הן מבחינה תעסוקתית וסוציו-אקונומית וכך גם ההיבט האידיולוגי לאומי שמשחק תפקיד מכריע בשאלת הזיקה לארץ ישראל. לשם כך, העבודה תנתח תוכן המתבסס על הפרדיגמה של המחקר האיכותני ותיעזר גם בממצאי מחקרים, נתונים סטטיסטים, עיבוד נתוני פשיעה של משטרת ישראל, פילוח העבריינים והעבירות ופרוטוקולים של דיוני ועדות הכנסת.

הגל הראשון המשמעותי שנקלט במדינת ישראל, החל בתחילת שנות השבעים ונמשך לכל אותו עשור, במהלכו עלו ארצה לפחות 137,134 עולים[2]. עלייה זו נקראה בשם "עליית שלח את עמי".

ניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים גרם למפנה בתודעתם של יהודי ברה"מ והגביר את תחושת הגאווה והזהות הלאומית - יהודית בקרבם. בתום המלחמה החלו היהודים להפנות בקשות בדרישה להעניק להם זכות הגירה לישראל ובשנת-1971 התקבלה החלטה בשלטון הסובייטי על מתן היתרי יציאה ליהודים. יש לציין שמלבד התחזקות הרגש הלאומי והרצון לזכות לזהות לאומית אצל יהודי ברה"מ גורמים נוספים עודדו את הרצון העלייה: אפליה בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, אנטישמיות, תעמולה נגד הציונות וכדומה.

הגל השני, עצום המימדים, החל בשנת 1989 ונמשך גם הוא, במשך כל אותו עשור, במהלכו עלו ארצה כ-772,239 עולים[3]. זהו גל העלייה המסיבי ביותר מארץ מוצא אחת מאז קום המדינה. לעומת עליית שנות ה-70, ניתן לזהות בעליית שנות ה-90 הגירה יותר מאשר עלייה. זאת מכיוון שהגורמים לעלייה של שנות ה-90 לא נבעו בהכרח ממניעים ציוניים אלא הונעו יותר על ידי גורמים שמקורם בדחיפות לעזוב את ברה"מ: רמת מצוקה אישית ומשפחתית, אנטישמיות,  תחושת משבר בתחומי יסוד וסדר חברתי עקב התמורות אשר התחוללו במדינות ברה"מ לאחר נפילת הקומוניזם.

יעדם הראשוני היה ארה"ב או מדינות מרכזיות אחרות בעולם המערבי. גורמים מעכבים בכניסה לאותן מדינות יעד מחד גיסא ומדיניות הדלת הפתוחה של ישראל מאידך גיסא הם שהטו את הכף לעלייה לישראל. בשל כך היוצאים ממדינות ברה"מ בשנות התשעים לישראל לא התכחשו לרקע החברתי-תרבותי שבאו ממנו, אלא המשיכו לראות בו מאפיין מרכזי של זהותם והגדרתם העצמית, גם אם נאלצו להגר. היקף העלייה, זיקתה לארץ המוצא והתרכזותה באזורי מגורים מסוימים, בשילוב תחושת הניכור שחשו העולים, הביאו למגמת הסתגרות חברתית-תרבותית בקרבם .

מצגת עבריינות בקרב עולים רוסים

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)