‏290.00 ₪

שאלת המחקר

ניצני אוריינות במגזר הערבי-הקשר בין אמונות האמהות לבין הישגי ילדהן במשימות אלפביתיות (כתיבת שם-כתיבת מילים-הכרת שמות האותיות-מודעות פונולוגית)

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

השערות המחקר. 3

היסטוריה. 5

השימושים לקריאה על בסיס יום-יומי 5

התיאוריה של הקריאה. 6

שיעורי קריאה. 6

אוריינות. 7

לימוד קרוא וכתוב. 8

מוכנות האדם לרכישת האוריינות. 9

אנאלפביתיות. 9

אוריינות במאה ה-21. 10

אוריינות ויזואלית. 10

אוריינות מדעית. 11

האוריינות המשנית עולה בקרב מדינות מתקדמות. 11

הבנת הנקרא. 13

הבנת הנקרא והשפעת למידה על הזיכרון בילדים עם הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. 15

התפתחות הבנת הנקרא של סיפורים.. 15

אסכולה. 19

תוצאות. 21

דיון 22

בחינת ההבדלים בין הקבוצות לגבי המבנה הסיבתי של הסיפור והיכולת לשמור את האינפורמציה ורכישתה כתוצאה מלמידה  24

סיכום.. 26

הצעות למחקר עתידי 26

השערות  המחקר

1. ימצא קשר חיובי בין השכלת ההורה (אב-אם) לבין האמונה שלו

2. יימצא קשר חיובי בין אמונות האם לגבי טיפוח ניצני אוריינות לבין הידע האורייני של הילד.

3. יימצא קשר חיובי בין הערכת האם את היכולת האוריינית של ילדיהן לבין רמתו האוריינית של הילד.

פירוש המושג הנ"ל הוא בעצם שליטה ביכולות שונות של תקשורת, זאת אומרת, היכולת לדבר, להאזין ולהתבונן – הנותנות את האפשרות, יחד עם כישורי כתיבה וקריאה, לתפקד בחברה. שליטה בסיסית בטכנולוגיות של התקשורת המודרנית (בדגש על אמצעי תקשורת ומחשב), נקראת אוריינות טכנולוגית. יש אנשים הכוללים בתוך מושג זה גם כן כישורים מתמטיים בסיסיים, אשר בלעדיהם לא ניתן לתפקד בחברה (חיבור, חיסור, כפל, אחוזים).

ישנה חשיבות גבוה לרמת האוריינות בחברה, כמדד הבודק את ההון האנושי במקום מסוים. הסיבה לכך היא שניתן להכשיר אנשים בעלי זיקה לאוריינות באופן קל יותר מאשר אנשים אשר להם אין זיקה זו. נטען כי האוריינות מרחיבה את אפשרויות התעסוקה ואת הגישה הנוחה לחינוך גבוה.

עד המהפכה התעשייתית במאה התשע עשרה, האוריינות הייתה קיימת רק באחוז קטן מחברות העולם כולו. עד אז, החומרים אשר היו נוגעים לאוריינות היו כה יקרים, עד לרמה שרק מוסדות גדולים ואנשים עשירים מאוד יכלו לרכוש אותם. למשל, בשנת 1841 בארץ אנגליה, 44 אחוז מהנשים ו-33 אחוז מהגברים חתמו על תעודת הנישואין שלהם בטביעת אצבע, מהסיבה הפשוט שלא ידעו כיצד לכתוב. חלקם אמנם ידעו לכתוב את שמם, אך מעבר לכך לא יכלו לדבר.  החינוך היסודי התאפשר לכל תושבי אנגליה. המהפכה הביאה למצב בו מחיר הנייר היו זולים מאוד, ועל כן היה ניתן להפיצם בין כל שכבות המעמדות באנגליה.

בכל הנוגע ליהודים המצב היה אחר לחלוטין. חרף העובדה שלא כולם ידעו לקרוא ולכתוב, שיעורי האוריינות בסביבתם היו גדולים הרבה יותר מאשר אצל הלא יהודים. הסיבה לכך היא שילדים יהודים, ברובם, למדו בחדר – קרוא וכתוב, תפילה וחומש. מאחר ואין דרך להתפלל אם אינך יודע לקרוא, הקריאה היא בעצם מצווה. מאידך, בשיעוריהן של הנשים הקריאה לא הייתה גבוהה כל כך, אך גבוהה יותר מהנשים הלא יהודיות.

הגדרת המושג אוריינות השתנתה כמה וכמה פעמים במהלך השנים. בזמנים מסוימים אדם אשר ידע לחתום את שמו, נחשב לאוריין. בזמנים אחרים, אנשים היכולים לקרוא בתורה נחשבו לאורייניים. כמו כן, האוריינות שימשה לצורך מיון אוכלוסיות ושליטה על אלה. 

קריאה היא תהליך קוגניטיבי מורכב של פענוח סמלים לשם הפקת משמעות (הבנת הנקרא) ו/או יצירת משמעות. מידע כתוב נקלט ברשתית, מעובד במרכז הראייה הראשוני בקליפת המוח

קריאה היא אמצעי לרכישת שפה, לתקשורת ולשיתוף במידע וברעיונות.

קוראים משתמשים במגוון אסטרטגיות קריאה לסייע להם בפענוח (תרגום סמלים לקולות או ייצוגים חזותיים של דיבור) ובהבנה. קוראים עשויים להשתמש בצורנים, סמנטיקה, תחביר ורמזי הקשר לזיהוי משמעותן של מילים לא מוכרות. הקוראים מטמיעים את המילים הנקראות אל תוך אוצר הידע או התוכנית (סכימה) שלהם (תיאוריית הסכמות).

קריאה אינה מתבססת בהכרח על מערכות כתיבה שיסודן בדיבור. המשותף לקריאת אותיות, תווי מוזיקה או ציורים הוא, שבכל המקרים מדובר בפירוש סמלים לשם הפקת משמעות מסימנים חזותיים.

הצעות למחקר עתידי
נחוצים מחקרים נוספים בתחום כדי לבדוק לעומק מדוע ילדים עם ADHD פחות רגישים למבנה הסיפור לפני ואחרי למידה. הבנה יסודית מדוע לילדים אלה יש קושי בביצוע הקשרים בין אירועים סיפוריים הוא צעד חשוב והכרחי כדי לפתח תוכניות התערבות אפקטיביות ופיתוח אסטרטגיות מתאימות לשיפור הביצועים האקדמיים וקידום ההצלחה האקדמית שלהם. את אסטרטגיות ההתערבות שהצענו במחקר זה צריכות להיבחן באופן שיטתי כדי לקבוע האם ניתן לשפר הבנת סיפורים בילדים עם ADHD. שילוב ההתערבויות האקדמיות הספציפיות לטיפול הכוללני בילדים עם ADHD יכול להגביר את ההזדמנות להצלחה אקדמית בקרב ילדים אלה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

איריס לוין, "אלף –אוהל, בית זה בית, גימל זה גמל גדול. ..: מה מפיקים ילדים בגיל הרך מידיעת שמות האותיות", מתוך: פ. קליין (עורכת). שפה, למידה ואוריינות בגיל הרך. הוצאת רמות

Elizabeth P. Lorch, Kelly Oneil, Kristen S. Berthiaume, Richard Milich, David Eastham, and Tirsit Brooks. "Story Comprehension and the Impact of Studying ON Recall in Children With