‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהן ההשלכות של רצון פליטים פלסטינים המבקשים לממש את ״זכות השיבה״ לישראל בדרך לעצמאות הפלשתינית?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

האינתיפאדה     

האינתיפאדה בראשיתה  

מדיניות ישראל לפני האינתיפאדה

הגורמים להתקוממות הראשונית 

מטרות מיידיות 

מטרות ארוכות טווח      

מטרות המאבק  

זכות השיבה     

דיון      

אירועי המאבק   

אירועים חשובים במהלך ההתקוממות      

תגובות ישראל להתקוממות        

תגובות צבא ישראל        

משמר הגבול     

אמצעים צבאיים 

תגובות המנהל האזרחי  

דינאמיקה פנים ערבית   

ארגונים פלשתיניים        

השלכות האינתיפאדה    

השלכות כלכליות במישור הכלכלי הערבי המקומי  

השלכות כלכליות בישראל           

מהפכה חברתית           

השלכות על ערביי ישראל:          

סיכום ההשלכות

אינתיפאדת אל-אקצה     

הסיבות להתקוממות      

פייסל חוסייני    

הסכסוך הישראלי-ערבי  

טענות הפלסטינים ותומכיהם      

טענות היהודים 

בעיית הפליטים 

סיכום   

ביבליוגרפיה      

עבודה זו עסקה בנושא חשוב בשיח האקדמי, בעל אספקטים מעניינים. בעבודה זו ניסיתי להקיף את כל האספקטים של התופעה האינתיפאדה כהבעת הצורך של העם הפלשתיני להגיע למדינה עצמאית.

מדינת ישראל חגגה 60 שנה לקיומה, אך עדיין ממשיכה להיאבק על גבולות המדינה, על הכרתה כמדינה בקרב מדינות רבות בעולמנו, ועל הלגיטימיות כמדינה ריבונית במזרח תיכון מוסלמי.
בשכבר הימים וגם בתקופה של היום, האדמות במזרח התיכון מהוות מגרש לסכסוכים, מהסכסוך שממשיך הרבה זמן, החשוב והמשפיע ביותר הינו הסכסוך ישראל פלשתין. היו תקופות שבהן נראה כי ניתן להגיע להסכם בין פלסטין וישראל, אך פעם אחר פעם התנפצה התקווה בעקבות האלימות שזעזע את טריטוריה והעולם כולו. [1]

התנגדות הערבים היושבים בארץ לשיבת היהודים התחילה יחד עם תחילת חזרתם של היהודים לארץ אבותיהם. הלאומנות הפלסטינית החלה להתפתח בד בבד עם הציונות. דרך פעולתה הייתה מרי והתנגדות, אשר התבטאו באיומים מתעצמים כנגד התושבים היהודים, המתמשכים עד לימינו, התקפות טרור, פעולות מלחמה והתקפה הסברתית-תעמולתית במטרה למוטט את יסודות המדינה הציונית ולהגיע לסיטואציה שבו לעם הפלשתיני תהיה מדינה משלהם.

פייסל חוסייני היה מבין המנהיגים הבולטים ביותר מבין כלל המנהיגים הפלסטינים. בשנות התשעים מנעה ישראל מחוסייני לייצג את הפלשתינים בוועידת מדריד, משום שגר בירושלים, אך לבסוף היה חבר בוועדה המייעצת למשלחת. בשנים האחרונות הרבה פייסל בפעילות דיפלומטית בין לאומית ואירח אישים מרחבי העולם בבניין ה"אוריינט האוס", שהוא נמנה עם מייסדיו.

חוסייני היה מבין הפלסטינים הקרובים יותר לשמאל הישראלי, ונפגש בחלוף השנים עם חברי כנסת רבים מהשמאל, גם בפגישות רשמיות וגם חשאיות. כוחות הביטחון הישראלים נהגו להיעזר בו להיתים קרובות לצורך הרגעת השטח בירושלים בזמנים של מתיחות. חוסייני נקט במספר צעדים שהשפיעו רבות על הדרך לעזור לעם הפלשתיני להגיע לידי עצמאות מדינית. [3]

בעימות המוגבל, בדרך כלל נשמרים הצדדים - או לפחות אחד מהם, לרוב הצד החזק יותר – בעת בחירת המטרות וכלי הנשק שבהם משתמשים. זהו חלקו המוגבל של העימות; ניתן להבין מכך, שלעימות מוגבל יש לעתים רבות השפעות אסטרטגיות משמעותיות על הצדדים הלוחמים. זה מה שהתרחש גם בסיבוב הכוחני הנוכחי בין ישראל לפלשתינאים, הישראל בשמירת על המדינה, ופלשתין על הגנת העם שלהם והקמת מדינה מסודרת-עצמאית.

הימים הראשונים של המהומות היו התאפיינו בחוסר ארגון וכוונו גם כלפי החלקים העשירים באוכלוסייה הפלסטינית. סקרים שנערכו בין העצורים הפלסטיניים הראו שרב העצורים בשלב זה לא היו קשורים כלל למאבק הלאומי, ורבים מהם אף עבדו בישראל. בנוסף, בשלב המהומות הראשון השתתפו נשים וילדים רבים. הקמת ועדות עממיות בעזה, ויהודה ושומרון ו"המפקדה הלאומית המאוחדת להסלמת ההתקוממות בשטחים הכבושים" (הוקמה פורמאלית בסוף דצמבר 1987, כרוז ראשון יצא בעשירי בינואר, 1988) הביאו לקצו את חוסר הארגון.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2024)

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2024

דרומי נ', פרחים בקנה - תהליכים העוברים על צה"ל, הוצאת סלע מאיר (2023)

 Freedman, r. o. the intifada. miami: florida international university press