‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי האופרה כתאטרון, שירה ומוזיקה?

תוכן עניינים

מבוא

תולדות האופרה

ראשית האופרה

תקופת הבארוק

רפורמה: גלוק, ההתקפה על האידיאל המטאסטאזי ומוצרט

בל קאנטו, ורדי ווריזמו

אופרה וחברה

אופרה בעברית

האופרטה Operetta

האופרטה הווינאית

האופרטה הצרפתית

האופרטה האנגלית

ג'וזפה ורדי

ראשית חייו

תחילת הקריירה המוזיקלית

האופרות האמצעיות

השנים האחרונות

עזבונו

"ריגולטו"

תקציר העלילה

מערכה ראשונה

מערכה שנייה

מערכה שלישית

גרסאות

ריגולטו בישראל

הגברת עם הקמליות

העלילה

עיבודים ליצירה

מולן רוז'

לה טרוויאטה (מבוסס על הגברת עם הקמליות)

לה טרוויאטה

לה טרוויאטה בישראל

העלילה

מערכה ראשונה

מערכה שנייה

מערכה שלישית

אָאִידָה Aida

תקציר העלילה

מערכה ראשונה

מערכה שנייה

מערכה שלישית

מערכה רביעית

גרסאות קולנועיות ואחרות

אאידה בישראל

סיכום

ביבליוגרפיה

לכתיבת עבודה זאת הגעתי עקב האזנה מקרית לאופרה ריגולטו. אני מודה שלא חיבבתי ז'אנר זה כלל וכלל. האריה בסוף שבתה את ליבי. האריה הזאת מסכמת האופרה כולה. המסר הוא שלא ניתן להילחם בגורל והטרגדיה היא שמי שזומם רצח נגד אחד יכול לקבל בקרמה שלילית רצח של אדם אהוב (בת במקרה זה). ריגולטו מגיע יחד עם ביתו ג'ילדה. הם מציצים לבית, ורואים את הדוכס ההולל מתנה אהבים עם מדלנה, אחותו של ספאראפוצ'ילה. הדוכס שר את אחת האריות המפורסמות ביותר באופרה: "הפכפכה היא האישה" La donna e mobile. ריגולטו מקבל שק ובו גופה. הוא חוגג את ניצחונו, אך אז הוא שומע את הדוכס שר. הוא פותח את השק ומגלה בו את ג'ילדה ביתו הגוססת, המבקשת את מחילתו בנשימתה האחרונה.

אופרה היא אמנות שקשה לישראלים רבים לעכל. אופרה היא צורה של תיאטרון שבה התוכן הדרמטי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוזיקה. האופרה הופיעה באיטליה בסוף המאה ה-16 ונקשרת, בדרך כלל, עם מסורת המוזיקה הקלאסית המערבית. האופרה משתמשת ביסודות רבים של התיאטרון המדבר, כמו תפאורה, תלבושות ומשחק. עם זאת, האופרה נבדלת מצורות דרמטיות אחרות בחשיבות הנודעת בה לשירה ולטכניקה הווקאלית המקובלת. את הזמרים מלווה הרכב כלי, שגודלו נע מהרכב קאמרי מצומצם ועד תזמורת סימפונית מלאה, הנגנים יושבים בדרך כלל בבור תזמורת ("pit"), אזור מונמך בקדמת הבמה, נסתרים מהקהל. גם בלט משולב לעיתים קרובות באופרה, והדבר נכון בעיקר לגבי האופרה הצרפתית ברוב שנות הגלולה.[1]

בחלקי תבל אחרים קיימות צורות אמנות דומות, רבות מהן עתיקות-יומין, המכונות לעיתים "אופרה", בהשוואה לצורה זו במוזיקה המערבית ("אופרה סינית", לדוגמה). הצורות העצמאיות האלה אינן נגזרות של האופרה המערבית אלא צורות נבדלות של תיאטרון מוזיקה. האופרה גם איננה המופע היחיד של תיאטרון מוזיקלי במערב: בעולם העתיק, הדרמה היוונית כללה שירה וליווי אינסטרומנטלי ובימינו קיימות צורות אחרות, כמו מחזמר. [2]

הטקסט המילולי באופרה ידוע בשם ליברית באיטלקית ליברטו "ספר קטן". מלחינים מסוימים כתבו את הליבריות שלהם בעצמם, כמו אריגו בויטו, רוג'רו לאונקוואלו והנודע ביותר, ריכרד וגנר; אחרים עבדו בצמידות עם כותבי ליברית קבועים. מוצרט למשל, עבד עם לורנצו דה פונטה וריכרד שטראוס עם הוגו פון הופמנסתאל.[3]

האופרה המסורתית מכילה שני אופני שירה: רצ'יטטיב, הקטעים מקדמי העלילה, המושרים על פי רוב בסגנון לאמלודי, שמאפיינים את האופרה, ואריה "אייר" או שיר פורמלי, המשמשת את הדמויות לביטוי רגשותיהן בסגנון מלודי מעוצב יותר.

דואטים, שלישיות ושאר הרכבים שכיחים גם הם באופרה ותפקיד המקהלות הוא לפרש את ההתרחשויות. בכמה צורות אופרה, כמו הזינגשפיל,אופרה קומית, אופרטה ואופרה למחצה, תופס דיאלוג מדובר את מקום הרצ'יטטיב. קטעים מלודיים או מלודיים למחצה המופיעים תוך כדי, או במקום, רצ'יטטיב, מכונים גם אריוזו. בתקופת הבארוק ובתקופה הקלאסית היו שתי צורות יסוד לרצ'יטטיב: סקו יבש, בליווי "קונטינואו", במקרים רבים בנגינת צ'מבלו בלבד, או אקומפניאטו המוכר גם בשם "סטרומנטאטו" בליווי התזמורת. במאה ה19 גבר האקומפניאטו על הסקו, תפקיד התזמורת עלה בממדיו ובחשיבותו וריכרד וגנר חולל מהפכה באופרה, כשביטל כמעט לגמרי את ההבדל בין אריה לרצ'יטטיב בחיפושיו אחרי מה שהגדיר "מלודיה שאין לה קץ". המלחינים שבאו אחרי וגנר נטו לקבל את גישתו, אם כי היו גם כאלה, כדוגמת סטרווינסקי ב"דרכו של הולל", שהתנגדו למגמה זו.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

יעל צ'רני, העיקר זה הקלאסיקה: מבט עדכני על עולם המוזיקה הקלאסית, הוצאת מודן ואוניברסיטה משודרת, 2016

אנטוניו גיזלנצוני – אאידה (נוסח עברי: אברהם שלונסקי), 'דחק - כתב עת לספרות טובה', כרך י', 2018.

עדו אברבאיה, רון וידברג, האופרה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה