‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית גיוס חרדים והיבטי אידיולוגיה ותרבות?

תוכן עניינים

מבוא

פרק היסטורי – התפתחות מעשית ומשפטית - עד פסק הדין בעניין רובינשטיין

ועדת טל

נשיאה שווה בנטל

חוק טל

השלכות פרשת רובינשטיין והליכי החקיקה שבעקבותיה

טיעוני בעד

משפט ותרבות

ביקורת על התנהלות המערכת בענין גיוס בחורי ישיבה

משפט משווה

מימוש עצמי בעולם התורה

הזכות לאורח חיים נפרד -

פס"ד Wisconsin v. Yoder

גיוס אזרחים מארצות הברית למלחמת העולם השנייה

סירוב מוחמד עלי להתגייס למלחמת וייטנאם

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

גיוס חרדים מאז ומעולם היה נושא טעון ונפיץ. מערכת הבחירות האחרונה נסובה רבות על גיוס בני הישיבות כאשר קרב ניטש בין מר אביגדור ליברמן לבין המפלגות החרדיות. בעבר ליברמן למעשה הכשיל הקמת הממשלה בגלל נושא זה והוביל לבחירות מחודשות אחרי חודשים ספורים (באופן תקדימי) והכל בגלל מחלוקת על גיוס החרדים. צעד זה עלה למשק הישראלי מילארדי שקלים[1].

עם סערת פירוק וועדת פלסנר והעיסוק בנושא גיוס חובה לכולם, הובן שמדובר בנושא רלוונטי שנמצא באחד משיאיו. לכן מחקר זה ממוקד לסכסוך ולמו"מ סביב סוגית גיוס בני ישיבות.

השיח המשפטי הפך כבר לחלק בלתי נפרד מהשיח החברתי בארצנו. ביטוי למגמה זו ניתן למצוא בגידול ניכר בשנים האחרונות בהיקף הפניות למערכת המשפט ובסוגי הנושאים המובאים לפתחה. העיסוק בתפקידו החברתי של המשפט תפס מקום מרכזי כבר בתפישות חברתיות קדומות אשר הביאו לפרשנותן והגדרתן של זכויות האדם וקשרו לא פעם את ההצלחה בהגנה עליהן בידי הרשות השופטת. ישנה התייחסות למערכת המשפט כגורם שמרני שנועד לקבע את הסדר הכלכלי והחברתי הקיים ולהעניק לו חזות אובייקטיבית, ואילו מן הצד האחר קיימת גישה הרואה במשפט כלי דינאמי, יעיל ומרכזי בהובלת תיקון חברתי.[2]

מחקר זה נוגע באופן ישיר להבנה שלנו על מהות הסכסוך, על רבדיו, ועל עומק השונות בין הקבוצות. אם נבין את האופן שבו הפרט מקבל ומעבד מידע על הקבוצה "האחרת", אולי גם נבין כיצד ניתן לגשר, לפשר ולנהל סכסוכים והאם בכלל ניתן לעשות זאת כשהמידע למהות הסכסוך מגיע ממקור שאולי מחייה את הסכסוך ואף מסלים אותו. [3]

 הקונפליקט בעבודה זו הוא פנים חברתי (קונפליקט בין דתיים לחילוניים בתוך החברה הישראלית) והוא ריאליסטי. המשברים בין דתיים לחילוניים היו קיימים תמיד, אולם בשנים האחרונות, הם החמירו. שתי הקבוצות חלוקות על רוב ההיבטים הקיומיים של חיי היום יום וביניהם שאלת הגיוס לצה"ל[4].

בשני אורחות חיים אלה ישנם רכיבים רבים, שכל אחד מהם מושתת על בסיס ערכי או דתי מסוים שעליו אין כמובן הסכמה בין הקבוצות. המאפיין המיוחד והפרדוכסלי של היחסים בין שתי הקבוצות הוא שקבוצה אחת מסכימה שהשנייה תנהג על פי אורח החיים וכללי ההתנהגות שלה ואילו קבוצת המיעוט דורשת כי אורח חייה, לפחות בצדדיו הציבוריים יהיה לחוק המדינה ולתקן ההתנהגות של האוכלוסייה כולה. [5]

מנקודת מבט פסיכולוגית חברתית, רוב חברי שתי הקבוצות חיים בנפרד אלה מאלה מבחינה פיסית ונפשית כאחד. מבחינה פסיכולוגית, כלומר מבחינת העמדות והרגשות כלפי היבטים שונים של החיים, וכן השקפות עולם ואמונות, שתי אוכלוסיות אלה בדרך כלל רחוקות ונבדלות מאוד זו מזו. דעות קדומות, דחייה וניכור בין-קבוצתיים הינם רק תוצאה טבעית של מצב חברתי כזה.

 במציאות הישראלית, בכל פעם שיש הפוגה במתיחות הביטחונית השסע החילוני – חרדי מופיע. הוא מאיים על החברה הישראלית והוא מעיד על אפשרות של מאבק אחים אפשרי. שורשיו של הסכסוך נטוע במעבר מחברה מסורתית לחברה מודרנית, שהרי בחברה המסורתית האל והדת היו המרכז והייתה להם בלעדיות בתחומים המרכזיים של המציאות החברתית והפוליטית. ההיסטוריה של המאבקים בין הזרמים השונים עד להקמת מדינת ישראל היא במידה רבה היסטוריה של מאבקים סביב משמעותן, מעמדן ומקומן של זהויות המשנה השונות בזהות הקיבוצית המתפתחת[6].

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

Levy D. Bridging Between Jewish Ultra-Orthodox and the Start-up Nation: A Case Study. In: Meiselwitz G. (eds) Social Computing and Social Media. Design, Human Behavior and Analytics. HCII 2019

גדעון ספיר " גבולות מיסוד הדת" משפט וממשל ח

ידידיה שטרן כשיהדות פוגשת מדינה, המכון הישראלי לדמוקרטיה