‏390.00 ₪

שאלות המחקר

1.         מהו המסגור בתקשורת בנושא זיהום האוויר בישראל במקרה של חיפה כימיקלים.

2.         כיצד מתמודדת הרשויות למיניהן עם בעיית זיהום האוויר של חיפה כימיקלים.

תוכן עניינים

רקע

סקירת ספרות

תיאוריות המסגור וסדר היום

אסכולת סדר היום

תיאוריית המסגור

דיפלומטיה ציבורית. 

מעוצמה קשה לעוצמה רכה. 

דיפלומטיה ציבורית "ישנה" וחדשה. 

שחקנים שהם מדינה ושחקנים שאינם מדינה. 

אפיון צרכי הדיפלומטיה הציבורית של ישראל. 

השפעת התקשורת על דעת הקהל. 

פליטות מזהמים במפרץ חיפה. 

סיכום דיון ומסקנות. 

הקרב על דעת הקהל. 

מקורות. 

השיטה הראשונה תהיה איכותנית, כאשר אנתח 30 כתבות של האתרים nrg, YNET וישראל היום. בחרתי בהבדל בין שלושת אתרים אלו מפני שמקור ראשון ( (nrgשייך לצד הימני של המפה הפוליטית, וישראל היום תומך בממשלה בראשות בנימין נתניהו. ווינט מקבוצת ידיעות מתנגד לממשלה הנוכחית, מה שהורגש באופן חד משמעי לפני הבחירות לכנסת ה-20.

למרות שנושא זיהום האוויר איננו נושא פוליטי ומדיני בלבד, הוא משיק ונוגע בתחום הפוליטי בהיבטים רבים, ולכן בחרתי להציג שלושה כלי תקשורת שמגיעים ממניעים אידיאולוגיים, אישיים או פוליטיים שונים, ולעמוד, בין היתר, על השוני.

בניגוד לנושאים פוליטיים ומדיניים, כמו ההתנצלות בפני נשיא טורקיה ארדואן, שיש דעות לכאן ולכאן, סביב נושא זיהום האוויר יש הסכמה נרחבת בכל החברות המערביות בעולם – זיהום אוויר זה דבר רע הגורם לירידה באיכות החיים ובבריאות. כלומר, יש ציפייה של הציבור מארגוני התקשורת להילחם בתופעה של זיהום האוויר ולא לטאטא אותה מתחת לשטיח, וזאת בכדי ללחוץ על מקבלי ההחלטות לפעול בנושא, מפני שהאוויר הוא של כולנו.

בניתוח הבלה התמקדתי במספר פרטמרים, עם דגש על המסגור. כמו כן הטבלה עסקה בדמויות החשובות, כמו השר לאיכות הסביבה גבאי, ומחליפו זאב אלקין, שר הבריאות יעקב ליצמן, פרופסורים מאוניברסיטת חיפה, קבוצות וארגונים "ירוקים", יונה יהב ראש עיריית חיפה, האזרחים המפגינים ועוד. ניכר כי ראש הממשלה נתניהו לא עוסק בנושא זה ומשאיר פעילות זו עבור השרים המכהנים.

פרמטרים נוספים לבחינה היו מספר מילים בכתבה, החדשות, היחס לתמונות, לסרטונים ולכיתובי תמונה והשפעתם על המסגור, והאם ניתן להסיק מהכתבה שהזיהום עלה או ירד. הניתוח של הכתבות באמצעות הטבלה יסייע לי לענות על שתי שאלות המחקר שהצגתי.

הניתוח הכמותי יעשה באמצעות 30 סקרים

ניכר מניתוח 30 הכתבות בכלל, ומתוך 7 הכתבות הראשונות של "ווינט" כי יש משחק "פינג פונג דעת קהל", כאשר צד אינטרסנטי אחד מוציא מחקר, והצד האחר סותר את מחקרו באמצעות מחקר אחר. אם נדמה זאת למגרש אגרוף אז כל אחד מהצדדים כל פעם חוטף מכה, ונותן מכת נגד, באמצעות דוחות, הפגנות, דוחות כנגד, פוליטיקאים, שרים, ארגונים ירוקים ועוד.

בכתבה השלישית ב-NRG מדובר על "דירות המוות" זהו מסגור שיוצר דעת קהל שלילית ביותר כלפי המפעלים. לא צריך יותר מכותרת זו כדי להבין שיש מוות בשיעורים לא נורמליים באזור מפרץ חיפה, וכמובן שמוות נגרם בשם הזיהום – שבא לידי ביטוי בירידת המחירים באזור. כמו כן כאשר צוללים לגוף הידיעה ניכר כי מתווכים דירות מספרים שאין באמת ירידה בערך הדירות באזור ושהכותרת עשויה להטעות.

בכתבה הראשונה ב-NRG "המפעלים נגד ארגוני איכות הסביבה" הכתבה מציגה את הצד של המפעלים כנגד הדוח שמראה שהראשים באזור מפרץ חיפה של התינוקות שנולדים קטנים יותר. בזן מצוטטים "נוח להיטפל לתעשייה. אבל אנחנו צריכים להיות המבוגר האחראי".

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)

ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2018

יורם פרי, מלחמות מונחות תקשורת: פרדוקס העוצמה והדילמה האסטרטגית של צה"ל, המכון למחקרי ביטחון לאומי , דצמבר 2017