‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי גיוס עובדים לעיריות?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

גיוס עובדים לעיריות 

מקורות וכלים לגיוס עובדים

גיוס עובדים פנימי לעיריות

יתרונות הגיוס הפנימי:

גיוס חיצוני- קיימים מגוון אפשרויות לגיוס עובדים:

יתרונות הגיוס החיצוני:

ערוצי פרסום לגיוס עובדים-

עיצוב מודעות דרושים-

יישום גיוס עובדים וניהול משאבי אנוש בעיריה מסויימת

תיאור העיריה והמחלקות:

תיאור הבעיה בקשר לעובדים בעיריה:

שינוי אירגוני בעיריה:

עמדות ותפיסות עובדים כלפי מקום העבודה בעיריה:

שביעות רצון של עובדים במקום עבודתם ברשויות מקומיות:

שחיקה בעבודה בעיריה:

התנגדות העובדים לשינוי ארגוני בעיריה:

הרשות המקומית בישראל:

תצורה ותוכן של טופס הערכה:

מתודולוגיה:

ראיון קבוצתי, ראיונות אישיים ותצפיות ככלי מחקר:

תצפית

אופיין של תצפיות

סיכום

מקורות:

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: עובדים - עיריות ורשויות מקומיות. דגש על גיוס עובדים לעיריות ומשאבי אנוש ברשויות מקומיות.

תהא סקירת ספרות בנושא בכליי ואז יישום בעיריה ספיציפית.

תהליך הגיוס אחד התהליכים החשובים ביותר בעיריה מאחר והוא קובע איזה עובד ייקלט בארגון של רשות מקומית של רשות מקומית לאחר הקשר הראשוני בין המועמד להיקלט לארגון של רשות מקומית של רשות מקומית.

גיוס נכון הוא כמו תצרף (פאזל). מוצאים בדיוק כמו חתיכת פאזל החסרה את העובד הנכון במקום הנכון.

בפני הארגון של רשות מקומית של רשות מקומית מספר דרכים מגוונות וכלים לבחור את העובד הנכון במקום הנכון. 

תיאור הבעיה בקשר לעובדים בעיריה מסויימת:

הבעיה היא היעדר משוב מסודר לעובדים בכל המחלקות בתוך הארגון של רשות מקומית על ביצועיהם.

אין אדם שאחראי להנחות את מנהלי המחלקות לגבי ביצוע תהליך הערכת העובדים בצורה מסודרת, דבר הגורם לתסכול גדול בקרב העובדים ומעקב את תהליך התקדמותם מכיוון שלא מתבצע תהליך הערכה מסודר בכל הארגון של רשות מקומית. הכלים לביצוע ההערכה קיימים, אבל מחליטים שלא לבצעה. מנהלי מחלקות טוענים שלפני כמה שנים היו עושים הערכה לעובדים, אמנם כל שנתיים, אבל לפחות הדבר היה נעשה. המנהלים טוענים שלא נותנים חשיבות לדבר, ולא כל המחלקות עושות. הם חדלו למשב את העובדים מתוך כמה מניעים, שהעיקרי הוא השקול הפוליטי הצר. רשות מקומית תפקידה לנהל יישוב, או קבוצת יישובים (יישוב במקרה המחקר), אשר נבחרות בצורה דמוקרטית. על-פי נתוני משרד הפנים (שם) השלטון המקומי בישראל מורכב כיום מ-256 רשויות מקומיות, אשר לא כוללות בתוכן את כלל אזרחי מדינת ישראל. קיימות שתי גישות מרכזיות ביחס לכוחה של הרשות המקומית. הגישה הראשונה בעצם מחזקת את ריכוזיות הגוף השלטוני המדיני וגורסת כי הרשות המקומית היא שלוחה ות"פ של השלטון המרכזי, מה שמוריד מסמכות הרשות המוניציפאלית ומעלה מכוחו של משרד הפנים והשר האוחז במשרה זאת. הגישה השנייה היא גישה מבוזרת, המקנה ערכים של בחירה, חינוך, שירותים מקומיים ורווחה, גישה זו מאפשרת יותר עצמאות לרשות המקומי, המקדמת הלליכי בחירה, פלורליזם, גביית מיסים והשתתפות ישירה של התושבים בניהול הרשות המקומית, תוך חוסר תלות בשלטון המרכזי. המהות של הרשויות בישראל היא בעצם הפשרה בין התפיסה הראשונה לזאתי השנייה.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

שפירא ע', סוגיות מעשיות בניהול ומנהיגות, זב"מ (2019)

ברוך שמעוני, ייעוץ ארגוני, הוצאת מכוון הביטוס, הוצאת מאגנס, 2019

נחמיאס, ד' ומידני, א'. מדיניות ציבורית-יסודות ועקרונות. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה עמיר בר-אור, מחולשה לחלישה - הפיקוח על הכוח הצבאי במעבר מיישוב למדינה, הוצאת נבו