עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון קצבת ילדים, קצבאות הילדים, קיצבאות ילדים בישראל, קצבת ילד, קיצבאות, קצבה, קיצבת ילדים (עבודה אקדמית מס. 7987)

‏290.00 ₪

44 עמודים

עבודה אקדמית מס' 7987

סמינריון קצבאות ילדים בישראל

שאלת המחקר:

כיצד באה לידי ביטוי המדיניות הציבורית הישראלית במתן קצבאות ילדים?

תוכן עניינים

מבוא  

שאלת מחקר  

ביטחון סוציאלי לילדים  

חקיקה בתחום הרווחה  

 הקצאת משאבים לרווחת ילדים ונוער  

 ההוצאה לשירותי תיקון לנוער  

 קצבאות המוסד לביטוח לאומי 

 סקירה ספרותית והיסטורית  

 התפתחות הביטחון הסוציאלי לילדים ומדיניות הרווחה  

 קצבות הילדים בישראל 

מדיניות הרווחה  

מודעות חברתית ופעילות למען רווחת ילדים ונוער  

ילודה, המאפיין הדמוגרפי וקצבאות הילדים  

חרדיים  

 בדואים  

דיון, מסקנות וסיכום  

ביבליוגרפיה  

 

בחמישים השנים הראשונות לקיומה התפתחה ישראל כמדינת רווחה, שלקחה על עצמה את המחויבות לדאוג לרווחה של אזרחיה, ובמיוחד להבטיח איכות חיים סבירה לאוכלוסיות החלשות והפגיעות ביותר בישראל .המחויבות החברתית של המדינה באה לידי ביטוי בהקדשת נתח גדול ביותר של התקציבים הממשלתיים לשירותים חברתיים שונים וביניהם תקציבים לקצבאות וביטחון סוציאלי לילדים. הקדשת נתח גדול ביותר של תקציבים ממשלתיים לשירותים חברתיים שונים כגון ביטחון סוציאלי לילדים מהווה מקור מרכזי וחיוני למימון מערכת מסועפת של שירותים הכוללים הן תשלומי העברה והן שירותים קונקרטיים. בוצעה בישראל חקיקה חברתית רחבה הכוללת הן את חוקי הביטוח הלאומי המספקים תשתית חוקית למערכת המסועפת של הקצבאות המשולמות למשפחות בעלות ילדים, והן חוקים המבטיחים שירותים קונקרטיים המיועדים להגן על אוכלוסיות פגיעות כמו ילדים ובני נוער בסיכון. החקיקה החברתית הרחבה המחייבת אספקת שירותים לאוכלוסיות שונות היא אחד הביטויים הבולטים ביותר למחויבות המדינה לרווחת אזרחיה. במדינת הרווחה בולט בין ארגונים אלה חלקם של ארגונים המשתייכים למגזר הממשלתי-ציבורי: משרדי ממשלה שונים (רווחה, חינוך, בריאות, קליטת עלייה, משפטים, ביטחון פנים) הפועלים הן ברמה הארצית והן ברמה המקומית, והרשויות המקומיות שבכל אחת מהן פועלים אגפי רווחה וחינוך. נוסף על ארגוני המגזר הציבורי פועלים בזירה החברתית מספר רב של ארגונים וולונטריים וארגונים פרטיים-עסקיים. השילוב המאפיין את מדינת הרווחה של הוצאה ממשלתית גבוהה המנותבת ליעדים חברתיים, חקיקה חברתית רחבה, ופעילות ארגונים רבים, משתקף היטב במגוון הרחב של שירותים המסופקים לאוכלוסיות שונות. ילדים בישראל מקבלים את השירותים הבאים: קצבאות ילדים, מרכזי חירום, מרכזי קשר ילדים-הורים, משפחתונים, מועדוניות, פנימיות יום, ייעוץ וטיפול, משפחות אומנה ופנימיות.

קצבאות הילדים עברו שינויים רבים במהלך השנים וכיום לכל משפחה מגיעה קבצת ילדים בגובה קבוע מבלי קשר לכמות הילדים.

למערכת הביטחון הסוציאלי תוכנית קצבאות הילדים היא אמצעי חשוב לקידום מטרות שונות ומגוונות, כמו למשל: לעודד ילודה, להקטין את העוני בקרב ילדים וכד'.

גובה קצבאות הילדים היא סוגיה הזוכה להתעניינות הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות ולכן ניתן לראות כי ישנם שינויים רבים במהלך השנים בנוגע לקצבאות הילדים במדינת ישראל, אז החלו תוכניות של קצבאות ילדים ועד היום. השינויים חלו במגמה להשיג מטרות שונות ולקדם נושאים חשובים למדינה.

כמו כן בעבודה זו הוצגו כמה מחקרים שונים העוסקים בנושא של קצבאות הילדים והילודה והמסקנה היא שקיים קשר בין קצבאות הילדים לפריון הילודה אך עם זאת לא ניתן להכליל את הקשר לכול סוגי האוכלוסייה. עוד הוצגו בעבודה זו ממצאים שונים של מחקרים הפונים לאוכלוסיות שונות, על חלקן לקצבאות הילדים הייתה השפעה גדולה יותר כמו למשל על חרדיות או ערביות, לעומת האוכלוסייה של היהודיות הלא חרדיות והדרוזיות מכאן אנו למדים כי לא ניתן להצביע על קשר ישיר במדויק ולהכליל אותו על כל סוגי האוכלוסייה בנוסף לגורמים אחרים אשר משפיעים על הילודה מלבד הקצבאות שרוב המחקרים מסוג אלה לא יכולים לקחת את כל המשתנים והסיבות האפשריות בחשבון.

המחקרים אותם ציינתי בעבודה שלי בוצעו מיד לאחר הקיצוצים בקצבאות שהכלילו את כל האוכלוסיות וקבוצות ביקורת למחקרים אלו לא היו קיימות כלל, לכן לא ניתן לבטל את האפשרות שחלק מהפחתת הילודה בשנים האחרונות הוא תוצאה של המיתון הכלכלי של תחילת שנות ה-2000, כמו גם הפגיעה הרחבה ברשת הביטחון החברתית כלכלית. בנוסף, יתכן שתהליכים אחרים וחברתיים, תרבותיים,דתיים וכדומה- גרמו באותה התקופה והובילו לירידת פריון הילודה במקביל[2].

קצבאות הילדים הן נושא רחב ואני בטוחה כי עוד יחולו בו שינויים רבים במהלך השנים הקרובות ולכן עדיין יש להמשיך ולחקור את הנושא כדי להגיע למסקנות חד משמעיות.

ביחסה אל ציבור העולים החדשים העדיפה המדינה לצייר את עצמה כהורה הטוב והמיטיב (העולה לעתים קרובות על כישורי ההורות של העולים), כמי שיטיב לחנך את הילדים והנוער בהקשרים הפיסיים: תזונה ובריאות וכן בהקשרים המנטאליים והתרבותיים-באמצעות החינוך במסגרות פורמאליות, בלתי פורמאליות ובמסגרת הצבא.

התוכנית הכלכלית החדשה, מצביעה על השינוי ביחס זה: היא מחצינה, למעשה,את השינוי הדרמטי במעמדו של הילד בחברה הכללית. מבחינתם של קובעי המדיניות הילדים של מדינת ישראל הפכו מנכס לנטל – מברכה לקללה. ילדי ישראל שוב אינם נתפסים כמי שראויים להגנתה הכלכלית של המדינה: זאת יוכיח הקיצוץ בדמי הלידה, בקצבאות הילדים ובחינוך. ילדי ישראל אמורים להסתדר לבד – כי הם ילדים פרטיים של הוריהם ולא מקור גאווה ותקווה לעתיד מבחינת המדינה והחברה. זוהי למעשה אותה תפיסה אמריקנית ניאו-ליברלית על פיה הילודה, הטיפול בילדים ובריאותם הם עניינו הפרטי של האזרח ואין למדינה כל זיקה או אחריות לגביהם.

גובה קצבאות הילדים היא סוגיה הזוכה להתעניינות הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות ולכן ראינו שקיימים שינויים רבים במהלך השנים בנוגע לקצבאות הילדים, אז שהחלו תוכניות של קצבאות ילדים ועד היום. השינויים חלו  במגמה להשיג מטרות שונות.

מטרתה של מערכת הביטחון הסוציאלי היא להבטיח את קיומו של אדם בכבוד וכחלק ממטרה זו קיימים קצבאות הילדים, קצבאות הילדים מגדילות את ההכנסה המשפחתית ויכולות להשפיעה על מגוון תחומי החיים וההתנהגויות ולכן בבואה לשנות תוכנית קיימת עליה לשקול את ההשלכות השונות של השינוי, החיוביות והשליליות יחד.

כמו כן ראינו מחקרים רבים העוסקים בנושא של קצבאות הילדים והילודה והמסקנה היא שקיים קשר בין קצבאות הילדים לילודה אך עם זאת לא ניתן להכליל את הקשר לכול סוגי האוכלוסייה. ראינו ממצאים שונים של מחקרים הפונים לאוכלוסיות שונות, על חלקן לקצבאות הילדים הייתה השפעה גדולה יותר כמו למשל על חרדיות או ערביות, לעומת האוכלוסייה של היהודיות הלא חרדיות והדרוזיות.

ומכאן אנו למדים כי לא ניתן להצביע על קשר ישיר במדויק ולהכליל אותו על כל סוגי האוכלוסייה.

קצבאות הילדים הן נושא רחב ואני בטוחה כי עוד יחולו בו שינויים רבים במהלך השנים הקרובות ולכן עדין יש להמשיך ולחקור את הנושא כדי להגיע למסקנות חד משמעיות.

קצבאות הילדים משולמות מטעם המוסד לביטוח לאומי על-פי חוק מאז, ובמהלך כל התקופה עברו עליהן תהפוכות רבות וחלה בהן שחיקה מתמדת. בין השאר היו תקופות שבהן הקצבאות היו אוניברסליות, כלומר ניתנו לכל המשפחות שלהן ילדים, ללא מבחן הכנסה, ובתקופות אחרות ניתנו קצבאות סלקטיביות, בהתאם למבחני הכנסה.

הופחתו תשלומי קצבאות הילדים ב-12%, ובחודש יולי של אותה שנה הם הופחתו ב-4% נוספים. נקבע בהחלטת הממשלה כי לא יעודכן הסכום הבסיסי של קצבת הילדים, ואילך הוא יעודכן לפי שיעור עליית מדד המחירים.

לינק: מצגת ספיציפית על קצבאות ילדים

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית 16 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

קליין נעמי, לא זה לא מספיק, תרגם מאנגלית: ברוך גפן, נובמבר 2018.

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)

Bradshaw Jonathan and Naomi Finch, A Comparison of Child Benefit Packages In 22 Countries, Research Report 174, Department Of Work And Pension, UK, , p.59.

Eliezer David Jaffe, Child Welfare in Israel, The Social Service Review,Vol. 57, No. 3, pp. 506-508

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות