‏290.00 ₪

שאלות המחקר

כיצד באו לידי ביטוי מהלכים בינלאומיים עולמיים להקמת מדינת ישראל?

איך מונתה ופעלה וועידת אונסקו"פ ומה סיבות שהביאו לכשלונה?

תוכן הענינים

מבוא.. 3

סקירה היסטורית.. 6

מכתב הלורד בלפור. 6

תחילת המנדט 1917 - 1936. 6

המרד הערבי 1936 – 1939. 7

ועדת פיל, 1936. 10

ועדת וודהד, 1938 12

ועידת השולחן העגול והספר הלבן של מקדונלד, 1939. 

שאלת ארץ-ישראל והפנייה לאו"ם.. 

ועדת אונסקו"פ. 

עמדות החברות בועידה כחלק מקבלת ההחלטה. 

דיון 

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה.

הצהרת בלפור – (נובמבר 1917) 

מכתבי חוסיין-מקמהון July 15 - August 1916 (10 מכתבים) 

החלטת אונסקו"פ (החלטה 181 29 נובמבר 1947) 

פרטי תוכנית החלוקה של ועדת אונסקו"פ. 

הפוליטיקה הבינלאומית בשנים 1945-1948 קשורה למהלכים להקמתה של מדינת ישראל. דבר זה קשור לבעיית הפליטים הפלשתינים ונושאים חשובים נוספים המהווים בסיס לסכסוך הישראלי-פלשתיני. אלה הגורמים לסכסוך הכולל בין ישראל לערבים ואשר היווה לפחות עד לפני מספר שנים גורם מרכזי למתח, מחלוקת ומלחמות באיזור. לפיכך הנושא הזה הינו נושא חשוב מאד ויש צורך לחקירה מעמיקה של מה שקרה ואיך, לפחות לגבי מי שרוצה וחושב שאפשר להתקדם בכיוון של פיתרון הבעיה ושהכוחות הבינלאומיים יכולים לסייע. הם חלק מהפיתרון ולא חלק מהבעיה.

המהלך החשוב ביותר היה תוכנית החלוקה של ועדת אונסקו"פ של האו"ם. הכוונה לחלוקה של השטח ממערב לירדן ל שתי מדינות, ערבית ויהודית, ולשטח בינלאומי. תוכנית זו התקבלה בעצרת האו"ם ב29 בנובמבר 1947 תחת השם: "החלטה מספר 181 של העצרת הכללית של האו"ם[1]". בישראל היא מכונה לעתים קרובות "החלטת כ"ט בנובמבר, 1947". החלטת החלוקה הייתה האחרונה בסדרה של תוכניות מסוג זה שהוצעו על ידי ועדות חקירה בריטיות לארץ ישראל. התוכנית הביאה להקמת מדינת ישראל[2].

התוכנית נדחתה על ידי הנהגת ערביי ארץ ישראל בשל כך נסללה הדרך לסיום המנדט הבריטי ולגירוש רוב הערבים מהשטח שמוכר כיום כמדינת ישראל. החלטה מספר 181 הובילה להכרזת מדינת ישראל ולתהליכים רבים הקשורים לשני נושאים אלה. הערבים, לפחות חלקם, לא השכילו להבין את משמעות ההחלטה והצפוי במקרה של דחייתה. [3]

ברור שכוונת התוכנית הייתה ליצור מצב של שלום צודק בין היהודים לערבים לאורך זמן ולמניעת מלחמה ושפיכות דמים. מדובר כאן במהלך בינלאומי שנכשל לחלוטין. מבחינה היסטורית פוליטית היו מעורבים גורמים רבים, האו"ם, בריטניה ששלטה כאן, הערבים והיהודים. הפלשתינים דחו את הההחלטה. התהליך התפתח לאורך תקופה ארוכה. היו מעורבים בו מהצד הערבי אנשי דת, אנשי אצולת הממון, קומוניסטים ומהצד היהודי, אנשי ממסד והירארכיה בטחונית וגורמים נוספים כל אלה החליטו בסופו של דבר לדחות את הצעת החלוקה. חברי הוועדה לא הבינו את העמים ואת האינטרסים שלהם.

בר און טוען במחקרו שאחד הנושאים החשובים היה התפיסה הבינלאומית וגם התפיסה הערבית לפיה הערבים במצב של עליונות צבאית ויש לנסות ולהגן על המיעוט היהודי. לפי טענות מסוימות של מומחים צבאיים, המצב היה שונה (בר-און,2012[4]).

לפי בר-און, עובדות היסוד מוכרות: מלחמת 1948 התנהלה בחלקה הראשון בין היישוב היהודי שמנה כ- 650,000 נפש ובין האוכלוסייה הערבית הפלסטינית שמנתה כ 1,250,000 נפש, אבל לערביי ישראל היו הרבה יותר ילדים וזקנים מאשר ליהודים שרובם היו צעירים בגיל גיוס. כמו כן גויסו גם הנשים למחתרות היהודיות. מדובר בהתארגנות והצטיידות בנשק ובאימון צבאי בהיקפים מערביים. למעשה ברוב הקרבות בין היהודים והערבים היה ליהודים יתרון מספרי וכן יתרון בנשק, ציוד וארגון. אלה היו דברים שהיו ידועים לאנשי הממסד הפוליטיים והצבאיים היהודים. הערבים רצו את המלחמה מפני שחשבו והיו משוכנעים שהם עתידים לנצח. היהודים בעזרת חישובים צבאיים ידעו שהם עתידים לנצח. הגורמים הבינלאומיים ובהם חברי וועדת אונסקו"פ שהיו אמורים לקבל ייעוץ צבאי ולהבין את המצב הזה, שאולי בעזרתו יכלו לשכנע את הערבים להימנע ממלחמה, ניסו להגן על היהודים. בכך השתכנעו הערבים עוד יותר בניצחונם המובטח וכן בכך שהכוחות הבינלאומיים מנסים לסייע ליהודים ולהכשיל אותם. היו סיבות רבות נוספות, אך תפיסה שגויה של הכוחות הבינלאומיים והערבים היוו חלק חשוב בכישלון הזה. [5]

בתחילת העבודה אתייחס להבטחות הסותרות שנתנו הבריטים ליהודים ולערבים. ולפלשתינים. ב 1916 קיימו חוסיין [6]ומקמהון [7]חליפת מכתבים ביניהם. מכתבי חוסיין – מקמהון [8] אליהם אתייחס בסקירה הספרותית ואנסה לעמוד על משמעותם, אך בשלב זה אומר שניתן היה לפרשם כהתחייבות להקים מדינה ערבית בשטח שלימים נהפך למדינת ישראל.
זמן לא רב לאחר מכן, בשנת 1917 הבריטים באמצעות הלורד בלפור[9] העניקו ליהודים את הצהרת בלפור[10] ההצהרה הזו שימשה בסיס מדיני מבחינת המעצמה ששלטה באיזור לתמוך בשאיפות היהודים להקמת מדינה יהודית. הצהרות סותרות אלה עוררו את חשדם וזעמם של הערבים, דבר אשר בהמשך גרם לתהליכים בעלי אופי שלילי, בבחינת כישלון ניסיונות משא ומתן ומהלכי אלימות שונים.

העבודה עוסקת כאמור בועידת אונסקו"פ והסיבות שהביאו לכישלונה כלומר דחיית הערבים לתוכנית החלוקה", לפיכך לא מדובר רק בפלשתינים, אלא גם בערבים במדינות האזור. לכן העבודה תעסוק גם אך במידה מוגבלת במדינות הגובלות בישראל, לבנון, סוריה, ירדן ומצרים ותפקידן בנושא. חלקן של אלה ראו בפלשתינים כאנשים הכפופים להם והשטח ה"פלשתיני" כשייך להם, בבחינת הזדמנות להאדיר את כוחם מבחינה לאומית ואישית.

בעבודה אבצע סקירה של מגוון החלטות והאישים שהשפיעו על ההתייחסות של הערבים אל הרעיון של חלוקת השטחים והקמת שתי מדינות, ביניהן "וועדת פיל[11]", וועדת אונסקו''פ [12] והחלטה 181 (החלטת החלוקה). בנוסף, אתייחס להשפעות של המנדט הבריטי על מסגרת פוליטית בין היהודים וערבים.

אף כי היהודים נמצאים מחוץ להגדרת העבודה, מעשיהם היו בעלי השפעה רבה על הערבים, לכן באותם תהליכים רלוונטיים אזכיר אותם. בשלב זה אציין רק שהיהודים השיגו יותר תמיכה בינלאומית, דבר שנתן להם יתרונות ופגע בדרישות הערבים. התוצאה הייתה חוסר אמון במערכת הבינלאומית וגם בהצעת החלוקה שהובאה על ידי אותה מערכת.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

י. גולדשטיין, באומץ ובנחישות, ספרי עליית הגג-ספרי חמד (2019)

תום שגב, מדינה בכל מחיר - סיפור חייו של דוד בן-גוריון, הוצאת כתר, 2018.

מרדכי בר-און, יחסי כוחות במציאות קרבית ומיתוס 'דוד מול גולית' במלחמת העצמאות

חסינה mybrg