‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי זכויות חברתיות של מהגרות עבודה: הגנה מניצול מיני, זכות ללדת?

תוכן עניינים

מבוא

ניצול מיני של עובדות זרות

אלפי מטפלות סיעודיות בארץ נפלו קורבן לתקיפה או הטרדה מינית

מדיניות ישראל כלפי העובדים הזרים (ובכלל זה, ילדיהם)

אוכלוסיית העובדים הזרים בישראל

מעורבות ארגונים לא ממשלתיים

זכותן של מהגרות עבודה ללדת בישראל

יתרונות בפנייה לבג"ץ

באלו כלים חלופיים או נוספים יכלו לנקוט מובילי המאבק

הפעלת התקשורת:

הפגנות ומחאה חברתית

מקורות

עובדות זרות בתחום הסיעוד חשופות יותר מאחרות לאלימות ותקיפה מינית שהיא תופעה שכיחה בענף הסיעוד, כך קובעת מחלקת המחקר והמידע של הכנסת במסמך שהוכן לקראת דיון בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים.

ישראל חתומה על האמנה בדבר ביטול אפליה נגד נשים, ובפברואר 2010 הנפיקה ועדת האו"ם לביעור האפליה נגד נשים, ועדה הפועלת מכוח האמנה, דו"ח תקופתי הכולל לראשונה את מסקנותיה והמלצותיה ביחס לישראל.

בדו"ח שחיברה ציינה הוועדה כי היא "מודאגת מאוד" מהמדיניות הקיימת בישראל כלפי מהגרות עבודה שנכנסו להריון, לפיה עליהן לעזוב את ישראל עד שלושה חודשים מיום הלידה עם תינוקן, או לחלופין לשלוח את התינוק בחזרה למדינת המוצא, זאת על מנת להמשיך להחזיק ברישיונות העבודה. כמו כן, הביעה הוועדה תחושה זהה כלפי מדיניות משרד הפנים האוסרת על נישואים וקיום מערכת יחסים אינטימית בין מהגרי עבודה.[1]

הוועדה ציינה כי היא "רואה בדאגה את מצבן הנחות של מהגרות עבודה בישראל, ובעיקר את תנאי העסקתן הקשים, לרבות עבודה מסביב לשעון וכפייתם של הסדרי העסקה הכוללים מגורים בבית המעסיק". בנוסף הובעה דאגה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון משנת 2009 בפרשת יולנדה גלוטן, שהחריגה מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה את עובדות הסיעוד. [2]

מחקר מצביע על כך שנפתחו לפני שנתיים במשטרת ישראל 14 תיקי אונס של עובדות זרות וחמישה תיקים של מעשים מגונים. לפני שנה נפתחו עשרה תיקי אונס ושמונה תיקי מעשים מגונים בעובדות זרות.

כל התלונות שהעביר ארגון "קו לעובד" לרשות האוכלוסין וההגירה מאז תחילת השנה היו על תקיפה מינית של קרובי בעלי ההיתר – בדרך כלל הבעל או הבן. המסמך קובע כי עבירות מין כלפי עובדות זרות בתחום הסיעוד כוללות אלימות ותקיפות מיניות מצד מטופלים או עבירות מצידם של קרובי משפחה שפחה וחברים של המטופלים. [3]

אחד המקרים עליהם מדווח בדוח אירע בקיץ 2010. אז נחקר במשטרה מקרה של עובדת סיעוד זרה שהוחתמה עוד במדינת המוצא על חוזה שלפיו היא תיתן למטופל שירותי מין ושירותי סיעוד.

מקרה זה מעיד לדברי החוקרים על האפשרות לניצול מיני של עובדות סיעוד זרות, שעל-פי רוב אינן יודעות מה זכויותיהן. יו"ר ועדת המשנה, ח"כ אורית זוארץ (קדימה) אמרה בעקבות עיון בממצאי הדוח שיוצג כי "עובדות זרות פגיעות יותר מנשים ישראליות ולכן הן שרויות בסיכון לפגיעה וניצול מיני".

מטרות המאבק בנושא זכותן של מהגרות עבודה ללדת בישראל הייתה בראש ובראשונה השוואת מעמדן למעמד של כל אישה אחרת בישראל. בעוד שנשים ישראליות ילידות הארץ נהנות מהטבות שונות ומעמדן האזרחי אינו מתערער, מהגרות העבודה לא רק שלא זוכות לשום הטבה אלא מעמדן החוקי משתנה; הנוהל קבע כי[1] " עובדת זרה, השוהה בישראל כחוק, הנמצאת בהריון מחודש שישי ואילך, ומסיבה כלשהי הופסקה עבודתה אצל מעסיקה הרשום, יכולה להגיע ללשכת מינהל האוכלוסין ולהגיש בקשה לרשיון מסוג ב/2 [אשרת תייר][2] מה שקרוי גם "נוהל עובדת זרה בהריון".

בישראל מונהגת זה שנים מדיניות "הדלת המסתובבת", שלפיה עובדים זרים, שלרוב מגיעים מארצות מנוחשלות, מגיעים לישראל (לעיתים אף משלמים סכומי עתק למעסיקיהם על מנת להתחיל לעבוד בא"י) אולם כאשר הם רוצים לנהוג כאחד האדם ולהביא ילד לעולם – משתנה מעמדם החוקי.

לינק: מצגת בנושא זקנים, קשישים, גיל הזהב, זיקנה

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

רשות האוכלוסין וההגירה. (2019). נתוני זרים בישראל. ירושלים: רשות האוכלוסין וההגירה

פישר-צין, ענת. (2014). דיני הגירה: אשכול לימודי התמחות במשפט הציבורי.

רשות האוכלוסין וההגירה. (2019). נתוני זרים בישראל. ירושלים: רשות האוכלוסין וההגירה