‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי חיילות דתיות?

תוכן עניינים

מבוא. 3

המסגרת החוקית לשירות נשים: חוק שירות ביטחון והתקנות. 5

שירות בנות מיעוטים. 6

שירות נשים דתיות. 7

נתונים סטיסטיים - שירות דתיות. 8

רקע הסיטורי – נשים דתיות וצה"ל. 10

נתונים ספיציפיים על חיילות דתיות בצבא. 12

מספר המתגייסות. 12

שיעור החיילות היוצאות לקצונה. 13

מסלולי השירות לבנות דתיות. 13

מדיניות משרד החינוך. 17

חוק חינוך ממלכתי 17

מינהל חברה ונוער. 21

מדיניות צה"ל כלפי דתיות. 25

פרויקט "הבת הדתית בצה׳׳ל". 27

מכינת "צהלי". 28

ביבליוגרפיה. 29

בעת חקיקת חוק שירות ביטחון, התנגדו בחוגים הדתיים לגיוס חובה לנשים. דעתם לא נתקבלה, אולם נקבע שנשים תוכלנה לקבל פטור משירות על סמך הצהרה שטעמים שבמצפון או שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות סדיר[1]‏.

בעקבות מחסור בכח אדם בצה"ל והערכה שאלפי נשים שאינן דתיות קיבלו פטור משירות על סמך הצהרה כוזבת‏, תוקן החוק במרץ ונקבע שנשים המבקשות פטור יופיעו בפני ועדת פטור שתקבע האם אכן מטעמי הווי משפחתי דתי הן אינן יכולות לשרת בצבא‏. במהלך השנים עלו תלונות שהוועדה שואלת את הבנות שאלות מכשילות ומגייס בנות דתיות. מספר פעמים נדונו בבג"ץ עתירות של בנות שהוועדה החליטה לגייס נגד רצונן‏. החליט בג"ץ ברוב דעות לדחות עתירה של בת של רב שחויבה על ידי הוועדה להתגייס‏. לעומת זאת, ביטל בג"ץ החלטה של הוועדה לגייס בת דתייה בגלל שהיא למדה באוניברסיטה וגרה במעונות הסטודנטים, ואם כן, לטענת הוועדה, היא יכולה לשרת בצבא‏. לאחרהמהפך תוקן החוק, לדרישת המפלגות הדתיות, כך שלשם קבלת הפטור מצהירה המועמדת לשירות ביטחון על קיום שלושה תנאים: טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בצבא, היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו, והיא אינה נוסעת בשבת. ההצהרה נמסרת בפני דיין בבית הדין הרבני או בפני שופט ואין כל דרישה להופיע בפני ועדה צבאית לבחינה‏. מי שאינה יכולה להצהיר שהיא שומרת שבת וכשרות נדרשת להופיע בפני ועדת הפטור[2]‏.

ביקורת רבה מועברת על אפשרות זו בגלל האפשרות של נשים חילוניות לנצל אותה ולרמות את הצבא כדי לקבל פטור. קידם צה"ל את תיקון החוק כך שיחייב בנות שהיו דתיות וחדלו להיות דתיות להודיע לצבא על השינוי. מטרת התיקון הוא למנוע הצהרות פיקטיביות של בנות לא דתיות, אשר בעת שהן נתפסות בהתנהגות נגד הדת טוענות שבעבר כשהצהירו היו דתיות.

למרות האפשרות לפטור, כשליש מבוגרות החינוך הממלכתידתי מתגייסות לשירות בצה"ל. כדי לעודד נשים דתיות להתגייס ולתמוך בהן במהלך שירותן, הצבא מציע מסגרות שבהן משרתות כמה חיילות דתיות יחד באותו בסיס ובאותו תפקיד "גרעיני אלומה" ומשרד הביטחון סייע בהקמתה שלמכינה קדם צבאית לבנות דתיות.

• בשנת התגייסו לצה״ל 1,581 בוגרות החינוך הממלכתי-דתי, שהן כ-21.2% מכלל בוגרות החינוך הממלכתי-דתי באותה. חלה ירידה של 3.6% בשיעור בוגרות החינוך הממלכתי-דתי שהתגייסו לצה״ל בכלל בוגרות חינוך זה באותן שנים.

• שיעור היציאה של בנות דתיות לקצונה הוא 7.5% - גבוה משיעור היציאה לקצונה של כלל הבנות בצה״ל, שהוא 6.9%.

• מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך, האחראי לבתי-הספר הממלכתיים-דתיים, מתנגד לגיוס בנות דתיות לשירות צבאי. על סמך מדיניותו זו המינהל אינו מאפשר הסברה מרוכזת בנושא השירות הצבאי בבתי-ספר התיכוניים שבפיקוחו.

• בנות דתיות המתגייסות לצה״ל יכולות להתגייס למסגרת כללית או למסלולים ייעודים לחיילות דתיות: שירות כמורות-חיילות במסגרת האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך; גיוס לגרעיני ״אלומה״; מסלול גיוס משולב לימודים במדרשה.

• מדיניות צה״ל בכל הנוגע לגיוס חיילות דתיות מעוגנת בפקודות מטכ״ל המסדירות את ההווי הדתי, ובהן פקודת ״השילוב הראוי״, המסדירה את שילוב הגברים והנשים בצבא.

• איתורן של החיילות הדתיות, גיוסן לצבא וליוויין נעשים בשיתוף עם עמותת ״אלומה״. משנת מפעילה ״אלומה״ את פרויקט ״הבת הדתית הצה״ל״, ובמסגרתו משרתות כיום בצבא 953 חיילות.

• בשנת הלימודים תשס״ז החלה לפעול מכינה קדם-צבאית ראשונה המיועדת לבנות דתיות -מכינת ״צהלי״. במכינה לומדות כיום כ-20 בנות, רובן בוגרות אולפנה.

יצוין כי בחיבור זה ישמש המונח ״דתיות״ לתיאור בנות בוגרות מערכת החינוך הממלכתית-דתית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[2] לירז חכמון, ‏לנפץ את הבועה, מערכות 450 , על התגיסותן של נשים דתיות לצה"ל