עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון ביטוח בנקאות, ביטוח פיקדונות בנקים, ישראל והעולם, פקדון בנקאי, רגולציה ביזור סיכונים של ציבור בעלי חשבונות בנק (עבודה אקדמית מס. 7935)

‏290.00 ₪

39 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 7935
סמינריון ביטוח בנקאות, ביטוח פיקדונות בנקים, ישראל והעולם, פקדון בנקאי, רגולציה ביזור סיכונים של ציבור בעלי חשבונות בנק

שאלת המחקר

האם ביטוח פיקדונות בנקאיים ראוי?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

ביטוח פיקדונות בנקאיים

סוגיות בביטוח פיקדונות 

מבט משווה - ביטוח פיקדונות במדינות נבחרות    

ארה״ב 

האיחוד האירופי

בריטניה           

צרפת   

גרמניה 

קנדה    

אוסטרליה         

השוואה בין-לאומית       

מבנה הפיקוח על הגופים הפיננסיים בישראל.        

מדוע צריך רגולציה פיננסית?      

המפקח על הבנקים        

משבר הסאב פריים        

אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון       

מבנה הפיקוח על שוק ההון         

שיטת פיקוח על שוק ההון בארה"ב :        

סיכום   

ביבליוגרפיה      

 

ביטוח פיקדונות הוא הסדר שבאמצעותו מבוטחים פיקדונות הציבור (כולם או חלקם) בבנקים ובגופים פיננסיים אחרים תמורת פרמיה המשולמת לגוף המבטח. אם הבנק או הגוף הפיננסי המבוטח אינו יכול להחזיר ללקוחות את כספי הפיקדון - בשל מדיניות אשראי כושלת, בשל מחסור בנזילות או בשל גורם אחר כמו מעילה - הגוף המבטח משפה את הלקוחות עד לסכום מרבי שנקבע. המדינה הראשונה שהפעילה ביטוח פיקדונות, בשנת 1933, הייתה ארה״ב[1], בעקבות המשבר הכלכלי שלווה באירועים של ״ריצה אל הבנק״.כיום, כמעט בכל המדינות המפותחות ובחלק גדול מהמדינות המתפתחות קיימים גופי ביטוח פרטיים או ממשלתיים לביטוח פיקדונות. באיגוד הבין-לאומי למבטחי פיקדונות ( International Association of Deposit Insurance) חברים 79 גופים מ-73 מדינות שונות. מבדיקה שערכנו של רשימת חברי איגוד זה וחברי פורום גופי הביטוח באירופה (European Forum of Deposit Insurance) עולה כי בכל מדינות OECD למעט ישראל וניו-זילנד יש גוף אשר מבטח את פיקדונות לקוחות הבנקים. בעקבות המשבר האחרון גדל מספר המדינות שבהן מערכת לביטוח פיקדונות מ-97 (בסוף 2007) ל-113 (בסוף שנת 2014).לביטוח פיקדונות כמה יתרונות. להלן היתרונות המרכזיים:הגנה: הגנה על המפקיד הקטן שאינו מסוגל להעריך את יציבותו של הבנק שבו הוא מנהל את החשבון. [2]

יציבות: הגברת היציבות הפיננסית של המערכת הבנקאית על-ידי הקטנת ההסתברות ל-״ריצה אל הבנק״, מכיוון שלקוחות שיודעים שכספם מבוטח לא ימהרו למשוך את כספם מהבנק; בדרך זו אפשר להקטין את הסיכון ל״אפקט הדבקה״, ופגיעה במערכת הבנקאית. נוסף על כך, בזכות קיומו של מנגנון לביטוח פיקדונות הפיקדון הבנקאי דומה יותר למוצר חסר סיכון, אשר קיומו תורם לפעילות הפיננסית במשק.

תחרות: על-פי רוב, בנקים קטנים נמצאים בסיכון גבוה לאי-החזרת פיקדונות יותר מבנקים גדולים. ביטוח פיקדונות עשוי לצמצם את פערי הסיכון ולעודד תחרות וייתכן שגם כניסה של שחקנים חדשים לשוק. כמו כן, ללא ביטוח פיקדונות, לקוחות עשויים לבחור בבנקים גדולים רק משום שהם מאמינים כי המדינה תערוב לבנקים אלו בכל מקרה. ביטוח פיקדונות מבטיח כי כל הפיקדונות יהיו מבוטחים ברמה מסוימת, וקיומו עשוי לעודד לקוחות לבחור בבנקים קטנים ובינוניים.

צמצום נזק: ביטוח פיקדונות עשוי לצמצם את העלויות התקציביות של חילוץ בנקים בעת משבר וכך לצמצם את הגירעון הפיסקלי, שגם כך נוטה לגדול בעת משבר. כמו כן, ביטוח פיקדונות מאפשר הקלה לבנקים בתיאום בין מקורות קצרי טווח והתחייבויות ארוכות טווח.

פיקוח נוסף: במדינות שבהן יש לגורם המבטח סמכות לפקח על הבנקים, כמו בארה״ב, פיקוח זה הוא יתרון נוסף לקיומו של מנגנון לביטוח פיקדונות. עם זאת, ייתכן שפיקוח נוסף יוצר ביורוקרטיה נוספת, וזו עשויה להוות חיסרון. [3]

לביטוח פיקדונות עשויים להיות גם חסרונות. להלן החסרונות המרכזיים:

סיכון מוסרי: הביטוח מגן על המפקידים, מפחית את סיכוניהם ועל כן עשוי להקטין את הצורך שלהם לבדוק היטב את פעילות הבנק (כמו בחירת בנק שנתפס יציב יותר). כלומר, המפקידים, ובעיקר המפקידים המתוחכמים, עשויים להקטין את רמת הפיקוח שלהם על המוסדות ולפגוע במשמעת השוק. כמו כן, קיומו של הביטוח עשוי לעודד את הבנקים להסתכן במידה רבה יותר, בידיעה שיש להם רשת ביטחון, וכך להגדיל את סיכוני המערכת. בספרות המקצועית תופעה זו נקראת ״סיכון מוסרי״ (Moral Hazard). נוסף על כך, ייתכן שביטוח פיקדונות יגרום גם לרגולטור ליישם פיקוח רופף על הבנקים ולתרום לחוסר יציבותם.

עלות: למנגנון ביטוח הפיקדונות יש עלויות, בעיקר תשלום פרמיות על-ידי הגופים המבוטחים (אשר עשויים לגלגל את העלות, כולה או חלקה, לבעלי הפיקדונות). עלות נוספת נגזרת מהפעלת המנגנון עצמו (הוצאות שכר וכדומה).

ביטוח מרבי: ביטוח הפיקדונות מוגבל לסכום מרבי ואינו כולל את כל הפיקדונות. במשבר הפיננסי העולמי של שנת 2009 ממשלות רבות נאלצו להגדיל את הסיוע לבנקים מעבר לביטוח הפיקדונות.הצורך בביטוח פיקדונות שנוי במחלוקת בין כלכלנים. חלקם טוענים כי ביטוח פיקדונות הוא מדיניות אופטימלית, ונקודת המוצא שלהם היא ש״ריצה אל הבנק״ מזינה את עצמה ועלולה לסכן את המערכת ולפגוע גם בבנקים בריאים. אחרים מציינים שביטוח פיקדונות עשוי להגדיל את ההסתברות לקריסת בנקים, שכן רמת ההסתכנות של הבנקים כאשר הם מבוטחים גבוהה יותר. במחקר אמפירי בנושא, שנסקרו בו 61 מדינות בשנים 1997-1980, נמצא כי ביטוח פיקדונות מגדיל את ההסתברות לקריסת בנק וכי בנקים מסתכנים יותר כאשר הפיקוח עליהם חלש, כאשר הכיסוי גבוה, כאשר מימון התוכניות נעשה אחרי המשבר (ex-post) ולא לפניו (ex-ante) וכאשר תוכנית הביטוח מופעלת על-ידי הממשלה. ביוני 2009 פרסמה ועדת באזל עקרונות ליבה למערכת ביטוח פיקדונות יעילה, וקבעה כי המשבר הפיננסי של שנת 2008 הצביע בין השאר על הצורך במערכת ביטוח יעילה.יש לציין כי ביטוח פיקדונות הוא מכשיר אחד בין מגוון אמצעים שמדינה נוקטת כדי להבטיח את יציבות הבנקים או את הקטנת הפגיעה בלקוחותיהם. לדוגמה, בישראל יש כלים מגוונים העוזרים לשמירה על יציבות המערכת, ובהם חובת נזילות, יחס נזילות מזערי, הלימות הון ומדיניות ניהול סיכונים. [4]

 

בנק ישראל רואה בביטוח הפיקדונות כלי בעל חשיבות כפולה. ראשית, הוא ממזער את הנזק מנפילת בנק - אם תרצו, ממזער את הביקורת הציבורית שקרוב לוודאי תימתח על הפיקוח על הבנקים בעקבות קריסתו של בנק. שנית, הוא הכרחי כדי לאפשר לבנקים קטנים להתחרות, משום שביטוח הפיקדונות מקטין את חששות הציבור לגבי הפקדת כספים בבנק קטן ויציב פחות. כלומר, יכולת החדירה של בנקים קטנים תלויה במידה רבה בקיומו של ביטוח פיקדונות, כי אחרת הציבור יחשוש מהם.

 

אפשר כמובן להתווכח על השאלה אם במדינה שבה קיים ביטוח פיקדונות לא פורמלי (כל הבנקים הקטנים שנפלו בישראל קיבלו פיצוי לכספי המפקידים עד היום), יש צורך בביטוח פורמלי - אבל במקרה הזה החששות של בנק ישראל הכריעו בעד ביטוח פורמלי כזה.

 

איך מבטחים פיקדונות ושומרים על התחרות?

 

אלא ששאלת התחרות היא יותר מורכבת מכך. ביטוח פיקדונות משולם על ידי המפקידים, והפרמיה נצברת בקרן ממשלתית כלשהי לקראת אירוע של קריסת הבנק. מה צריכה להיות הפרמיה שמשלמים המפקידים?

 

על השאלה הזאת יש שלוש תשובות אפשריות. האחת, הפרמיה צריכה לייצג את סיכון הקריסה של אותו בנק. במקרה כזה, הפרמיה שתיגבה ממפקידים בבנק קטן תהיה גבוהה הרבה יותר מהפרמיה שתיגבה ממפקידים בבנק גדול, ובכך ביטוח הפיקדונות, במקום לקדם את התחרות מצד הבנקים הקטנים - יחסום אותם.

 

בגלל ההיבט התחרותי, בחלק ממדינות העולם נהוג ביטוח פיקדונות עם פרמיה אחידה, כך שהפרמיה אינה משקפת את הסיכון הספציפי של כל בנק, במטרה לעודד את התחרות מצד הבנקים הקטנים והיציבים פחות.

 

יש גם אפשרות שלישית, שעליה המליצה ועדת שטרום, ושלפיה פרמיית הביטוח תהיה קשורה לסיכון של כל בנק. עם זאת, הוועדה קבעה שהסיכון שיובא בחשבון לא יהיה רק הסיכון לקריסת אותו בנק, אלא גם הסיכון שתיצור הקריסה למערכת הפיננסית כולה. כלומר, ועדת שטרום קובעת שגם הסיכון הכולל למשק (הסיכון הסיסטמי), ולא רק הסיכון לבנק הספציפי, ישפיעו על פרמיית הביטוח. בכך התכוונה הוועדה לנסות ולאזן את שני סוגי הסיכונים: בנקים קטנים הם יציבים פחות ונוטים יותר לקרוס, אבל הקריסה שלהם אינה מזיקה כמעט. לעומת זאת בנקים גדולים, שהם גדולים מכדי להיכשל, כמעט שאינם קורסים, אבל הקריסה הנדירה שלהם גוררת אחריה נזק עצום.

 

אז מי יותר מסוכן, ומי דורש פרמיית ביטוח יותר גבוהה? צוות מקצועי של משרד האוצר ובנק ישראל בוחן כעת את השאלות האלה בדיוק.

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 Baten, Jorg (2016). A History of the Global Economy. From 1500 to the Present. Cambridge University Press Furlong, Andy. Youth Studies: An Introduction. New York, NY: Routledge.

 דו"ח בנק ישראל, ביטוח פיקדונות, מבט כלכלי 12, 11 בינואר 2012

מאיר חת הבנקאות בישראל במנהרת הזמן : הוצאת ראובן מס, 2015.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה