‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד תרמה הגלובליזציה להתחזקותה הכלכלית של סין מחד ומאידך להעמקת הפערים החברתיים ולאי-שוויון בחברה זו?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר:

גלובליזציה, מהי?

סין - צרכנית הגלובליזציה הגדולה בעולם

ארועי כיכר טיינאנמן ויחסי החוץ של סין

ההסלמה במחאה

הדיכוי

תוצאות המחאה

סין אחת

סין אחרי ה-11 בספטמבר

האסטרטגיה הגלובלית של מעצמת-העל הבודדת

הגלובליזציה ככלי לשינוי סדרי עולם

סיכום

ביבליוגרפיה

כשמדברים על גלובליזציה הכוונה היא לתהליך שבו מתרבות פעילויות והתפתחויות חברתיות, תרבותיות, כלכליות ופוליטיות במישור העולמי, המתעלמות מגבולות מדיניים ומרחקים גיאוגרפיים, ואינן מנוהלות בהכרח על-ידי מדינות, אלא גם על-ידי שחקנים לאומיים, בינלאומיים, טרנס-לאומיים או על-לאומיים לא ממשלתיים (ראו להלן). סך כל הפעילויות וההתפתחויות האלו הופכות את כדור הארץ ל״מקום אחד״, או כפי שנהוג לאמר: ל״כפר גלובלי״. למרות שבדרך כלל מתייחסים למושג גלובליזציה כתהליך שהחל לפני עשורים ספורים ונכנס לתודעה הציבורית בשנים האחרונות, יש הגורסים, שהתהליך החל, למעשה, עם גילוי היבשות על-ידי חוקרי העולם לפני מאות בשנים, וקיבל תנופה עם המצאות כמו הדפוס, הטלפון, הטלגרף ואוניות המונעות על-ידי קיטור.

משמעות המונח גְּלוֹבָּלִיזַצְיָה הנה "הפיכה של תהליכים או של פעילויות לכלל-עולמיים". בעבודה זו, אנו נבחן כיצד משפיעים תהליכי הגלובליזציה על תהליכים חברתיים-כלכליים הן בעולם ככלל ובסין בפרט.

לגלובליזציה השפעות חיוביות וגם שליליות על העוני. מחד-גיסא, הגלובליזציה מגבירה את הצמיחה הכלכלית ומגדילה את מקורות התעסוקה ובכך עולה ההכנסה הממוצעת לנפש (טענה זו נתמכת על ידי דו"ח הבנק העולמי). אך מאידך גיסא, העלייה בהכנסה לא חלה על כל המדינות: במדינות קטנות, הנמצאות במצב של תת-גלובליזציה, לא נהנים ממנה רוב העובדים, ורק כמדינות מתפתחות גדולות, כגון סין, מביאה הגלובליזציה לפריחה כלכלית ולעלייה ברמת החיים. הגלובליזציה מגדילה את הקיטוב ואי-השוויון הן בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות והן בתוך מדינות. הגלובליזציה אמנם מגדילה את מקורות התעסוקה בעולם, אך היא גורמת לניידות עובדים שעבודתם זולה מהארצות המתפתחות אל הארצות המפותחות. התוצאה היא שבארצות המפותחות נפגעים עובדים, הנדחקים לאבטלה עקב התחרות עם מהגרי העבודה. גם מדיניות הרווחה נפגעת, משום שהמדינה מקילה במסים המוטלים על המשקיעים הזרים במטרה למשוך אליה הון זר, וכך פוחתות הכנסותיה, והיא אינה יכולה לתמוך כבעבר כשכבות החלשות. (Baten)

בסין, תהליכי הגלובליזציה מעניינים מאוד. הפיכתה של סין למעצמה מוכיחה כי מדינות אשר 'משחקות' נכון במשחק הגלובלי - מנצחות. היא שינתה את מאזן הכוחות העולמי, והתחזקות הכלכלה הסינית מספקת השראה למדינות נוספות דוגמת הודו. יחד עם זאת, בצל ההתחזקות הפיננסית טומנת הגלובליזציה בחובה גם חסרונות רבים אפילו עבור סין שהיפתחותה לתהליכים כלל עולמיים אלו, הביאו לכאורה לתחושה כי זו נכנסה לתור הזהב שלה.

השפעת הגלובליזציה מורגשת ברבים מתחומי החיים והיא משתרעת הן על פניהן של שכבות ספציפיות והן על מישורים רחבים יותר, לאומיים ותרבותיים כאחד. כתוצאה מכך, נחלשו ערכים לאומיים, פחתה תחושת היחד, וירדה תחושת האחריות של השכבות החזקות כלפי השכבות החלשות. ערכים דמוקרטיים, כגון מתן הזדמנויות שוות לכול (בשדה החינוך למשל), אינם מוגשמים במציאות, והמעמד הבינוני נשחק ומצטמצם עקב הקיטוב הכלכלי (ריכטר וסגל).
לסיכום, תהליכי הגלובליזציה מעוררים בשיח הציבורי העולמי הדים נזעמים. במקומות שונים בעולם נערכות הפגנות שבהן מוטחות האשמות על קפיטליזם דורסני, השתלטות חברות זרות על מדינות עצמאיות, הזנחת איכות הסביבה, זיהום של כדור הארץ והתחממותו והיעדר היכולת של מדינות מתפתחות להתמודד עם אתגרי הגלובליזציה, התובעים פתיחת שערים ועמידה בתווי תקן בינלאומיים. כתוצאה מתהליכי הגלובליזציה הופכות מדינות העולם השלישי לעניות יותר, והפערים בין מדינות מתועשות ומדינות מתפתחות הולכים וגדלים. במילים אחרות, אי-השוויון הולך וגובר, ומיליוני בני אדם נוטשים את מולדתם במטרה לחפש עבודה בארצות אחרות. כך נוצרת תנועת הגירה המונית ממדינות מתפתחות למתועשות (ריכטר וסגל).

בעבודתי זו אבדוק אם כן כיצד השפיעו תהליכים גלובליים אלו על התפתחותה של סין במאה ה-21 וזאת בכלל תחומי החיים ובהם: המדיני, הכלכלי והחברתי-תרבותי.

בניגוד למעצמות עולמיות אחרות, סין ממעיטה בהתערבות בעניינים הפנימיים של בנות בריתה. מדיניות זו, אותה מחשיבים הסינים כתנאי לאמון הדדי במערכת יחסים בילטראלית, היא שהופכת את סין למעצמה המועדפת בקרב משטרים הנחשבים "מצורעים" במערב, דוגמת סודן.

עם זאת, סין מציבה דרישה אחת ברורה ובלתי מתפשרת: "סין אחת". קרי, כל מדינה החפצה ביחסים עם סין העממית, חייבת לנתק כל קשר רשמי עם הרפובליקה הסינית, היא טיוואן.

מלחמת האזרחים הסינית הסתיימה ב-1949 בפיצול היסטורי. מנהיג הקומוניסטים, מאו דזה-דונג הכריז על הקמת הרפובליקה העממית של סין, בעוד נאמניו של צ'יאנג קאי שק, המנהיג הבולט עד המהפכה של מאו, נסו אל האי טיוואן (פורמוזה). דווקא טיוואן הקטנה הייתה זו שזכתה בהכרה בינלאומית כמייצגת העם הסיני, הודות לתמיכה אמריקנית. כך, החזיקה זו במושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם, בעוד סין העממית לא התקבלה לאו"ם.

הקרע הסינו-סובייטי בסוף שנות השישים הזמין הפשרה ביחסי סין העממית עם ארה"ב, שראתה בכך הזדמנות לשפר את מעמדה באזור על חשבון ברה"מ. עם התקדמות התהליך, העבירו האמריקנים את הכרתם הבינלאומית מטיוואן לסין, וזו האחרונה תפסה את מקומה באו"ם ובמועצת הביטחון. (Baten)

הנורמליזציה ביחסי סין-ארה"ב השיגה שני הישגים חשובים לסין. ראשית, הכרתה כמעצמה עולמית בהתהוות תרמה להידוק קשרי המסחר שלה עם עשרות מדינות. שנית, העובדה כי ארה"ב ניתקה את קשריה הרשמיים עם טיוואן תוך שהיא מסתפקת בערוץ לא רשמי, העניקה את החותמת הסופית למדיניות "סין אחת".

רק 24 מדינות מכירות בטיוואן באופן רשמי.

הגיבור האלמוני בכיכר טיאנאנמן. הביא לקרע עם המערב. צילום: סטיוארט פרנקלין

היחסים בין רוסיה לסין התנהלו במשך שנים כמערכת לא-שווה וטעונה. חילוקי הדעות בין שתי הענקיות הקומוניסטיות, שמקורם בימי סטאלין ומאו, הגיעו לשיא בסכסוך גבול מזוין בשנות השישים. הקרע בין הצדדים, שהחריף על רקע ההפשרה ביחסי סין עם ארה"ב, התאחה באופן חלקי רק בימיה האחרונים של ברה"מ, כששני הצדדים ביקשו ליישב באופן סופי את הסכסוך בגבול.

ההתקרבות המשמעותית ביחסי שתי המעצמות התרחשה על רקע ניסיונות משותפים להתמודד עם הדומיננטיות האמריקנית המכרעת בשנים שלאחר התמוטטות ברה"מ. יבגני פרימקוב, שר החוץ וראש הממשלה הרוסי במחצית השנייה של שנות התשעים, האמין כי רק ברית משולשת בין רוסיה, סין והודו, תוכל ליצור גורם משמעותי דיו שיוכל להתמודד עם האמריקנים. פרימקוב אמנם נכשל בניסיונו ליצור חזית משולשת מול ארה"ב, אך ביחסי רוסיה וסין נרשמה התקרבות.

ולדימיר פוטין, שנכנס לקרמלין הכיר בחשיבות שיתוף הפעולה עם סין. הקימו השתיים, יחד עם ארבע מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר במרכז אסיה את הארגון לשיתוף פעולה של שנחאי (SCO), ארגון על-מדינתי המהווה מסגרת לשיתוף פעולה ביטחוני, כלכלי ותרבותי. חודש לאחר הקמת הארגון חתמו רוסיה וסין על הסכם בילטראלי, שייסד באופן רשמי ברית אסטרטגית בין שתי המעצמות .

הפריחה ביחסי סין-רוסיה מקבל ביטוי גם במוסדות הבינלאומיים. השתיים מובילות אופוזיציה למעצמות הדמוקרטיות, המבקשות ללחוץ על מדינות אותן הן מחשיבות סוררות, ובראשן צפון קוריאה ואיראן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ספר העובדות העולמי CIA, 2021

הארני, א'. המחיר של סין: המחיר האמיתי של היתרון התחרותי הסיני. רעננה. הקיבוץ המאוחד. 

Baten, Jorg. A History of the Global Economy. From 1500 to the Present. Cambridge University Press