‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מגמת החזרת מס עזבון כמס תקף בישראל?

תוכן עניינים

מבוא. 

תכליתו של מס העזבון/ הירושה. 

החוקים שחלים על מס הירושה. 

הדיון הציבורי על מס הירושה. 

הסיבות לביטול המס במדינת ישראל. 

הסיבות לביטול מס העזבון במדינת ישראל. 

כפל מס והמתנגדים לו 

מס חינוכי והתומכים בו 

התוכניות העתידיות לגבי המס במדינת ישראל. 

מס עזבון כפי שהיה טרם בוטל. 

חובות המוריש והעברתן ליורשים.

ההחלטה על ביטול מס העזבון הייתה החלטה שגויה. 

בחינת מטרות מערכת המס. 

מס הירושה במדינות שונות. 

מס הירושה במשפט העברי 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

ישנה מגמה להחזיר את חוק מס-עזבון שבוטל. ועדת בן בסט המליצה לחדש את מס העיזבון . המלצתה לא יושמה, בין השאר לאור הביקורת עליה. עד היום מתהדרת ישראל בתואר "מקלט מס" בכל הנוגע למס עיזבון.

בבחירות לכנסת ה-20 העלתה כולנו בראשות משה כחלון את הדרישה להחלת מס עזבון על עזבונות של מעל 10 מליון שקלים.

מס עזבון, הידוע בכינויו גם כ"מס המוות", הוא אחד החיובים במדינת ישראל שקיימים לגביו הרבה חילוקי דעות ב- 2 העשורים האחרונים, שהתלקחו מיד עם ההכרזה על ביטולו, בשנת 1981. התומכים בחיוב זה, גורסים כי זהו מס מוצדק שיכול לעזור ולקטין את הפערים הסוציאליים, והם לא רואים הצדקה לכך שמדינת ישראל תהפוך ל"מקלט מס עזבון".

עד לתקופה האחרונה, קולם של המתנגדים למס זה התגבר[2], בטענה שמדובר במס כפול שעתיד להגדיל את הצריכה, דבר שיגרום לדיונים מרובים עם רשויות המס בהקשר לשוויים של נכסי העזבון וזה עלול להגדיל הברחת כספים ונכסים. בנוסף גורסים המתנגדים כי ההכנסה הקלושה לקופת מדינת ישראל (פחות מחצי % מהתוצר המקומי הגלמי) לא מצדיקה את קיומה והפעלתה של מערכת מורכבת שנועדה לגבייתו. בשנת אלפיים, חברי ועדת בן-בסט עשו חישוב שהראה להם את עתיד ההכנסות למדינה בגלל הטלת המס, הם הצביעו על סך של 1.7 מיליארד ₪, סכום שאין לו משמעות יתרה ביחס לתקציב המדינה, אך יחד עם זאת, טענה הועדה שאי אפשר לראות בו סכום מבוטל.

מומחים בנושא סבורים, כי גם כיום המס לא יביא הכנסות מרובות למדינה ובמצב מיטבי יגיע לאחוז אחד מההכנסות של המס. עפ"י הצפי של אגף התקציבים, בשנת 2011 היו אמורות להסתכם הכנסות המדינה ממסים בערך על סכום של 213.5 מיליארד ₪ , ובמידה והיה מוטל מס העזבון, ההכנסות ממנו היו מסתכמות בשני מיליארד ₪. אלה שהביעו תמיכה במס זה, לא התייחסו לחשיבותם של המספרים, כמו שטענו כי מס זה חשוב לא בגלל ההכנסה אלה בעיקר בגלל המסר השוויוני שרואה בו הציבור במדינה.

בתקופה זו, החלו וורן באפט וביל גייטס להלהיב את עשירי העולם ולתרום לאחר מותם את מרבית ההון שלהם לארגוני צדקה, הם תמכו בלהטיל את מס הירושה בטענה שהילדים צריכים לעבוד. במקביל, במדינת ישראל, הדיון התלקח עוד יותר בנושא הטלת או אי הטלת מס העזבון.

"מס ירושה" או "מס עזבון" הוא מס שמשולם על כסף, נכס והון אשר עוברים לאדם בירושה. סך המס שנגבה, נקבע באחוזים בהתאם לשווי הירושה והוא מוטל על ירושות שהשווי שלהן יותר מהסכום שנקבע בחוק. מס העזבון אינו מתחשב במנגנוני הביקוש וההיצע הטבעיים של השוק במדינה, ומטרתו היא לצמצם את חוסר השוויון שמתהווה בגלל אגירת ההון במשך תקופות ארוכות על ידי אנשים מעטים מהחברה . מס ירושה מוטל על הציבור במרבית המדינות המפותחות, במדינת ישראל היה מוטל מס הירושה משנת 1950 עד שנת 1981, שנה בה בוטל המס ולא חודש מאז.

מצגת על מס עיזבון

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דוח וועדת רבינוביץ

דוח ועדת פוגל

דוח ועדת ברודט

אמיר אדרי בחינת הטלת מס עזבון בישראל, סדרת 'נקודות למחשבה', הוצאת התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים

תני גולדשטיין "אין מתנות חינם: איך עובד מס הירושה בעולם"