‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פשיעה חלקאית?

תוכן עניינים

מבוא.

החקלאות בישראל 

הפשיעה החקלאית - נתונים..

פשיעה חקלאית ומשטרת ישראל. 

משרד החקלאות. 

הצעות להתמודדות עם הפשיעה החקלאית. 

ביבליוגרפיה. 

פשיעה חקלאית היא בעיקר גנבה של תוצרת חקלאית, של ציוד חקלאי ושל בעלי-חיים ממשקים חקלאיים. אירוע הירי בחוותו של שי דרומי מיקד את תשומת לבו של הציבור הישראלי בבעיה החמורה של הפשיעה החקלאית.

פשיעה חקלאית הינה מכלול העברות המבוצעות בהקשר לחקלאות, כדוגמת גניבה ושוד של בעלי חיים, יבולים וציוד חקלאי, פגיעה במטעים, בשדות, ברכוש חקלאי ובגדרות שטחי המרעה, הריגת בעלי חיים,הצתת שדות, מזון לבעלי חיים וציוד חקלאי, וסחיטה באיומים של חקלאים, בוקרים ונוקדים לתשלום דמי חסות.

חקלאות וגידול בעלי חיים במרעה נעשית בשטחים פתוחים בהיקף גדול, ומתאפיינת בצורך להשארת רכוש יקר בשטח לעתים, כדוגמת יבולים שנקצרו, עדרי בעלי חיים, ומזון לבעלי חיים. מאפיינים אלו מקשים על הגנה מפני עבריינים, בניגוד לבתי מגורים, משרדים ומפעלים, שהינם על פי רוב מתחמים ומבנים סגורים.

עוד בתקופת הקמת המושבות הראשונות בשלה המאה ה19 עלה הצורך בשמירה על השדות החקלאיים, מפני התנכלויות תושבי כפרים ערבים סמוכים, ושבטים בדואים, על רקע נוכחות שלטונית עות'מאנית דלילה מאוד באזורים הכפריים. השמירה בתקופה זו נעשתה על ידי שומרים ערבים וצ'רקסים מקומיים, כאשר בחלק מהמקרים היה התשלום למעשה דמי חסות ששולם ל'שומרים', שהיו למעשה ראשי כנופיות שודדים מקומיות. החל מ־1908 עברה השמירה בהדרגה לידי שומרים יהודיים, כדוגמת ארגון השומר, וקבוצות שמירה קטנות שפעלו במקביל לו.

לצד הסכסוכים המקומיים על אדמות ועל זכויות שונות בין אנשי המושבות היהודים ותושבי הכפרים הערבים הסמוכים, שהיו אחד הגורמים למקרי הפשיעה החקלאית בתקופה זו, עמדה גם עוינות אידאולוגית על רקעהסכסוך הערבי ישראלי והאיבה הערבית לציונות. דוגמה בולטת לכך היא פגיעות טרור רבות במשאבים חקלאיים בתקופת המרד הערבי הגדול, כדוגמת עקירת עצים במטעים והצתת שדות.

עם הקמת המדינה ותופעת הפדאיון הפך הנושא למשמעותי יותר, כאשר רבות מפגיעות הפדאיון היו ביישובים חקלאיים ובמשאבים חקלאיים שונים, כדוגמת השחתה וגניבה של ציוד חקלאי על ידי המסתננים. בעקבות מבצע קדש פחתו מאוד פעולות הפדאיון, וגם כאשר התחדשו פעולות הטרור באמצע שנות השישים, הן לא היו לרוב קשורות לציוד החקלאי.

כתוצאה מהאינתיפאדה הראשונה התגברו שוב הגניבות החקלאיות על ידי פלסטינים בין השאר משום שעובדי החקלאות הפלסטיניים פוטרו. תופעה זו החמירה עם הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית והיווה את הגורם להקמת המתמיד יחידה משטרתית עם מתנדבים חקלאים שנועדה לטפל בנושא זה. לאחר שיפור מסוים בסוף שנות התשעים חלה החמרה נוספת במצב עם פרוץ האינתיפאדה השנייה. מצב זה הביא את מועצה אזורית גלבוע אף ליזום הקמת גדר הפרדה פרטית שנועדה לחסום בעיקר את הגניבות החקלאיות של תושבי הרשות. [2]

הקמת גדר ההפרדה במהלך העשור הראשון של המאה ה־21 הקשתה מאוד על פשיעה חקלאית על ידי פלסטינים, באזורי מרחב התפר.

בשל דרישה גבוהה לבשר במגזר הערבי סביב חודש הרמדאן וחג הקורבן, ישנה עליה בגניבות כבשים ובקר בסמוך למועדים אלו‏‏‏.

גוף נוסף שהחל לפעול בנושא ולסייע לחקלאים בצפון הארץ ובדרומה הוא השומר החדש.

פשיעה חקלאית היא בעיקר גנבה של תוצרת חקלאית, של ציוד חקלאי ושל בעלי-חיים ממשקים חקלאיים. אירוע הירי בחוותו של שי דרומי מיקד את תשומת לבו של הציבור הישראלי בבעיה החמורה של הפשיעה החקלאית.

קיבל משמר הגבול (להלן - מג״ב) את האחריות המשימתית על הפעילות במגזר הכפרי, לרבות המאבק בפשיעה החקלאית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גלעד נתן ״נתונים על החקלאות בישראל״, ממ"מ הכנסת

תא״ל (מיל׳) דובי דקל, רכז הביטחון במרכז המועצות האזוריות, ״פתרונות לפשיעה החקלאית״

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים על ענף החקלאות