‏290.00 ₪

העבודה האקדמאית לא הוגשה בשום מוסד לימוד והוכנה במיוחד למאגר זה.

העבודה לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש אותה! (וגם האחרונים אם תרכשו בלעדיות)

שאלת המחקר:

האם הדין המצוי במדינת ישראל בהקשר של הדחת חברי כנסת הינו ראוי ונכון?

תוכן עניינים 

מבוא. 

שאלת המחקר: 

חלק ראשון : התפתחות סעיף 42א' לחוק יסוד הכנסת המקורי עד היום. 

דין מצוי 

הדחת חבר כנסת מכהן 

היסטוריה של סעיפי ההדחה בחוק יסוד הכנסת. 

מקרים ספיציפים שבהם הודחו חכי"ם או הוסרה החסינות של חברי כנסת מכהנים. 

הדחת חבר הכנסת שמואל פלאטו שרון 

פרשת הדחת חבר הכנסת שמואל רכטמן שהורשע בקבלת שוחד. 

סעיף 42א' לחוק יסוד: הכנסת. 

עבירה שיש עימה קלון 

פרשת ח"כ צחי הנגבי 

פרשת ח"כ אורן חזן 

פרשת חנין זועבי והחסינות. 

תיקון מס' 33 לחוק החסינות. 

עבירת הקלון 

חסינות חברי הכנסת. 

חלק שני : הדין הזר. 

משפט משווה למדינות השונות. 

משפט אמריקני 

בריטניה. 

הפרלמנט של דרום אפריקה. 

הודו 

Raja Ram Pal vs Speakerפס"ד על הדחת חברי פרלמנט הודיים בגין התנהגות בלתי הולמת. 

משפט קונטיננטלי 

גרמניה. 

ספרד. 

שוויץ. 

פולין 

רומניה. 

סלובקיה. 

מקדוניה. 

אוסטריה. 

שבדיה. 

פינלנד. 

סלובניה. 

יוון 

דנמרק. 

נורבגיה. 

צ'כיה. 

איטליה. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

עבודה זו תעסוק בהדחת חברי כנסת תוך משפט משווה של הפסקת כהונה של חברי פרלמנט בעולם

IMPEACHMENT), EXPLUSION).

העבודה תנסה ליצור סקאלה של המדינות בעולם לפי יכולת ההדחה של חבר פרלמנט ולמקם את ישראל ביניהן (בין יכולת הדחה אוטומטית לבין שיקול דעת בלבד להדחה לפי עילות מצומצמות) יהיה נסיון לסקור לא רק מדינות עם משטר פרלמנטרי.

העבודה תסקור את השתלשותו ההיסטורית של חוק יסוד: הכנסת השולל כיום את הזכות להיבחר לכנסת ממי שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון. החוק גם קובע כי חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי.

סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת קובע טעמים שבגינם ניתן למנוע מרשימת מועמדים וממועמד בודד מלהשתתף בבחירות ל : ״רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות ל ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.״ יצוין, כי סעיף 5 לחוק המפלגות, התשנ״ב-1992, מכיל סייגים זהים לגבי רישום מפלגה, שיש במטרותיה או במעשיה מן האמור לעיל, או שיש יסוד סביר למסקנה שהיא תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.

סעיפי החוק האמורים עניינם מניעת השתתפות בבחירות (של רשימת מועמדים או של מועמד בודד) או מניעת רישומה של מפלגה, אך הם אינם מטילים סייג כלשהו על התנהגותו של חבר מכהן. משנבחר חבר והחל בכהונתו, על-פי ההסדר החוקי הקיים כיום בישראל, גם אם מעשיו עולים בקנה אחד עם הסייגים האמורים בסעיף 7א לחוק יסוד:, לא ניתן להפסיק את כהונתו, אלא אם כן ״הטיפול״ במעשים אלה נעשה במישור הפלילי.

בחוק העונשין הישראלי נקבעו כמה עבירות פליליות שקשורות לסייגים שבסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, כמו למשל, פרסום הסתה לגזענות או פרסום דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו. חבר-כנסת, ככל אזרח אחר, עלול לעמוד לדין פלילי בגין עבירות מסוג אלה. סעיף 1 (א) לחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א-1951, מורה אמנם, כי ״חבר לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת-דעה בעל-פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - ב או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת-הדעת או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר. ״ ואולם סעיף 1 (א1) לחוק החסינות ממשיך וקובע, כי ״מעשה לרבות התבטאות, שאינם אקראיים, של חבר שיש בהם אחד מאלה, אין רואים אותם, לעניין סעיף זה, כהבעת דעה או כמעשה הנעשים במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר:

(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי;

(2) שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה;

(3) הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;

(4) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ.״

אם כך, מעשה או התבטאות שיש בו מן האמור לעיל ושעולה כדי עבירה פלילית על-פי חוק העונשין, אינו חס בצילה של החסינות המהותית וחבר עלול לעמוד בגינו לדין פלילי (אלא אם כן, בהתאם לסעיף 4 לחוק החסינות, קבעה שיש לו חסינות בפני דיון פלילי). אם הועמד חבר לדין פלילי, הורשע בפסק דין סופי ובית המשפט קבע שיש קלון עם העבירה שביצע, אזי לפי סעיף 42א(א) לחוק יסוד : הכנסת, כהונתו בבית המחוקקים תופסק.

ישנה הצעת החוק המבקשת לקבוע עילה נוספת לפקיעת כהונה של חבר בשל פעילות הנוגדת את סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת.

הצעת החוק מבקשת להוסיף לחוק יסוד: הכנסת סעיף נוסף (סעיף 42א1) שעניינו פקיעת כהונה של חבר בשל פעילות בניגוד לסעיף 7א האמור. לפי הסעיף המוצע, חבר שנקבע לגביו כי פעל בניגוד לסעיף 7א - תיפסק חברותו ב מיום שנקבע כאמור. עוד קובע הסעיף המוצע, כי ההחלטה על כך תתקבל על-ידי ועדת ותהא טעונה אישור של בית המשפט העליון. יוצא, אפוא, שעל-פי הצעת החוק, ניתן יהיה להפסיק את כהונתו של חבר שפעל, לאחר היבחרו ל, בניגוד לסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, מבלי להזדקק כלל להליך הפלילי שתואר לעיל.

הסקירה המשווה של המדינות השונות נועדה לבחון קיומם של הסדרים חוקיים דומים במדינות אחרות בכל הנוגע להפסקת כהונה של חברי פרלמנט. הסקירה מבקשת לברר האם קיימות במדינות אחרות הגבלות על השתתפות בבחירות לפרלמנט בדומה לאלה הקיימות בסעיף 7 א לחוק יסוד: הכנסת. תיבדק השאלה האם ניתן להדיח חבר פרלמנט מכהונתו במידה ולאחר שנבחר החל לפעול או להתבטא בניגוד להגבלות אלה; ואם ניתן הדבר - מהי הפרוצדורה החוקית לכך.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ס' נבות "חסינות של חבר כנסת בגין "הבעת דעה ומעשה במילוי תפקיד" - מבחנים חדשים בפסיקת בית המשפט העליון: בעקבות בג"צ פנחסי נ' כנסת ישראל ובג"צ כהן נ' י"מ", המשפט, כרך ד', עמ' 63 

MacNeil, Neil and Richard A. Baker. The American Senate: An Insider's History. Oxford University Press