‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ארגון אונר״א:סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטי פלשתינה במזרח הקרוב: ייסודה מטרות ופעולותיה ?

 תוכן עניינים

מבוא

אונר״א - הסיבות והרקע להקמת הארגון משנות החמישים ועד היום

הגדרת הפליט לפי אונר"א

פעילות אונר"א

פעילות הומניטרית

פעילות בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני

במערכת החינוך

ביקורת על פעילות אונר"א

טענות נגד חוקיותה של התערבות הומניטרית

התערבות האום בעזה

ביקורת על הגדרת הפליטים של אונר"א

ביקורת על הרישומים וטכניקות איסוף הנתונים

האשמות בסיוע לטרור

ביקורת על יחס מועדף

ביקורת על הנצחת מצב הפליטות

הנציב העליון של האו״ם לענייני פליטים

פליטים פלסטינים תחת המנדט של נציבות האו״ם לפליטים

סיכום ונקודות לדיון

מקורות

חיבור זה עוסק בסוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם (אונר״א). בחיבור נסקרות הסיבות להקמת הארגון, מטרותיו ופעולותיו, ונבחנת השאלה מדוע קיים ארגון נפרד לטיפול בפליטים הפלסטינים נוסף על נציב האו״ם לענייני פליטים, המטפל בכלל הפליטים בעולם.

אונר"א הוקמה 5 ימים בלבד לאחר ייסוד ארגון ה-UNHCR - נציבות הפליטים העליונה של האו"ם, וזאת משום שמטרת ארגון ה-UNHCR הייתה שילוב הפליטים בעולם במדינות בהן הם שוהים - מטרה לה התנגדו מדינות ערב שסירבו ליישב את הפליטים הפלסטינים בתחומן. אונר"א, בעידודן של מדינות ערב, הוקמה שלא במטרה ליישב את הפליטים הפלסטינים באורח קבע במדינות אליהן הגיעו.[1]

הסוכנות הוקמה בעקבות מלחמת העצמאות, במטרה לספק קורת גג ושרותי סעד ובריאות, על סמך החלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם מתאריך 8 בדצמבר 1949, ונטלה עליה את פעולותיה של סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם (UNRPR) שהוקמה ב־19 בנובמבר 1948 על פי החלטה 212 של העצרת הכללית.2 הסוכנות החלה לפעול בשטח ב־1 במאי 1950,3 כסוכנות סעד זמנית, בהנחה שבעיית הפליטים תיפתר עד שנת 1952. המנדט של אונר"א מחודש כל 3 שנים.

אונר"א פועל גם בשטחים שבהם שולטת ישראל על פי הסכם קומיי-מיצ'למור (Comey-Mitchelmore) שנחתם ב-1967 בין הצדדים.[2]

אונר״א - הסיבות והרקע להקמת הארגון משנות החמישים ועד היום

סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטי פלשתינה במזרח הקרוב ( United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) (להלן: אונר״א) הוקמה מכוח החלטת האו״ם מס׳ 302 מ-8 בדצמבר. 1949 החלטת האו״ם התקבלה בשל צורך מיידי לטפל בערביי ארץ-ישראל שהפכו לפליטים במהלך מלחמת העצמאות. כאשר התקבלה ההחלטה, היה מספר הפליטים הפלסטינים .700,000-650,000

הסוכנות כאמור היא גוף של האומות המאוחדות שהוקם בנפרד מנציבות האו"ם לפליטים שמטרתה לטפל בכל הפליטים, ועוסק רק בפליטים פלסטינים. אונר"א הינה סוכנות האו"ם היחידה המוקדשת לטיפול בקבוצה מסוימת של פליטים.

• סוכנות אונר״א, אשר נועדה לפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים, מספקת את צורכיהם השוטפים גם לאחר שרוב רובם עזבו את המחנות והפליטים בירדן הם אזרחי המדינה.

• יש פער גדול במשאבים בין אונר״א לבין נציבות הפליטים של האו״ם. אונר״א מטפלת בכ-4.5 מיליוני פליטים באמצעות כ-24,000 עובדים ובתקציב של כמיליארד דולר לשנה ; לעומת זאת הנציבות מטפלת בכ-40 מיליון פליטים באמצעות כ-6,800 עובדים ובתקציב של כ-2 מיליארדי דולר בשנה. ייתכן כי פער זה נובע מכך שאונר״א מספקת עבודה ושירותי רווחה, חינוך ובריאות לפליטים הפלסטינים ולצאצאיהם עשרות שנים, ואילו הנציבות מסתמכת על שירותי המדינות שבהן שוהים הפליטים, נותנת להם סעד מיידי וקצר טווח בלבד ופעולותיה מכוונות לסיום מצב הפליטות שלהם. [1]

• הסוכנות מטפלת גם בצאצאי הפליטים הפלסטינים, והדבר מביא להגדלת את מספרם מדי שנה ופוגע באפשרות לפתור את בעייתם.

• העברת הסמכויות והתקציבים של אונר״א לרשות הפלסטינית עשויה לשפר את מצבם של הפליטים ולהאיץ את תהליך שיקומם, ולשם כך נקטה ממשלת ישראל מהלך של העברת סמכויות הסוכנות לרשות הפלסטינית. כאמור, מהלך זה לא יצא אל פועל בשל ניצחון תנועת ה״חמאס״ בבחירות לרשות.

• העברת סמכויות אונר״א לנציבות האו״ם לפליטים מצריכה שינוי של אמנת האו״ם לענייני פליטים. נראה כי שינוי האמנה בעייתי, שכן האמנה לא שונתה מאז נחתמה, ומדינות העולם דבקות בפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים לפי העקרונות שבסעיף 11 של החלטה 194.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פרופ' יחזקאל דרור, אמת ממדינת היהודים, הוצאת ספרי חמד (2022)

פרושאור ר. באופן לא דיפלומטי, הוצאת ספרי חמד ידיעות אחרונות (2021)

ביילין יוסי, סודות שלא אקח איתי, הוצאת ספרי חמד (2021)

ק' מיכאל, מ' רדושיצקי, 70 שנות אונר״א - עת לרפורמה מבנית ותפקודית, פרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי, מאי 2020

 Tovah Lazaroff "'UNRWA staff not tested for terror ties' ", Jerusalem Post