‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מתכונת עריכת בחינות המיצ״ב והאם היא חיונית?

תוכן עניינים

מבוא

הביקורת כנגד המבחנים.

שאלת המחקר

הישגי ישראל במבחנים הבינלאומיים.

מהות המיצ"ב. 

שינויים במתכונת ההערכה הארצית של מערכת החינוך. 

הגורמים לשינוי במתכונת עריכת הבחינות. 

המיצ״ב הפנימי 

תגובות גורמים הנוגעים בדבר. 

איכות המורים ושאלת המחסור במורים.

הקצאת תקציבי חינוך למחשוב בתי הספר והשפעה על הישגים לימודיים.

ביבליוגרפיה

במרץ 2019 אירע מעין "מרד הורים ותלמידים" נגד בחינות המיצב, והיה מספר לא מבוטל של תלמידים שלא ניגשו במכוון לבחינה בתמיכת הוריהם. הטענות היו שמדובר בבחינה מפלה שלא משקפת הרמה הלימודית הנכונה ותלויה בהטיות ומניפולציות של מוסדות החינוך. בחינות המיצ״ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) פותחו באגף ההערכה והמדידה במשרד החינוך בשיתוף לשכת מנכ״לית המשרד לשעבר, חה״כ רונית תירוש, והן נערכות במערכת החינוך מאז שנת תשס״ב. הבחינות מבוססות על כמה מדדים המשמשים להערכת מכלול ההיבטים של פעילות בית-ספר מסוים: הסביבה הלימודית, תוכניות הלימודים, הישגים, מערכות יחסים (בקרב התלמידים, בין מורים לתלמידים, בין מורים להורים וכדומה) ועוד.

כל מנהל בית-ספר שהשתתף במבחני המיצ״ב מקבל דוח מקיף על מצב בית-הספר בשלושה תחומים מרכזיים:

- הסביבה הפדגוגית;

- ההישגים הלימודיים;

- אקלים בית-הספר וסביבת העבודה.

הבחינות להערכת ההישגים הלימודיים נערכות בארבעה תחומי דעת: שפת אם, אנגלית, מתמטיקה ומדעים. הבחינות נערכות בכיתות ה׳ ו-ח׳ בבתי-ספר יסודיים ובחטיבות ביניים.

בשנים האחרונות נשמעו בכלי התקשורת, בפרסומים מקצועיים ואף בדיון קודם שנערך בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת טענות בדבר השלכות שליליות של בחינות המיצ״ב ושל מתכונת עריכתן עד השנה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

וינברגר יהודית, חינוך בעידן של אי-ודאות . הוצאת רסלינג, 2016.

ערן אלדר, מערכת החינוך במעבר ממנדט לעצמאות - שינוי והתמדה, אופקים בגאוגרפיה 90, 2016, עמ' 47-27

אופלטקה, י', (2015). יסודות מינהל החינוך. חיפה: הוצאת פרדס.