‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הידועים בציבור?

תוכן ענייינים

מבוא. 

התופעה, קווים מאפיינים והשלכותיה. 

משפט ישראלי 

ידועים בציבור בראי חוק יחסי ממון 

חזקת השיתוף לצד איזון המשאבים.. 

יחסי פילגשות. 

זמן מינימום של מגורים משותפים הנדרש לצורך הכרה בבני-זוג 

ראיות ונטל ההוכחה. 

תנאי הוכחת חזקת השיתוף. 

מוניטין אישי ונכסי קריירה – בהקשר של ידועים בציבור. 

משפט עברי ויחסי ממון 

נכסי קריירה ומוניטין אישי (החלים גם על ידועים בציבור) - המשפט העברי 

פירוש המונח "בן משפחה" ככולל זוגיות "חד-מינית" - ידועים בציבור. 

דירת מגורים וצד ג' 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה.

הגדרת בני זוג כידועים בציבור היא דרך של המדינה להחיל זכויות וחובות שהמדינה מעניקה לזוגות נשואים, על בני זוג אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא על פי חוקי המדינה. סטטוס הידועים בציבור משמש בני זוג שאינם רשאים להינשא זה לזה, בהתאם לחוקי הנישואים, למשל כאשר בני הזוג הם בני אותו המין, או היות אחד מבני הזוג נשוי לאחר. פעמים רבות סטטוס הידועים בציבור מוחל על בני זוג הרשאים להינשא זה לזה אך אינם מעוניינים בכך, לעתים ללא שבני הזוג מודעים לחובות שסטטוס זה מחיל עליהם.

מבחינות מסוימות זוכים ידועים בציבור (בני מינים שונים ולעתים גם בני אותו המין) לזכויות דומות לאלה של בני זוג נשואים.

סטטוס הידועים בציבור משמש במדינת ישראל, בנוסף לסיבות הכלליות המביאות לבחירה בסטטוס זה, גם במקרים של בני זוג שאינם יכולים להינשא זה לזה במוסדות הדתיים, כמו בני זוג חסרי דת או בני דתות שונות, בני זוג מאותו המין, כהן וגרושה, ממזר וכדומה. זכויות פנסיוניות מסוימות הניתנות לאלמן או לאלמנה נשללות עם נישואיהם מחדש, ולכן יש המעדיפים שלא להינשא, כדי לשמור על זכויות אלה.

הוראות חוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973, אינן חלות על בני-זוג ידועים בציבור, אולם "חזקת השיתוף בנכסים" עשויה לחול על "ידועים בציבור" ותנאי שבני-הזוג אינם שומרים על הפרדת רכוש.² פסיקת בתי-המשפט היא זו ש-"הולידה" את חזקת שיתוף הנכסים בין בני-זוג.³הלכה זו התגבשה נוכח מציאות כלכלית וחברתית הרואה את היחסים בין בני-הזוג כיחסים בין שווים ומכאן גם תכליתה - הגשמת תפיסה ערכית הנשענת על עקרונות השיוויון והצדק מצד אחד, ומתן אוטונומיה לרצון בני-הזוג מצד שני[1].

ב-ת"ע (י-ם) 41310/04[2] לא היתה מחלוקת כי התובעת והמנוח חיו עד שנת 1987 כידועים בציבור, ולכן חלה עליהם חזקת השיתוף, כפי שזו התפתחה בפסיקת בתי-המשפט ביחסים הרכושיים של ידועים בציבור. החל משנת 1981 עד לשנת 1987 היו בני-הזוג נשואים זה לזו.

השאלה שהתעוררה במקרה דנן היא האם בשעת פקיעת הנישואים, ובמקרה דנן, בעת פטירת המנוח, היו בני-הזוג נשואים, ועליהם חל משטר איזון משאבים, האם מוגבלת התובעת-האלמנה בביסוס דרישתה לזכויות ברכוש בעלה המנוח להוראות חוק יחסי ממון, שחל על האלמנה אותה עת, או שניתן עדיין לטעון לזכויות כלשהן מכוח חזקת השיתוף שחלה על יחסי בני-הזוג כידועים בציבור עובר לנישואיהם. בית-המשפט קבע כי אין מחלוקת כי המנוח והתובעת חיו כידועים בציבור שנים רבות, עובר לנישואיהם; ברם, מן המפורסמות הוא כי אין בכך כדי להקנות לתובעת אוטומטית זכויות מלאות כשותפה בכל נכסי המנוח באותה תקופה. נקבע כי אין כל מניעה מלהחיל משטר שיתוף על יחסי ידועים בציבור בהתקיים התנאים העובדתיים לכך[3].

ב-עז' (ת"א) 3696/90[4] קבע כב' השופט גבריאל קלינג כי במקרה שם יחסי המנוח עם האשה לא היו בגדר יחסי פילגשות. השופט לומד זאת מביקורי השניים אצל ילדיהם בנסיעותיהם המשותפות ומרכישות הריהוט על-ידי שניהם שהיה בהם כדי להצביע על כוונת המנוח לקיים חיי משפחה.

זכותו של בן-זוג לטעון ולהוכיח קיומו של שיתוף בנכסים, אף אם הוא עושה כן בפעם הראשונה שנים רבות לאחר שנוצר השיתוף ואף לאחר מות בן-הזוג הוכרה.   ההיגיון נובע מכך שביחסים בתוך משפחה קורה לא אחת שפלוני אינו עומד על זכויותיו הפורמליות ואין הדבר נראה חשוב בעיניו בשיגרת חייו היומיומית ואין לראות בכך ויתור. על-כן מערכת היחסים המוגדרת כ-"ידועים בציבור" אינה מסתיימת עם מות אחד מבני-הזוג, וזכויות הנובעות ממעמד זה אינן חדלות להתקיים עם מות אחד מהצדדים[5].

יש לציין כי שיתוף המבקשת בזכויות בנכס מכוח היותה ידועה בציבור מחייב על-פי הפסיקה רף ראייתי גבוה יותר לעומת בני-זוג נשואים. לפיכך, מסקנתי בדבר הוכחת גרסת המבקשת הוא בשים-לב ל-"תוספת" הנדרשת בנטל ההוכחה מידועים בציבור[6]. השופט שוחט דן בתמ"ש 35924/99[7] בהגדרת מערכת היחסים בין בני-זוג המבקשים להיות מוכרים כידועים בציבור.

במקרה הנדון נדרש כב' השופט ש' שוחט להכריע בשאלות הנוגעות למיסוד יחסי ידועים בציבור וכתוצאה, להכריע בשאלות רכושיות הנוגעות ליחסי הצדדים. המדובר בתובענה למתן סעד הצהרתי, איזון משאבים, מתן חשבונות וצו עשה, שהוגשה כנגד הנתבע על-ידי אישה הטוענת כי הידועה בציבור שלו.

מצגת ידועים בציבור

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דניאל פרידמן" הידועה בציבור בדין הישראלי" עיוני משפט ג עמ' 459, תשל"ג. ( נכלל גם בספר ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן, הוצאת נבו, 2008.)

ע"א סולומון נ סולומון נא (2) 577.