‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ההתנהלות של תחום שיפוט ברשות מקומית?

תוכן עניינים

מבוא

הרחבת תחום שיפוטה של העיר ירושלים

פעולות מחוץ לתחום השיפוט

שטח גלילי

נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון ( נתב"ג)

שאלת צירופם של שטחי נמל התעופה בן-גוריון לעיריית לוד

שטח גלילי

השינויים במדיניות משרד הפנים בדבר שטחים גליליים

שטחים גליליים בהצעת חוק העיריות

שטח נמל התעופה בן-גוריון ושטחים גליליים סמוכים

שטח נתב״ג ושיוכו המוניציפלי

שירותים מוניציפליים לנתב״ג

שטחים גליליים נוספים באזור נתב״ג

ועדת החקירה שמינה משרד הפנים בנושא

שיקולים חברתיים-כלכליים בקביעת שטחי שיפוט

דוגמה: המחלוקת בין עיריית קריית-מלאכי למועצה האזורית באר-טוביה

האפשרויות העומדות על הפרק בנושא שטחי נתב״ג

ההתנגדות בנתב׳׳ג לשיוכו לרשות מקומית

נקודות לדיון

לוד מתקופת המנדט הבריטי ועד אמצע שנות ה ־70

נמל התעופה

חובת הרשות המקומית לפעול ביעילות כלכלית

תקציבי הרשויות המקומיות

חיסכון ברמה הממשלתית

השפעות שליליות של איחודי רשויות

קריטריונים לאיחודי רשויות

איחוד רשויות בישראל: לקחים והצעות לעתיד.

סיכום ביניים

תוכניות עתידיות לנתב"ג

ביבליוגרפיה

תחום שיפוט של רשות מקומית (או בקיצור: תחום שיפוט) הוא אזור בו רשאית רשות מקומית מסוימת להפעיל את סמכויותיה. סמכויות אלה כוללות, בין היתר, את הסמכות לספק שירותים, להטיל ולגבות מסי ארנונה ולאכוף חוקי עזר.

בישראל, הסמכות לכונן רשות מקומית ולקבוע את גבולותיה, וכן הסמכות לשנותם מאוחר יותר, מצויות בידי שר הפנים, לאחר שהונחה בפניו חוות דעת של ועדת חקירה שהקים לעניין זה.

לפי סעיף 8 לפקודת העיריות, רשאי שר הפנים להורות על חקירה "אם משום שזו משאלתם של רוב בני העיר ואם מסיבה אחרת". נוסח הסעיף הקנה משקל רב לעמדתם של תושבי האזור בנוגע לשינוי תחום השיפוט של מקום מגוריהם, ובתי המשפט אף פסלו החלטות של שר הפנים שנתקבלו מבלי שנשמעה עמדת התושבים. עמדת התושבים אינה השיקול היחיד, ופרשנות המילים "סיבה אחרת" מאפשרת את הרחבת גדרי שיקול הדעת. שר הפנים והוועדה רשאים לשקול שיקולים רבים, ובהם שיקולים גאוגרפיים, דמוגרפיים, סוציולוגיים, כלכליים ועוד, בהתאם לנסיבות המקרה. 

הצעת חוק איחוד הרשויות המקומיות לוד ושוהם, התשס״ח-2008 (פ/3702/17), של חבר הכנסת יורם מרציאנו, הונחה על שולחן הכנסת ב-26 ביוני ^[1].2008 לפי הצעת החוק יאוחדו הערים לוד ושוהם, ושטחי רשות שדות התעופה באזור נמל התעופה בן-גוריון יסופחו לשטחי הישות העירונית המאוחדת. שטחים אלו באזור נתב״ג הם שטחים גליליים - ללא שיוך מוניציפלי - והם אינם חייבים במסים לשום רשות מקומית. לפי הצעת החוק, סיפוח השטחים לרשות המוניציפלית החדשה שתקום יניב לה הכנסות גבוהות מארנונה ויאפשר לה לחזק את לוד בלי להטיל מעמסה גדולה מדי על תושבי שוהם.^[2] 

בישראל, שטח גלילי הוא אזור שאינו מצוי בתחום שיפוטה של שום רשות מקומית. בדרך כלל, שטחים גליליים מצויים באזורים שלא מתגוררים בהם תושבים, אך בחלקם יש כפרים בלתי מוכרים, חוות בודדים, או מבני מגורים בודדים. שטחים גליליים מהווים כ־5% משטחי מדינת ישראל.

השטחים הגליליים נוצרו כתוצאה משתי סיבות עיקריות. סיבה אחת היא חוסר בהירות וטעויות בפירוש המפות שהותירו אחריהם הבריטים, ושלא תוקנו מעולם. סיבה שנייה היא קביעה מכוונת, כפי שנעשה לגבי בתי הזיקוק, מתקנים מסוימים של חברת החשמל, מקווה ישראל ונמל התעופה בן-גוריון. בדרך כלל, הדבר נעשה כדי להבטיח את פעילותו התקינה של מתקן בעל חשיבות לאומית, מבלי ששיקולים מקומיים ישפיעו עליו. [1]

מאחר שאין שלטון מקומי בשטח הגלילי, מצד אחד אין גוף שבסמכותו להתקין ולאכוף חוקי עזר או להטיל תשלום ארנונה, ומצד שני אין מי שמספק שירותים לתושבים ולבתי העסק המצויים בו. ההסדרה היחידה של שטחים גליליים בחקיקה ראשית מצויה בחוק התכנון והבנייה, שבו נקבע כי המוסד התכנוני המוסמך בשטח הגלילי הוא הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. רישוי עסקים מתבצע בפועל על ידי משרד הפנים.

מאז שנות ה-90 המגמה הרווחת במשרד הפנים היא לפעול לסיפוחם של שטחים גליליים לרשויות מקומיות. כך, למשל, סופחה רמת בקע לבאר שבע ובתי הזיקוק סופחו לחיפה. בהצעת חוק העיריות, שיזם משרד הפנים, הוצע להסדיר בשטחים הגליליים תחומים מוניציפליים נוספים, באמצעות הממונים על המחוזות במשרד הפנים או רשויות מקומיות הגובלות בשטח הגלילי.

מלבד נמל תעופה בן-גוריון, מצויים בשטחים גליליים גם מפעלי התעשייה האווירית, פארק הכרמל, מתקני השפד"ן, חירייה והאזור המיועד להקמת פארק אריאל שרון, וכן בסיסים שונים של צה"ל, ובהם חלק ניכר מבסיס צריפין ובסיס חיל האוויר לוד.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2018)

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

שאול אריאלי, כל גבולות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)