‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי דרכים יישומיות למורה להתמודדות עם התופעה של אלימות תלמידים בבתי הספר?

תוכן עניינים

מבוא

תיאוריות ומודלים על גורמי האלימות

תיאורית תסכול- תוקפנות

תיאורית הלמידה

תיאורית האפיזודה האלימה (או תיאורית הסיטואציה)

תיאורית התנהגות ההמון

הגישה האינטגרטיבית-(ביו-סוציולוגית)

גישה אינטגרטיבית פסיכו-סוציולוגית

גורמי חיברות והשפעתם על התנהגות אלימה

גורמים סביבתיים ואלימות בני נוער

מודל הלחץ והתמיכה

אלימות בין כותלי בית הספר- מימדי התופעה בעולם ובישראל

אסטרטגיות ותכניות להתמודדות עם תופעת האלימות בבתי הספר

תגובה למקרי אלימות בבית-ספר

תכניות מניעה המועברות דרך תכנית הלימודים.

מערך פעילות ברמה בית-ספרית

ארגון הסביבה הפיזית של בית הספר ופעילות בחצר בית-הספר.

דיווח, רישום ומעקב

שיתוף הורים וגורמים בקהילה

קביעת מדיניות בית-ספרית לטיפול באלימות

תכניות מניעה בעולם

הפרויקט הנורבגי של Olweus

הפרויקט האנגלי של Smith בשפילד

תכניות מניעה בישראל

תהליכים מהשדה אל המטה בבתי-הספר בהרצליה

וועדת וילנאי- הוועדה הציבורית לצמצום האלימות בקרב הילדים והנוער.

דרכים יישומיות למורה להתמודדות עם התופעה של אלימות תלמידים בבתי הספר

 סיכום

ביבליוגרפיה

בתי-הספר מדווחים כי מצב של שעמום והעדר עניין בקרב התלמידים הוא זרז משמעותי ביותר של ביטויי האלימות. לא בכדי, כך נטען, ההפסקה, יותר מהשיעור, מהווה זירת זמן בעלת פוטנציאל לאירועים אלימים. מודעותם של בתי-הספר לפוטנציאל ההרסני הטמון בחוויית השעמום ובתלמיד נטול העניין הובילה להפעלתם של מאמצים כבירים על מנת להגביר את הגירויים המוצעים לתלמידים בעיקר בזמני ההפסקה, כאשר הם משוחררים יותר מהשגחה.

• · הפסקה פעילה- פרקטיקה קלאסית להפעלתם של מוקדי עניין במשך ההפסקה היא ההפסקה הפעילה. במסגרת זו מופעלים מוקדי פעילות שונים להנאת התלמידים. ראוי שמוקדי הפעילות יציעו טווח רחב של פעילויות שיענה על צורכיהם ותחומי התעניינותם של מירב התלמידים, למשל הפסקת ספורט שכוללת מגוון של משחקי ספורט תחרותי בין התלמידים.
• ·מועדון התלמיד- מסגרת נוספת שמופעלת בבתי-הספר למניעת הפורענות הגלומה בשעמום היא מועדון תלמיד. לצורך זה יוחד חדר שבו מוצעים לתלמידים אמצעים לקיומן של פעילויות הפגה שונות לשעות הפנאי בבית- הספר כגון טלוויזיה, עיתונים וספרי קריאה, פינת ישיבה ושולחן פינג-פונג.

מפקחים על הנעשה

• · תורנות של אנשי צוות- בתי-הספר השונים מקיימים תורנות של מורים ומנהלים שתפקידם להשגיח על ההתרחשויות, לנטרל אירועים בעלי פוטנציאל להידרדרות להתנהגות אלימה, ולהוות אוזן קשבת לתלמידם החווים מצוקה. 
• · סדרנים- בתי-ספר שונים מעבירים חלק מן האחריות לסדר ולמשמעת במהלך ההפסקה לתלמידי השכבות הבוגרות המשמשים סדרנים. תפקיד זה כולל יסודות של השגחה ופיקוח על התנהגות התלמידים, וחובת דיווח על אירועים חריגים. [1] 

 וועדת וילנאי- הוועדה הציבורית לצמצום האלימות בקרב הילדים והנוער.

הוועדה הציבורית לצמצום האלימות מונתה על-ידי שר החינוך דאז, הרב יצחק לוי, לגיבוש דרכים לצמצום האלימות בקרב הילדים והנוער במוסדות החינוך ומחוצה להם. הוועדה הוקמה ובראשה התבקש לעמוד האלוף (במיל') מתן וילנאי. [2]

הוועדה הורכבה מאישים הבאים ממגוון תחומים הקשורים בנושא, מתוך מגמה לקבל ראייה רחבה ככל האפשר ולאפשר הפעלת תכניות רב-תחומיות. מבנה הוועדה בא להדגיש את מגוון הגורמים המשפיעים על נושא האלימות ועל צמצומו. בוועדה נטלו חלק אנשי אקדמיה- מתחומי החינוך, הפסיכולוגיה, המשפטים והעבודה הסוציאלית- ועמם אנשי משרד החינוך, נציגי ארגוני המורים, ההורים והתלמידים, וכן נציגי המשטרה, מרכז השלטון המקומי ואנשי ציבור.

מתוך המלצות הוועדה:

חלק א'-בית הספר

המלצה: יש לתת בידי המנהל סמכויות ואמצעים שיאפשרו לו לממש את אחריותו לשלומם ולביטחונם של תלמידיו.

דרכי יישום:

• · על משרד החינוך לאפשר למנהל חופש פעולה לקביעת מדיניות פנימית לטיפול, להרתעה ולענישה. המנהל יפעל בתוך מסגרת כללים רחבה אשר תנוסח במסגרת "קובץ כללי ההתנהגות" על-ידי משרד החינוך.
• · על משרד החינוך לתת גיבוי להחלטות המנהל, בתנאי שאינן חורגות מ"קובץ כללי ההתנהגות".
• · יש לתת למנהל בית-הספר סמכויות הרתעה וענישה אשר תאפשרנה לו לפעול נגד גילויי האלימות בבית-ספרו.

המלצה: יש להקים בכל בתי-הספר ועדה בית-ספרית למניעת אלימות ותופעות חברתיות נלוות בראשותו של המנהל.

דרכי יישום:

• · הוועדה תורכב מחברי הצוות החינוכי, תלמידים והורים, בראשותו של מנהל בית-הספר.
• · מועצת התלמידים וועד ההורים יהיו מעורבים בעבודת הוועדה.

המלצה: מחנך הכיתה אחראי לשלומם ולביטחונם של תלמידיו. עליו למקד בשנים הקרובות את הפעילות החינוכית, על רבדיה השונים, בהתמודדות עם האלימות ועם תופעות חברתיות דומות.

דרכי יישום:

• · על כל מערכת החינוך להקדיש זמן ותשומת לב לפיתוחה של תרבות בית-הספר הכוללת כללי התנהגות ונורמות חברתיות הבאים לצמצם את תופעת האלימות בהיבטיה הרחבים. יש לכלול נושאים אלו הן במסגרת מערך השיעורים הכללי והן בשעות מחנך.
• · שעת החינוך תיוחד לנושאי חברה ותרבות בהיבטם הרחב, ובפרט למניעת אלימות ולהתמודדות עם תופעות חברתיות אחרות (כגון סמים, אלכוהול והטרדה מינית).

המלצה: יש לגבש בכל כיתה במערכת החינוך בישראל "מערכת כללי התנהגות בכיתה".

דרכי יישום:

• · בכל כיתה תגובש מערכת כללים שלא תחרוג מ"קובץ כללי ההתנהגות בבית הספר", אשר יפורסם על-ידי משרד החינוך.
• ·על הכללים להיות מעטים, מתומצתים וברורים.
• · הוועדה ממליצה שהכללים יכללו התייחסות לאווירה מונעת אלימות, למניעת מצבים המעודדים אלימות ולטיפול במקרי אלימות בעת התרחשותם ולתגובות.

המלצה: יש להגביר את הפיקוח ואת השגחה על התלמידים בעת ההפסקות וההסעות

דרכי יישום:

• · על משרד החינוך לבחון את הסדרת נושא המלווים להסעות לבתי-הספר באמצעות הצוות החינוכי וכוחות תגבור שונים.
• ·על המנהל לקבוע אחראים- מורים, כוח תגבור או תלמידים בוגרים- על כל הסעה והפסקה, וכן נהלים להסמכת האחראים לתפקידם.
• · על הצוות החינוכי לפעול לאיתור ולצמצום של מוקדי החיכוך בין התלמידים בהסעות ובהפסקות.
• · יש להגביר את הפיקוח באזורים מועדים לפורענות.

המלצה: כל בית-ספר חייב להפעיל תכנית או תכניות למניעת אלימות בבתי-הספר מתוך מאגר תכניות מומלצות על-ידי משרד החינוך. [3]

דרכי יישום:

• · בכל בית-ספר תבחר הוועדה בית-ספרית למניעת אלימות תכנית או תכניות למניעת אלימות ותבצע אותן בבית-הספר. החלטת הוועדה תאושר על-ידי המועצה הפדגוגית ותובא לאישור המפקח.
• · מערך הפיקוח יקיים רישום של התכניות בבתי-הספר ומעקב אחר ביצוען.

חלק ב'- מניעת נשיאת כלי נשק

המלצה: יש לאסור הכנסת נשק מכל סוג שהוא לכל מוסדות החינוך בישראל.

דרכי יישום:

• · כל סוגי הנשק אסורים בהכנסה ונשיאה בכל מוסדות החינוך.
• · על המנהל לגבש נהלים ליישום הנחיה זו בתיאום עם צוותי החינוך, עם התלמידים ועם ההורים.

המלצה: יש להדגיש את חובת הדיווח של תלמידים על כל מקרה שבו יש ידיעה על תלמיד הנושא נשק אשר עלול לסכן את עצמו או את חבריו.

דרכי יישום:

• · יש להדגיש לתלמידים כי דיווח על נשיאת נשק על-ידי תלמיד היא התגוננות מוצדקת בפני אלימות והדיווח לגורמים המוסמכים איננו הלשנה.
• · יש לאפשר לתלמידים לדווח על נשיאת נשק בצורה אנונימית אן גלויה, לכל אחד מאנשי הצוות החינוכי, בהתאם לבחירתם, והדיווח יועבר למנהל בית-הספר.

חלק ג'- גורמי השפעה חיצוניים

המלצה: יש לבנות מערכת ניטור, הערכה ומחקר אשר תאפשר השוואה ובקרה של רמת האלימות ואת זיהויים של הגורמים לה.

דרכי יישום:

• · יש לבנות מערכת ניטור לאומית, אשר תופעל פעם בשנה, למדידת היקף האלימות ולבחינת הגורמים המשפעים עליה. מערכת זו תהיה המקור להערכה ולמעקב.
• · על מערכת הניטור לכלול מדדים מקובלים להערכת התופעה אשר יאפשרו מעקב רב-שנתי והשוואה למדינות אחרות.

המלצה: על וועדת השרים לנושא האלימות לקבוע תחומי אחריות בין הגורמים השונים העוסקים באלימות נוער.

דרכי יישום:

• · יש לתת לרשויות המקומיות סמכות ותחומי אחריות מוגדרים לשם תיאום עם מוסדות החינוך שבתחומה ולסייע להם. על הרשות המקומית לטפל המוקדי אלימות ולהקצות משאבים לסיוע בפתרונם.
• · על ראש הרשות המקומית להקים וועדה יישובית לצמצום האלימות בקרב הנוער.
• · הוועדה תדון בנושא האלימות בכלל ובנושא נשיאת נשק בפרט.

המלצה: יש לפעול לצמצום השפעתם של גורמים חיצוניים למערכת החינוך אשר תורמים, בדרכים שונות, לעידודה של האלימות ולהפיכתה לנורמה מקובלת. [4]

דרכי יישום:

• · על שרי החינוך, התרבות, בטחון- הפנים והתקשורת להקים וועדה ציבורית שמטרתה לפעול להגבלת האלימות בערוצי התקשורת השונים.
• · על משרדי החינוך והתרבות לערוך מסע הסברה ממוקד נגד האימות על היבטיה השונים כחלק מתכנית רחבת היקף.
• · יש לחייב שידור של תכניות ותשדירים נגד האלימות ותופעות חברתיות נלוות באחוז גבוה יותר מהקיים בערוצי השידור השונים.
• · יש לשלב במסע ההסברה הממוקד אמנים ובני-נוער בשיתוף עם מועצת התלמידים והנוער הארצית ועם מרכז השלטון המקומי.
• · יש לקדם חקיקה המחייבת את סימונם של סרטי קולנוע ווידאו רווים באלימות ברמות שונות, כנהוג באירופה ובארה"ב, ואת הגבלת השכרתם לבני-נוער מתחת לגיל שיקבע על-ידי וועדה שתוסמך לעניין.

מצגת בנושא מניעת אלימות תלמידים בבתי ספר, התערבות, עיר ללא אלימות

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2018, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

ברנד ג', יהרהרו רבים ותרבה הדעת, הגיע זמן חינוך, מרץ 2019

וינברגר יהודית, חינוך בעידן של אי-ודאות . הוצאת רסלינג.

Mommsen, Peter (Winter 2019). "The Community of Education". Plough Quarterl

 Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)