‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם המדינה מעודדת הקמת סטארטאפים ערבים או שהיא מעדיפה שהמגזר ישאר בתעשיה הקלאסית?

 תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר : 

ערביי ישראל - דמוגרפיה

נתונים סטטיסטיים + הסיבות להיווצרות הפערים בחברה הישראלית          

כלכלת המיעוט הערבי ישראלי    

יזמים ערבים ישראליים  

סצנת ההייטק הערבי הצומחת בישראל- חוויה אישית        

המדינה מעורבת בניסיון להכניס את האוכלוסייה הערבית אל חיק ההי-טק הישראלי  

לערבים, מערבים ובערבית         

הי טק על הקו ישראל־דובאי        

ירושלים - עיר אחת - שתי קהילות היטק  

עניין של גיאוגרפיה        

מחכים לאקזיט  

האם ישנה הפלייה בשוק הכלכלי ישראלי של מיעוטים על רקע דת או לאום? 

הפלייה מוסווית וגלויה בקבלה לעבודה, תנאים, קידום ופיטורים      

משפט משווה – החוק האמריקאי 

סיכום ביניים: אפליית ערבים       

לסיכום 

נספח   

פרוטוקול דיון ועדת הכספים הקוראת לממשלה להגדיל את המשאבים לעידוד ההיי-טק במגזר הערבי

סמינריון זה עוסק בנושא: יזמות היי טק במגזר הערבי . העבודה תנסה לענות על השאלה: האם המדינה מעודדת הקמת סטארטאפים ערבים או שהיא מעדיפה שהמגזר ישאר בתעשיה הקלאסית? מדינת ישראל היא מדינה אשר זכתה לכינוי "אומת הסטארטאפ" בצדק - ישנם לא מעט פיתוחים אשר שמו אותה על המפה, בין היתר בזכות יזמים אשר הקימו והובילו חברות, ארגונים, תהליכים ועוד שלל פעילויות אשר הפכו אט אט להיות המציאות המקיפה אותנו כיום. בעוד שלרוב בדיווחים מהשטח הנ"ל לא מתייחסים למוצאם של אותם אישים, במאמר הבא נעסוק ביזמות וסטארטאפ של המגזר הערבי, אשר ללא ספק מציג תמונה מפתיעה ומתקדמת מתמיד. האם אומת הסטרט-אפ היא אומת העם היהודי בלבד או שמא מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה וגם מאפשרת להנות מיוזמת ההיטק גם לבני מיעוטים?

ישנם ניצנים של פריחה טכנולוגית במגזר הערבי. אחת החלוצות בתחום היא העיר נצרת, אשר קיבלה חיזוק משמעותי ב-2012 בזכות האנס שקור (יזם סטארטאפ מוכר) וארגון צופן (ארגון יהודי ערבי המקדם שילוב ערבים ישראלים בהייטק), שייבא את ה"מובייל מאנדיי", אירוע שהתפתח במהרה לאירועים נוספים כמו "סטארטאפ וויקנד", האקטונים שונים ועוד, בנוסף לתשומת לב ממשקיעים גדולים כגון סטף ורטהיימר וג'ון פולוור. העיר, שלפני כעשור כללה תשתית אינטרנט ישנה, גדלה טכנולוגית בקצב מזהיר: נתוני 2012 שהצביעו על כ-30 מהנדסים ו-3 חברות הייטק ששכנו בעיר, הפכו בתוך 5 שנים ל-1,000 מהנדסים מקומיים ולכך ש-1% מכלל עסקי ההייטק הישראליים ממוקמים בנצרת[1]. שיתופי פעולה באו גם מכיוון מדינת ישראל, אשר הקימה בעיר חממה עסקית במסגרת פרויקט של משרד הכלכלה שבסופו של תהליך הביא ליוזמה משותפת עם יחידת 8200 ליצירת מאיץ טכנולוגי בשם הייבריד - אשר מציג רפרטואר מרשים של השקת 70 סטארטאפים, אשר 40 מהם כבר קיבלו מימון.[2]

לא מדובר בתופעה מקומית - כיום, 25% מלומדי המקצועות הרלוונטיים לשוק ההייטק בטכניון הם ערבים, יש מעל 4,500 מהנדסים ערבים בתעשייה ויותר מ-50% מהגידול במקצועות הללו בארץ הגיע מאותה אוכלוסיה - זאת כאשר חלק נכבד מאותה מהפכה טכנולוגית התחיל מיוזמה אחת, בעיר אחת[3].

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינת היהודים: דת, פוליטיקה, חברה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.

Zhu, H., Xia, J., & Makino, S. (2015). How do high-technology firms create value in international M&A? Integration, autonomy and cross-border contingencies. Journal of World Business, 50(4), 718-728.