‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הדרה אצל תלמידי תיכון במגזר היהודי לבין המגזר הבדווי בשיעורי חינוך גופני ו/או פעילות ספורטיבית?

תוכן עניינים

תקציר  

הקדמה   

רקע תיאורטי       

אלימות  

איך נוצרת אלימות- תיאוריות על אלימות   

הדרה- הגדרות ומאפיינים 

גורמים לגילוי ביטויי הדרה               

תכניות התערבות באמצעות ספורט ויעילותן בהפחתת הדרה   

החברה הבדואית בישראל  

מתודולוגיה           

גישת המחקר        

אוכלוסיית המחקר             

כלי המחקר           

הליך איסוף הנתונים          

מערך המחקר        

ממצאים

דיון ומסקנות       

סיכום אישי          

רשימת מקורות    

הדרה בספורט היא תופעת לוואי ליתרונות הרבים הגלומים לחינוך הגופני ולפעילות ספורטיבית הן מבחינה פיזיולוגית והן מבחינה רוחנית. הספורט והפעילות הספורטיבית מאפשרת להגיע להישגים עם אוכלוסיות מודרות אולם מנגד אוכלוסיות אלו נאלצות גם להתמודד עם ההדרה בספורט באופן משמעותי יחסית וזאת כתוצאה מן האמוציות המשתחררות במגרש הספורט. העבודה הנוכחית מבקשת ללמוד על מאפייני ההדרה של תלמידים בדואים בהשוואה לתלמידים יהודים בית ספר לנערים בסיכון בישראל. העבודה מבוססת ל יסודות המחקר הכמותית וזאת באמצעות קידוד כמותי של תצפיות בלתי מתערבות שאפיינו את ההדרה על בסיס מילולי או פיזיולוגי. שדה המחקר הינו בית ספר לנערים בסיכון בדרום הארץ. בית הספר ממוקם בסמיכות ליישובים בדואים ומגיעים אליו ילדים יהודים ובדואים כאחד. המעמד הסוציו אקונומי של בית הספר נמוך יחסית לבתי ספר אחרים באזור, ובית הספר הינו מוצא אחרון לתלמידים רבים לפני פילטה מהמסגרת החינוכית לחלוטין. במסגרת זו נדגמו ארבע כיתות, כך שבסך הכל כלל המדגם 47 תלמידים בדואים ו38 תלמידים יהודים, כולם בנים. נמצאו הבדלים מובהקים בין בדואים ליהודים באלימות פיזית בלבד, בעוד שבאלימות מילולית אין הבדלים מובהקים, על כלל סוגיה. עוד נמצא כי תלמידים המסומנים כמודרים על ידי מורים אכן סובלים מביטויי הדרה גבוהים יותר, כאשר במרבית ביטויי ההדרה המגזר הבדואי סובל יותר. ממצאים אלו מלמדים כי בדואים סובלים מביטויי הדרה מסוג אלימות פיזית במידה גבוהה יותר בהשוואה ליהודים. ממצאים אלו מלמדים כי אוכלוסיית הבדואים נמצאת בסיכון לגילוי ביטויי הדרה דווקא במאפיינים חמורים יותר של האלימות הנוגעים לאלימות הפיזית. הממצאים האלה מלמדים כי מיעוטים אתניים עשויים להיות בסיכון רב ביחס לאחרים. ממצאים אלו מובילים ם להמלצות יישומיות במערכת החינוך והם מוצגים בפרק הדיון. על מנת שמיעוטים יחשפו פחות לביטויי הדרה, ראוי לייצר להם מסגרת מוגנת. המסגרת המוגנת בשיעורי הספורט צריכה לבוא לידי ביטוי במנהיגותו או בפיקוחו של המורה לספורט. המורה לספורט הוא זה שאמון על הכיתה ועל התלמידים, ועל כן היכולת של המורה לספורט להתמודד עם גילויי ההדרה בעודם מתקיימים יכולה לסייע בפיתוח מסגרת מוגנת לתלמידים. ראוי לעשות שימוש בתכניות מבוססות ספורט שיאפשרו לתלמידים לחזק את הערך העצמי שלהם. תכניות אלו צריכות להתבסס על המכנה המשותף שקיים בספורט, על אהדה לתחום פעילות מסוים ועל אהבה והערכה לספורט. על המורה לספורט להבליט את המשותף יותר מן השונה, וזאת באמצעות קבוצות מעורבות של בדואים ויהודים, תכניות מנהיגות בספורט ועוד.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

Tharp-Taylor, S., Haviland, A., & D'Amico, E. J.  Victimization from mental and physical bullying and substance use in early adolescence. Addictive behaviors, 34(6-7), 561-567.

אדן, ח., אשכנזי, ו., אלפרסון, ב. להיות אזרחים בישראל, משרד החינוך, האגף לתוכניות לימודים.

אתר משרד החינוך- מנהל חברה ונוער אוחזר מתוך:

גלילי, י., לידור, ר., בן-פורת, א. במגרש המשחקים: ספורט וחברה בתחילת האלף השלישי, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.