‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי שיקולים בעד ונגד אחוז חסימה גבוה בישראל ובהשוואה של אחוז החסימה במדינות שונות?

תוכן עניינים

מבוא. 

שיקולים בעד אחוז חסימה נמוך. 

שיקולים בעד אחוז חסימה גבוה. 

אחוז החסימה במדינות שונות. 

אחוז החסימה ישראל. 

מפלגות שלא עברו אחוז החסימה:

יחד בראשות אלי ישי 

היכן ישראל ממוקמת בהשוואה לדמוקרטיות אחרות?. 

חסרונות המהלך. 

יתרונות המהלך. 

גרמניה. 

ניו זילנד. 

פולין 

צרפת. 

שבדיה. 

טורקיה. 

בריטניה, ארצות הברית. 

מדינות בלי אחוז חסימה. 

מבט לעתיד. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

בבחירות 2019 מפלגות רבות יחסית לא עומדות באחוז החסימה. החל בבחירות 2015 אחוז החסימה עומד על 4 מנדטים (3.25 אחוז) כך שמפלגות כמו יחד (אלי ישי, ברוך מרזל), הירוקים ,עלה ירוק ועוד לא עברו את אחוז החסימה.

את אחוז החסימה בישראל קבעה הכנסת הראשונה על ערך נמוך של אחוז אחד. בראשית שנות החמישים ניסה בן גוריון, עם הציונים הכלליים (המפלגה השנייה בגודלה בכנסת דאז), לקדם רפורמה אלקטורלית שבמסגרתה יועלה אחוז החסימה ל-10%. אילו הצליח היו נותרות בכנסת שלוש מפלגות בלבד: מפא"י, חרות והציונים הכלליים. את היזמה בלמו המפלגות הקטנות (בעיקר באיום של הפרוגרסיבים לפרוש מהקואליציה), ועד לסוף שנות השמונים לא עלו יזמות משמעותיות של העלאת אחוז החסימה. רק בראשית שנות התשעים אישרה הכנסת ה-12 את העלאתו של אחוז החסימה לגובה של 1.5%, והעלאה זו מנעה בפועל את היבחרותה של סיעת יחיד. במהלך כהונתה של הכנסת ה-16 (2003–2006) אושרה העלאה נוספת של אחוז החסימה ל 2%. לבסוף החל בבחירות 2015 בישראל נהוג אחוז חסימה העומד על 3.25% (4 מנדטים) מכלל הקולות הכשרים שנמנו בבחירות.

 אחוז החסימה או סף חסימה חוקי הוא שיעור הקולות המזערי הדרוש כדי לקבל ייצוג בפרלמנט או במוסד מייצג אחר, מעבר לשיעור הנדרש בחישוב אריתמטי פשוט. לדוגמה, בישראל יש באופן קבוע 120 חברים בכנסת, ולפיכך שיעור הקולות המזערי העולה מחישוב פשוט הוא כ0.8 אחוז מהקולות. למרות זאת, נקבע בחוק, כי השיעור המזערי יעמוד על 3.25%.

המושג "אחוז החסימה" רלוונטי במיוחד בשיטת בחירות יחסית, כמו זו הקיימת בישראל, ובכמה דמוקרטיות פרלמנטריות אחרות.[2]

שיקולים בעד אחוז חסימה נמוך

• בשיטה היחסית אמור הפרלמנט לשקף בקרוב טוב את הרכב האוכלוסייה, ואת מגוון הדעות בעניינים פוליטיים. על כן רצוי שאחוז החסימה יהיה נמוך ככל האפשר. במקום להעלות את אחוז החסימה אפשר לקבוע מספר נמוך יותר של חברים בפרלמנט, אם כי מספר קטן של חברי פרלמנט עלול לפגוע בעבודת הפרלמנט.
• ריבוי מפלגות יכול להביא למעורבות גדולה של הציבור בפוליטיקה. המעוניינים במעורבות פעילה של הציבור יתמכו באחוז חסימה נמוך.
• במקרים קיצוניים, דוגמת המקרה של טורקיה להלן, אחוז החסימה עלול להביא למצב שבו רוב קולות המצביעים הולכים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, והרכב הפרלמנט כלל אינו מייצג את המצביעים. 

שיקולים בעד אחוז חסימה גבוה

• מספר מפלגות גדול מביא לקושי בהרכבת קואליציה ולחוסר יציבות של הקואליציה. בנוסף, האפשרות של חבר פרלמנט להקים מפלגה חדשה ולהיבחר באמצעותה, מעודדת התפצלות של מפלגות. אחוז חסימה גבוה נותן יתרון למפלגות הגדולות, ולפיכך מאפשר הקמת קואליציות יציבות יחסית. [4]
• מפלגות קיצוניות מתחילות לרוב כמפלגות קטנות. כאשר יש רצון למנוע התמודדות של מפלגות קיצוניות, למשל בגרמניה, נקבע אחוז חסימה גבוה.

אחוז החסימה במדינות שונות

השוואה של אחוז החסימה בין מדינות אינה פשוטה, מכיוון שבמדינות שונות יש שיטות בחירה שונות. בחלק מהמדינות שבהן אחוז החסימה גבוה[5], קיימת אפשרות מקבילה לקבל ייצוג בבחירות אזוריות בלי להיות כפוף לאחוז החסימה הכללי. במדינות מסוימות אחוז החסימה גבוה, אך יש מקומות משוריינים לייצוג מיעוטים. כמו כן, בשיטת הבחירות האזורית, שבה מחושבות התוצאות בכל מחוזבחירה בנפרד, יכולה מפלגה לעבור גם אחוז חסימה גבוה אם תומכיה מרוכזים במחוזבחירה מסוים. מצד שני, בשיטה כזאת נפגעות מפלגות קטנות שתומכיהן מפוזרים עלפני מחוזות רבים.

במדינות בהם מונהגת שיטת בחירות יחסית עם חלוקה למחוזות בחירה, נהוג להגדיר אחוז חסימה אפקטיבי הנובע מהחלוקה למחוזות‏. במדינות בהן ישנה חלוקה למחוזות חד נציגיים, כלומר שכל מחוז יכול לזכות במושב אחד בפרלמנט, אחוז החסימה האפקטיבי הוא 37.5%, מכיוון שבפועל רק המפלגה אשר זכתה בכל הקולות תיכנס לפרלמנט, על אף שיטת הבחירות היחסית. במחוז שלו 5 נציגים סף החסימה האפקטיבי יעמוד על 12.5%, במחוז של 10 נציגים על 6.8%, ובמחוז של 15 נציגים על 4.7%.‏ככלל, מחושב סף החסימה האפקטיבי כך: 75% חלקי מספר המושבים בפרלמנט ועוד אחד. כלומר: 75%M+1.‏ [6]

בישראל נהוג אחוז חסימה העומד כיום על 3.25% מכלל הקולות הכשרים שנמנו בבחירות. לפני 1992 עמד אחוז החסימה על 1%, ובין 1992 ל2003 על 1.5%. התיקון לחוק הבחירות המעלה את אחוז החסימה ל2% התקבל ב17 במאי 2004, והחל ממרץ 2014 התקבל תיקון נוסף המעלה את אחוז החסימה ל 3.25%.

ההסכם הקואליציוני שנחתם בין שתי השותפות הבכירות בממשלה ה-33 – הליכוד ביתנו ויש עתיד – כלל שינוי מהותי בשיטת הבחירות: העלאת אחוז החסימה מ-2% ל-4% במערכת הבחירות לכנסת הבאה (יושם בכנסת 2015). משמעות ההחלטה היא כי בהינתן מספר מצביעים של כ-3.8 מיליון אזרחים (מספר המצביעים בבחירות 2013), תידרש כל מפלגה להשיג מספר קולות כפול מהדרוש לה כדי לעבור את אחוז החסימה: אם בבחירות לכנסת ה-19 היה מדובר ב-76,000 קולות, לאחר השינוי נדרשה כל מפלגה להשיג יותר מ-152,000 קולות כדי לזכות בייצוג. השאלה החשובה בהקשר של הדמוקרטיה הישראלית היא כיצד ייראו פניה של מערכת המפלגות לאחר שינוי זה?

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)