‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי המעילה של יעקב קאופמן בבנק הבינלאומי?

תוכן עניינים

רקע

סיפור ההונאה

הישות המשפטית הנבדקת

המעורבים בביצוע ההונאה

הגדרת סוג ההונאה

התאמת המקרה למשוואת הפשע

אופן החשיפה

הכשלים והפרצות במערכת הבקרה שאפשרו את המעילה

אופן איתור ההונאה

תיאור נפגעי ההונאה

מקומו של הרגולטור בהונאה

כימות הנזק

כימות הנזק מנקודות מבט שונות

סיכום פעולותיו של יעקב קאופמן בתיקי הלקוחות

הצעה למערך בקרה ונהלי ביקורת

דוגמאות ממקרים דומים

ביבליוגרפיה

הביקורת החקירתית הינה נישה בתחום ראיית החשבון אשר עוסקת, בין היתר, בחקירה ,איתור, מניעה וכימות של הונאות, תרמיות ואי-סדרים בעלי היבטים כספיים בארגונים מכל הסוגים, הכנת חוות דעת לבתי משפט, חקירות בהליכי פירוק וכינוס נכסים, בדיקות בתחום הלבנת ההון וכן סיוע לעורכי-דין בהליכים משפטיים שונים. פעילות הביקורת החקירתית מתנהלת במקרים רבים במסגרת הליכים משפטיים או הליכים שיכולים להגיע, בשלב מאוחר יותר, לבתי המשפט. הביקורת החקירתית משלבת הכשרה, השכלה ,ידע וניסיון בתחומים כגון: חשבונאות, כלכלה ומשפטים וכן שילובם עם ידע ו/או ניסיון בחקירות.

תחום העיסוק של הביקורת החקירתית לא הוגדר בישראל במסגרת חוק. בהעדר חוק המגדיר את המוסמכים לעסוק בתחום ואת ההכשרה הנדרשת מהם, או גורם המעניק רישיון לעסוק בתחום, הרי שמבחינה חוקית אין מניעה, שכל בעל ידע יעסוק בתחום הביקורת החקירתית. התפתחותו של ענף הביקורת החקירתית כתחום בראיית החשבון נובעת מהידע הנדרש בצד החשבונאי ולא מכוח הנחיה או תקנה כלשהי.

המקרה בו בחרנו להתמקד הוא מעילה שבוצעה בבנק. מדובר בהונאה תאגידית שבוצעה בבנק הבינלאומי, בסניף הראשי בתל-אביב, על ידי יעקב קאופמן אשר שימש כיועץ השקעות בחדר מסחר תאגידים ונתן שירותי ייעוץ ללקוחות וביניהם תאגידים גדולים במשק הישראלי, יעקב קאופמן ביצע מעילה בכספי הלקוחות בבנק.[1]

הונאה - מוגדרת כמעשה רמאות והולכת שולל של אדם או גוף אחר במטרה ליצור רווח או יתרו לא הוגן.

מעילה- ביצוע מעשה הונאה תוך הפרת אמון מיוחד שניתן לאדם, כגון גישה למידע או סמכויות שנמסרו לו מתוקף תפקידו או מעמדו. המועל, נבדל מרמאים אחרים, במידת האמון המיוחדת שהוא רכש. המועל לרוב מרמה את המעסיק שלו או את הלקוחות שלו. כאשר המעילה מתמקדת בהשגת דבר מה במרמה, היא לרוב כוללת אלמנט ההסתרה ונבדלת בזה מגנבות אחרות. הונאה תאגידית- מעילות של גורמים פנימיים ויתכן אף חיצוניים, כלפי החברה הפוגעים במצבה הכספי. מעילות המבוצעות על ידי עובדים, לשם הפקת תועלת אישית.

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע׳׳מ, הוקם בשנת 1972, הוא הבנק החמישי בגודלו בישראל, תחומי הפעילות העיקריים של הבנק הם שוקי ההון, המט״ח, בנקאות פרטית ובנקאות עסקית. הבנק נמצא בשליטתו של איש העסקים צדיק בינו. הבנק נסחר בבורסה בישראל ונכלל במדד ת״א 125, מדד ת״א 35 ומדדים נוספים. [2]

המעילה בוצעה בכספי לקוחותיו בין השנים 2006-2009 באמצעות פתיחת חשבונות בבנקים שונים על שם אשתו, ג׳סי קאופמן, וכן יצירת עסקאות מתואמות בהן ביצע מכירה וקניה של ניירות ערך דרך חשבונותיהם של לקוחות חדר המסחר בבנק והחשבונות האישיים שפתח. קאופמן גרף לכיסו סכום של כ-1.5 מ׳ ₪.

חשיפת המעילה בוצעה על ידי רשות ניירות ערך במסגרת שרשרת חקירות ובדיקות מדגמיות שביצעה יחידת החקירות של הרשות לחשיפת מעילות וגניבות כספים.

הכשלים העיקריים בבנק שאפשרו את המעילה הינם העדר מערכות בקרה ואמון רב בעובדיו. באותה תקופה לבנק הבינלאומי[3] לא הייתה מערכת בקרה אשר הייתה מסוגלת לאתר ולהתריע על ביצוע עסקאות חריגות, עובדה זאת אפשרה ליעקב קאופמן למעול בכספי התאגידים ללא גילוי במשך תקופה של למעלה משנתיים. בנוסף, בזכות הוותק ותעודות ההצטיינות שקיבל במהלך השנים זכה קאופמן לאמון רב מצד מעסיקיו מבלי שאלה יפקחו עליו, הוא ניצל אמון זה לצורך הפקת רווחים אישיים. במידה והבנק היה נוהג במידה סבירה של חשדנות כלפי עובדיו, מפעיל מנגנוני בקרה פנימיים וחיצוניים ניתן היה למנוע את המעילה.

הנאשם יעקב קאופמן הורשע בעקבות הודאתו מיד עם פתיחת החקירה על ידי רשות ני״ע, לקח אחריות למעשיו, הביע חרטה, שיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו ואף השיב לבנק את הכספים. הוא הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה, השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ני״ע, פעילות אסורה על בעל רישיון, עסקאות בני״ע בידי עובד חבר בורסה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד. העונש של הנאשם היה תקופה של 22 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי בגובה של 35000 ש״ח.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דוחות כספיים של הבנק הבינלאומי, מאיה, פרסומי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 2019

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)