‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

עניים כקבוצה חברתית. 3

תרבות העוני 3

מעמד העוני 4

עוני והבטחת הכנסה. 4

ריבוד חברתי, קיטוב בין עניים לעשירים.. 10

ניוד חברתי וקיטוב חברתי של העניים.. 12

מהי גלובליזציה. 15

הסיבות לגלובליזציה. 15

כח לעובד העני - התארגנות עובדים בישראל לאור גלובליזציה. 19

הירידה בהתארגנות העובדים בשנים האחרונות לאור גלובליזציה וניוד חברתי 21

השפעת הגלובליזציה על העובד העני 25

סיכום ומסקנות. 26

מסקנה. 27

ביבליוגרפיה. 28

ניתן לסווג את אלו המצויים מתחת ל"קו העוני" ל-2 קבוצות: ה-1 היא של אנשים הסובלים מעוני מזדמן, הכוונה לאנשים שנמצאים מתחת ל"קו העוני" בשל פיטורים, מחלה, תאונה וכיוצא באלה, והמצב ישתנה עם הזמן ושיפור המצב האישי. הקבוצה ה-2 היא של אנשים הסובלים מעוני כרוני[1]. כלומר, עוני הנמשך פרק זמן משמעותי, לפעמים אף מלידתם ועד מותם. פעמים רבות משליך העוני הכרוני על האפשרויות שהעניים יכולים לספק לילדים שלהם, ובעקבות כך, אלה גדלים להיות עניים אף הם. תופעה זו מכונה "עוני בין-דורי" המתייחס לשעתוק מעמדי. סוג אחר של עוני הוא עוני מעמדי. הכוונה למצב שבו המדינה או כללי התנהגות חברתיים שוללים מקבוצות באוכלוסייה לעבוד בעבודות מסוימות, ליהנות משירותים מסוימים וכו', ובצורה זו גוזרים עליהם חיים של עוני והכנסה נמוכה. זהו מצב המאפיין כיום מיעוטים בארצות שונות, אולם בעבר הוא אפיין את הסגרגציה באירופה המעמדית.

ריבוד חברתי, קיטוב בין עניים לעשירים

ריבוד הוא תופעה בה אנשים, קבוצות וקטגוריות חברתיות מאורגנים במערכת היררכית יציבה. הריבוד הוא מאפיין מרכזי של המבנה החברתי ומתקיים כמעט בכל חברה אנושית.

השכבות השונות במערכת חברתית מרובדת נבדלות בנגישותן למשאבים חברתיים. על-פי הסוציולוג מקס ובר קיימים שלושה סוגים מרכזיים של משאבים: עושר (מעמד), יוקרה חברתית (סטטוס) ועוצמה פוליטית. בהתאם לכך, קיימות שלוש מערכות ריבודיות, אשר ייתכן שתהיה חפיפה ביניהן אך אין זה מחויב המציאות. נובע מכך כי גם בחברות שוויוניות מבחינת חלוקת העושר וההכנסות עדיין תיתכן היררכיה על בסיס יוקרה וכוח.

הריבוד החברתי חופף במקרים רבים לקטגוריות סוציולוגיות כגון: מקצוע, השכלה, דת, מוצא, מפלגה.

בסוציולוגיה המודרנית השימוש במושג זה מתייחס בדרך כלל לריבוד מעמדי כלומר ההתפלגות של החברה לפי היכולות והאמצעים הכלכליים של הפרטים. המבנה הריבודי בחברה עשוי להשתנות, אם במתכוון על ידי מדיניות ישירה (למשל, על ידי הענקת זכות הצבעה שוויונית לכלל האזרחים) ואם שלא במתכוון על ידי שינויים תרבותיים וחברתיים אחרים.

ניוד חברתי וקיטוב חברתי של העניים

ניעות חברתית (או: מוביליות חברתית) הוא מושג סוציולוגי המתייחס לתנועה של פרט, משפחה או קבוצה חברתית בדרגות הריבוד החברתי. תחום הסוציולוגיה של 'ניעות' עוסק בפיתוח של טענות תאורטיות הניתנות לבחינה אמפירית שמטרתן להסביר את התנועה (ניעות) במבנה החברתי כמו גם שינויים במבנה הריבודי עצמו המשנים את ההיררכיה החברתית.

הניעות יכולה להיות אופקית (תזוזה מתפקיד לתפקיד בתוך אותו רובד חברתי) או אנכית (מעבר מרובד אחד לאחר בכיוון למעלה או למטה). מרבית החוקרים שעסקו בנושא התעניינו בסיכויים לניעות כלפי מעלה ומדדו אותה באמצעות בדיקת השינויים במקצוע או בתפקיד של היחיד במהלך חייו. למשל, נבדקו עד כמה נפוץ המקרה בו אשה שהייתה אחות למדה ונעשתה רופאה, או מקרה של מורה שהתקדמה ונעשתה למנהלת כללית של משרד ממשלתי, וכן הלאה.

מהי גלובליזציה

בעולם של היום, המונח גלובליזציה תופס יותר ויותר מקום. נראה כי במציאות החדשה הזאת נוצרים מדי יום איחודים בינ"ל של ארגונים, כלכלות, בעיות, והאדם נהיה גלובלי גם הוא, כמו גם הבעיות. השאלה שנשאלת כאן היא היכן עומדת המדינה בסיפור הזה. הגלובליזציה היא הרי יותר ממעבר של מוצרים, כסף, בני אדם, טכנולוגיה ורעיונות שחוצים גבולות לאומיים בקצב גדל והולך, שהרי מדובר פה גם בתמורה פוליטית מהותית שמשנה את בסיסי כוחה של המדינה המודרנית. אחת המשמעויות העיקריות של שינוי זה היא הפחתת החשיבות של הגבולות הלאומיים ושל ממשלות ומדינות ריבוניות (פרידמן(. בהקשר זה, נראה כי ניתוח תופעת הגלובליזציה מנבא שני תרחישים אפשריים: התרחיש האופטימי, שהוא תולדה של התיאוריה הניאו ליברלית חוזה שריבונות המדינות תידחק וייווצרו אזרחים גלובליים שנאמנים לאינטרסים משותפים של כל העמים (הלד). והתרחיש הפסימי שבו נטען שתיווצר תחרות מסוימת ולעיתים קטלנית בין המדינות שלא יהיו מעוניינות באיבוד זהותן התרבותית 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)