‏299.00 ₪

שאלת המחקר :

האם מדיניות הממשלה בתחום סימון רכיבי המזון הוטמעה בקרב הציבור ?

תוכן עניינים

מבוא :סימון רכיבי מזון

שאלת המחקר :

מטרות המחקר :

סקירת ספרות

שומן טראנס

השפעות בריאותיות של צריכת שומני טראנס

חקיקה בתחום המזון

סימון מוצרי מזון: מדיניות האיחוד האירופי בדגש על סימון אלרגנים והשפעה על ישראל

ביבליוגרפיה

בשנים האחרונות ניתן לראות כי קיימת מודעות לאורח חיים בריא יותר, הדברים באים לידי ביטוי שיווק מוצרים בריאים יותר. ברשתות המזון המהיר, כדוגמת מקדולנלד'ס אשר מתגאות בשינוי תפיסתי ומהפכה בהרגלי האכילה אשר מאפשרים ליהנות מארוחה טעימה, מזינה ובריאה, שצמצמו את השומן הרווי וכמות המלח במזון שלה או חברת "תנובה" שמציגה את תוכנית "המצפן התזונתי", המייצגת את המחויבות לשיפור מתמיד של סל מוצרים בסיסי ויומיומי באמצעות הפחתה של רכיבים כדוגמת מלח וסוכר ובהעשרה לרכיבים מועילים.[1]

תקנות בריאות הציבור כל סימון מוצרי מזון, קיבלו תוקף והוחלו בארץ ב-1 ביולי 1935, לפי תקנות אלו, אל כל חבילה שבה דבר מזון המיועד למכירה צורף פתק ובו צוין בכתב ברור מהותו האמתית של החומר שבחבילה. בשנת 1978 תוקנו התקנות ונוסף סעיף האוסר סימון מוצרים שאינם מכילים פרי בשם של פרי, אלא אם כן צוין "לא מכיל פרי"

רק בשנת 1993 תקנות בריאות הציבור חייבו סימון תזונתי של מזון ארוז במידע תזונתי על התווית והצגת ערך קלורי ותכולת חלבונית, פחמימות, שומנים ונתרן. 

כבר בשנת 2005 מרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג מסמך בו הובאה סקירה משווה בנושא סימון מוצרי מזון בכמה מדינות מערביות 

על רקע נזקי התזונה הלא בריאה והמדיניות בעולם לעיצוב התנהגות תזונתית בריאה, באפריל 2016 התכנסה ועדה לאסדרה בריאה, שהציגה מספר מסקנות בנושא סימון מוצרי תזונה.

במשך השנים ממשלות רבות ברחבי העולם יצרו תקנות לסימון רכיבי המזון, אך בשנים האחרונות, ניתן לראות כי הסימון שהיה בעבר לא סייע לצרכן לבחור את הבחירה הנכונה מבחינה בריאותית. הצרכן "הפשוט" לא הבין את המשמעות של הערכים התזונתיים הרשומים בכל אריזת מזון. 

המשמעות היא שמרבית הצרכנים המשיכו לצרוך מוצרי מזון שאינם בריאים, במחקרם T Lobstein, S Davies (2009) ציינו כי היצרנים ניסו למשוך צרכים כלפי מוצרים עם ערכים תזונתיים טובים לכאורה, והצרכנים מצדם רכשו את המוצרים ותופעות כמו השמנת יתר ומחלות אחרות, כדוגמת לחץ דם, סכרת ועוד הינם נפוצים. [2]

בכל המחקרים ניתן לראות כי קיימת הסכמה לכך שהסימון הנוכחי אינו אפקטיבי מספיק, אינו ברור ולא מסייע לצרכן להחליט האם המוצר בריא עבורו. ולכן, מציעים את שיטת הרמזור אשר תסמן את המוצרים ב-4 צבעים, כך לצרכן יהיה פשוט יותר להבין האם המוצר בריא או לא.
חומצות שומן טראנס ("נקראות גם חומצות שומן מוקשה") הן קבוצה של חומצות שומן בלתי רוויות, בעלות איזומריית טראנס. חומצות שומן טראנס יכולות להיות חד בלתי רוויות או רב בלתי רוויות.

שומן טראנס

בשונה משומנים אחרים, חומצות שומן טראנס אינן חיוניות לבריאות האדם. חומצות שומני טראנס שנוצרות מהידרוגנציה חלקית של שמנים בדרך כלל מסוכנות יותר לבריאות מאלה שבטבע. אנזים הליפאז האחראי לפירוק שומנים בגוף האדם, מותאם כנראה יותר לשומני ציס ועל כן שומני טראנס נשארים בזרם הדם זמן רב יותר ונוטים להצטבר על דפנות כלי הדם. הצטברות זו מצרה את כלי הדם, מאיצה את תהליך טרשת העורקים וגורמת לעליית הסיכון למחלות לב כגון התקף לב ושבץ מוחי. מחקרים רפואיים מצאו ששומני טראנס קשורים לעליית הכולסטרול "הרע" (LDL) וירידת הכולסטרול "הטוב" (HDL). מסיבות אלו ממליצים ארגוני בריאות ברחבי העולם שצריכתן של חומצות שומני טראנס תופחת לכמויות קטנות מאוד.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)

נתנאל מונדר חוק הגנת הצרכן ותקנותיו - הדין, ההלכה, התיאוריה והמעשה, הוצאת אוצר המשפט (ספטמבר 2017)

דולב ערן, ההיסטוריה של הרפואה בישראל, אלונקה על גב גמל, תל אביב: מערכות והוצאת מודן, 2017.

תח-6