‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הלנת שכר?

תוכן עניינים

מבוא. 3

הלנת שכר ופיצויים עונשיים. 4

פיצויי הלנה הם פיצויים עונשיים. 4

טעמים בעד הטלתם של פיצויי הלנה עונשיים. 5

טעמים נגד פיצויי הלנה עונשיים. 7

הדין המצוי: פסיקה שלא הושיעה. 9

סעיף 18 לחוק : שסתומים בדרך להפחתת פיצויי הלנה. 11

דין רצוי: הצעות לתיקוני חקיקה ופסיקה. 13

מידתיות הפיצוי 14

תקרת הפיצוי 14

המלצה לדין רצוי 17

פתרונות פסיקתיים זמניים. 19

הלנת שכר במשפט העברי 20

מהו העונש במשפט העברי על הלנת שכר?. 35

ביבליוגרפיה. 38

חוק הגנת השכר. 38

חוק פיצויי פיטורין. 38

בעבודה זו אנסה להקיף את כל האספקטים של התופעה. לבסוף אערוך משפט משווה למשפט העברי.

חוק הגנת השכר,  (להלן ״חוק הגנת השכר״ או ״החוק״) קובע סעד של פיצויים גבוהים מאוד לעובד, אשר שכרו הולן (כלומר שולם באיחור).

כעיקרון, מכיוון שבסיסם של יחסי העבודה הוא חוזי, יכול היה המחוקק להסתפק בתרופות החוזיות העומדות לטובת העובד, אשר שכרו הולן — דהיינו פסיקת ריבית והצמדה כדי לפצות את העובד על הנזק הממוני, שנגרם לו בכך שלא יכול היה להשתמש בכסף, וכן כל נזק נוסף, שיוכח ואשר היה צפוי בעת כריתת החוזה כתוצאה מהלנת השכר. המחוקק בחר שלא להסתפק בתרופות אלה. המחוקק בחר בהסדר שבחוק הגנת השכר, אשר לפיו שעור פיצויי ההלנה הגבוה אינו מותנה בהוכחת נזק, שנגרם לעובד, ואף לא נקבע על דרך הקירוב אל הנזק הממוני, העשוי להיגרם לעובדים עקב הלנת שכרם.במהלך עבודה זו נראה, כי המחוקק בחר, למעשה, להטיל על מעבידים ״פיצויים עונשיים״ בגין הלנת שכר, וכי בחירה זו של המחוקק נעשתה מטעמים סוציאליים.

במהלך העבודה נמשיך ונראה, כי בשל פגמים בחוק ובשל מגמה פסיקתית, המנוגדת לחוק, מטרותיו של חוק הגנת השכר (ככל שהן נוגעות למניעת הלנת שכר) אינן ממומשות.

החוק קובע את שיעור הפיצוי באחוזים מהשכר וללא תקרה. דרך זו של קביעת הפיצוי מפצה עובד עשיר, המשתכר שכר גבוה, הרבה יותר מאשר עובד עני, המשתכר שכר נמוך, וכן עשויה היא להגדיל את שעור פיצויי ההלנה למימדים עצומים וחסרי הצדקה. קביעה זו איבה תואמת את הטעם הסוציאלי העומד בבסיס החוק, והיא נוגדת את ההיגיון הפשוט, בכך שהיא מטילה סנקציה עונשית חסרת גבולות.

כן נראה במהלך העבודה, כי הפסיקה כשלה מלהתמודד עם הפגמים החקיקתיים האלה. בחינת הפסיקה בסוגיה זו מראה, כי היא נקטה דרך של מאמץ מתמשך לפירוש מצמצם של הוראות החוק, העוסקות בהלנת שכר, ובכך פגעה בהגשמת מטרות החוק במקרים רבים, זאת במקום לנסות ולפרש את החוק באופן שיתיישב עם מטרותיו[3]. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דברי הכנסת, כרך 32, עמ' 564 (המשפט העברי בחקיקת הכנסת, עמ' 1026).

ע"ע עירית לוד נ' אבלין דהן 

ע"א וולפסון נ' ספיניס, פ"ד ה 265