עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון עבודת נשים במגזר הערבי,התעסוקה של נשים ערביות,השתלבות בעולם העבודה (עבודה אקדמית מס. 7673)

‏290.00 ₪

49 עמ'.

סמינריון עבודת נשים במגזר הערבי,התעסוקה של נשים ערביות,השתלבות בעולם העבודה

 

שאלת המחקר 

כיצד בא לידי ביטוי מעמד הנשים הערביות בשוק העבודה בישראל?

 

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 4

מתודולוגיה. 4

נשים בחברה הערבית בישראל. 5

קידום תעסוקת נשים ערביות. 6

נתונים על תעסוקת נשים ערביות. 6

חסמים בקידום נשים ערביות. 6

תוכניות לקידום תעסוקה של נשים ערביות. 8

הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצירקסי 9

הרשות לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה. 10

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה - אגף הכשרה מקצועית. 11

סבסוד מעסיקים במסגרת מסלול תעסוקה. 15

תוכנית מהל״ב - ״אורות לתעסוקה״. 16

תב״ת - ״תנופה בתעסוקה״. 18

הכשרה טכנולוגית לצעירות. 21

תוכנית ״עידית״. 22

נציבות שירות המדינה: תעסוקה בשירות המדינה. 23

המוסד לביטוח לאומי: תוכניות במימון הקרן למפעלים מיוחדים. 25

תוכנית ״הורים כשותפים״ - מכון הנגב ״אגייק״. 26

משרד התיירות. 27

משרד החינוך. 28

קידום יזמות עסקית. 29

חממה עסקית לנשים - העמותה להעצמה בלבלית לנשים. 33

מאפייני תוכניות לעידוד יזמות בקרב נשים ערביות. 34

טיפול באקדמאים ערבים - עמותת ״קו משווה״. 35

הסדרים תומכים בתעסוקת נשים ערביות: תחבורה ומסגרות לטיפול בילדים. 35

משרד התחבורה: תחבורה ציבורית ביישובים הערביים. 36

משרד התמ״ת - מעונות יום ומשפחתונים במגזר הערבי 38

ההשכלה והמעורבות הפוליטית בחברה הערבית. 40

ההשתתפות הפוליטית של נשים ערביות בישראל. 43

סיכום. 45

ביבליוגרפיה. 46

 

שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות נמוך במידה ניכרת הן משיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים והן משיעור התעסוקה בקרב נשים יהודיות. בשנת 2007 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה[1] של הנשים הערביות היה 20.5% בלבד, לעומת 57.5% בקרב הנשים היהודיות ו-61.7% בקרב הגברים הערבים. שיעור האבטלה (כלומר שיעור הבלתי-מועסקות בכוח העבודה) של נשים ערביות הוא כ-חיבור15% - כפול משיעור האבטלה בקרב הנשים היהודיות (7.6%) ופי אחד וחצי משיעור האבטלה בקרב הגברים הערבים (10%). שיעור המועסקות בכלל הנשים הערביות בגיל העבודה (כלומר לא רק נשים שבכוח העבודה) הוא 17.5% בלבד, כלומר חמש מכל שש נשים ערביות בגיל העבודה אינן עובדות.[2]

הענפים העיקריים שבהם מועסקות הנשים הערביות הם חינוך, רווחה ובריאות ומסחר. הכנסתן החודשית הממוצעת בשנת 2007 היתה 4,350 ש״ח, לעומת 5,949 ש״ח אצל נשים יהודיות ו-5,764 ש״ח אצל גברים ערבים. גם בשכר לשעת עבודה יש פער: הנשים הערביות משתכרות 32.3 ש״ח לשעה בממוצע, ואילו הנשים היהודיות משתכרות 40.5 ש״ח לשעה בממוצע.[3]

אשר לשיעורי התעסוקה הנמוכים של נשים ערביות, אפשר כי ההיקף הריאלי של הפעילות מניבת ההכנסה בקרבן גבוה מהמדווח. בראיונות שנערכו עם נשים ערביות עלה כי נשים ערביות הן גורם יצרני גם כאשר אינן משתתפות בכוח העבודה הפורמלי, ונשים רבות עוסקות ביזמות זעירה, כגון מכירת מוצרים, ספרות וקוסמטיקה. מקצתן אף סיפרו שאמהותיהן עסקו בכך והן ממשיכות מסורת רבת שנים שבה האשה תורמת לכלכלת המשפחה מתוך הבית.[4]מנגד נטען כי היקף העבודה הלא-מדווחת בקרב הנשים נמוך, ומכל מקום ההכנסות הנובעות ממנה קטנות מאוד.[5]

השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה מושפעת ממכלול של גורמים. הטענה המרכזית העולה בהקשר זה היא שלמעשה נשים אלו סובלות מאפליה כפולה - הן אפליה על רקע מגדרי, בעיקר בתוך החברה הערבית, והן אפליה על רקע מוצאן מכיוון החברה היהודית.

ההסברים הנפוצים לשיעורי התעסוקה הנמוכים של נשים ערביות הם בשלושה מישורים :[6] • מאפיינים אישיים של הנשים:

o מצב משפחתי, מספר ילדים, גיל הילד הצעיר.

o הון אנושי, ובכלל זה השכלה וניסיון תעסוקתי.

o מאפיינים דמוגרפיים כגון גיל, אזור מגורים וסוג יישוב המגורים.

• מבנה ההזדמנויות בשוק העבודה: הקושי להשתלב בשוק העבודה היהודי והעובדה שהאוכלוסייה הערבית מתגוררת בריכוזי אוכלוסייה נפרדים יוצרים כלכלה ערבית מקומית-סקטוריאלית הנפרדת במידה רבה מהכלכלה היהודית. הצטמצמות שוק העבודה הערבי למוקדי המגורים של האוכלוסייה מושפעת גם מתחבורה ציבורית לא מספקת בתוך היישובים הערביים ומהם אל מוקדי התעסוקה ביישובים היהודיים; בעבור נשים, הדבר מושפע גם מהעדפה (שלהן או של בני ביתן) שיעבדו בקרבת הבית. ואולם, שוק העבודה המקומי הערבי מוגבל בהיקפו, והביקוש לעובדים בו נמוך מהיצע העובדים הפוטנציאלי במגזר הערבי. נוסף על כך, סגירת מפעלים מסורתיים כגון מפעלי טקסטיל שפעלו בצפון פגעה בנשים ערביות שהועסקו בהם , בעיקר בנשים מבוגרות וחסרות השכלה, אשר מתקשות להשתלב בעבודות אחרות. גם המעבר מחקלאות מסורתית לחקלאות מודרנית צמצם את העבודה בחקלאות ביישובים הערביים ופגע במידה רבה בנשים.

• תרבות ונורמות חברתיות: אחת הטענות העולות בהקשר של תעסוקת נשים ערביות היא שהעובדה שהחברה הערבית מסורתית משפיעה על מקומן של נשים בחברה בכלל, ועל השתלבותן בשוק העבודה בפרט. על-פי רוב, כאשר טענה זו עולה בדיון בתעסוקת נשים היא מעוררת ביקורת, ונטען כי היא אינה רלוונטית. ואולם, סקרים שנעשים מעת לעת (ראו להלן) מראים כי השפעתו של גורם זה טרם נעלמה .

במחקר ברוקדייל נבדקה השפעתם של כמה גורמים על השתתפות נשים ערביות בשוק העבודה באמצעות רגרסיה רבת משתנים.[7] ברגרסיה נבדקו משתנים הקשורים למישור הראשון - מאפיינים אישיים של הנשים: גיל האשה, השכלה, דת (מוסלמית, דרוזית או נוצרייה), ילדים, אזור מגורים, גודל יישוב המגורים ולימודים כיום. מהבדיקה עלה כי השכלה היא המשתנה המשפיע ביותר על סיכויי התעסוקה של נשים ערביות. ממצא מעניין נוסף שעלה בבדיקה הוא שגודל היישוב אינו משפיע על סיכויי התעסוקה, אולם מגורים ביישובים מעורבים מגדילים אותם. כמו כן עלה כי סיכויי התעסוקה של הנשים הערביות המתגוררות באזור ירושלים נמוכים משל הנשים הערביות המתגוררת באזור חיפה והצפון.

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פרופ׳ יוסף גיבארין, הוועדה לקידום מעמד האשה בנושא שיעורי התעסוקה של נשים ערביות פרסומי הכנסת.

יהודית קינג, דניז נאון, אברהם וולדה-צדיק וגיק חביב, תעסוקת נשים ערביות בנות 64-18, מאיירס - גיוינט- מכון ברוקדייל, המרכז לחקר מוגבלויות ותעסוקת אוכלוסיות מיוחדות, ירושלים

איימן סיף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, הדרוזי והצירקסי במשרד ראש הממשלה, חוות דעת

 

Ginat, Joseph. "Women in Muslim Rural Society", New Jersey: Transaction Publishers

 

Layish, Aharon. "Women and Islamic Law in a non-Muslim State: a Study Based on Decisions of the Sharīʻa Courts in Israel", New Jersey: Transaction Publishers

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת