‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהו הגבול שבין הזכות לצנעת הפרט ולפרטיות האדם לבין זכות הציבור לדעת ולקבל מידע שהם חלק מענייניו הציבוריים של הפרט החב בחובת הנאמנות הציבורית?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 4

פרשת אורי בר-לב. 5

החשדות וגורל התיק. 5

הזכות לפרטיות. 6

זכות על חוקתית. 6

הפסיקה עובר לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו 6

הפסיקה לאחר חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו 7

הפסיקה בראי הזכות לפרטיות. 8

הזכות לפרטיות במערכת היחסים שבין הפרט למדינה. 8

ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות – "פירות העץ המורעל". 8

הזכות לפרטיות כנגד בטחון המדינה והציבור. 9

חשיפת חומר חקירה בראי הזכות לפרטיות. 10

הגנת הפרטיות למול הצורך במאגר מידע. 10

הגנת הפרטיות למול עקרון פומביות הדיון 11

הזכות לפרטיות כבחירה אוטונומית. 13

הזכות לפרטיות במערכת היחסים שבין הפרטים לבין עצמם.. 14

הזכות לפרטיות של המת. 15

החיכוך שבין הזכות לפרטיות לבין זכות הציבור לדעת. 16

הזכות לפרטיות מול חופש הביטוי 18

הזכות לפרטיות מול הזכות לפרסום.. 19

הזכות לדעת מכח החוק. 20

הפרסום לא היה כוזב. 21

ענין ציבורי המצדיק פגיעה בפרטיות. 21

הפרסום בראי תום הלב. 25

סיכום.. 28

ביבליוגרפיה. 29

במסגרת העבודה אבחן את הליכי המינוי הציבוריים כמקרה בוחן לתהליכי משפטיזציה מואצים העוברים על החברה הישראלית[1] בשנים האחרונות[2].

שאלת מחקר נוספת: מיהם הגורמים המעורבים בהליכי המינוי הציבוריים והאם המצב המצוי הוא המצב הרצוי?

ישנה חובת נאמנות של השלטון כלפי הפרט כנאמן הציבור[3]. ד"ר אסף הראל מחלק כללים אלו בספרו "גופים דו-מהותיים: גופים פרטיים במשפט המנהלי (תשס"ח)[4] לעקרונות כללים, לכללים הנוגעים לסמכות השלטונית, לכללים הנוגעים לאופן הפעלת הסמכות, ולכללים הנוגעים לעילות הביקורת על שיקול הדעת המנהלי. דיני הבטלות קובעים באלו מקרים תיחשב החלטה שלטונית לבטלה משום שהתקבלה בחוסר סמכות או בניגוד לכללי הצדק הטבעי.
בית המשפט יכול לבקר את תוכנה של ההחלטה המנהלית, לא רק לאורם של כללי הסמכות ואופן הפעלתם, אלא גם לאורם של עקרונות הסבירות והמידתיות: בית המשפט יבחן אם ההחלטה המנהלית כלפי הפרט בוצעה לאור עיקרון המידתיות ואם היא סבירה, קרי, האם הרשות שקלה את מכלול השיקולים בטרם קיבלה את החלטתה ביחס לפרט.
בנוסף לחובות המוגברות שחלות על הרשות השלטונית במגעה עם האזרח, נתונות לרשות פרורגטיבות, זכויות יתר בתחומי המשפט הפרטי, אשר נועדו להבטיח את קיום תפקידה כנאמן הציבור ביתר יעילות: כך לדוגמא: הלכת ההשתחררות מאפשרת לרשות השלטונית להשתחרר מהבטחה שלטונית שנתנה לפרט, וזאת בשם טובת הכלל והצורך של הרשות לאזן בין אינטרס כלל הציבור לבין זכויות הפרט: גם דיני החסינות בנזיקין קובעים כי הרשות תהא פטורה בנסיבות מסוימות מחבות בנזיקין, מקום בו טובת הכלל מצדיקה זאת. כיום, עידן ההפרטה מציב בפני המשפט המנהלי אתגר חדש: רשויות השלטון מתפרקות מסמכותן ואוצלות מהן לגופים פרטיים - נכסי המדינה נמכרים לחברות פרטיות, ונתח ניכר מזירת הפעילות הציבורית עובר אל המגרש הפרטי, מה שמדריש פיתוח דוקרטינות מתאימות לסיטואציה החדשה שבה גופים פרטיים מפעילים סמכויות שלטוניות ופועלים בזירה הציבורית: כך פותחה דוקטרינת הגופים הדו מהותיים, דוקטרינה שראשית פיתוחה הוא בפסיקה, ואשר נדונה בהרחבה ואף פותחה ביתר שאת בספרו של ד"ר אסף הראל, גופים דו מהותיים:
על-פי הדוקרטינה, גופים אשר הולדתם במשפט הפרטי ואשר עושים שימוש במשאבי ציבור, בין אם באמצעות הפעלת סמכות שלטונית על-פי דין, בין אם באמצעות מילוי פונקציות שברגיל רשות שלטונית ממלאה, ובין באמצעות זיקה מוסדית לרשויות השלטוית, דינם להיכפף לכללי המשפט המנהלי, וזאת היות והשימוש שהם עושים במשאבי ציבור מחייבם לנהוג כנאמני ציבור ככל שהדבר קשור להיבטים הציבוריים של פעילותם (וזאת לצד כיבוד 'כובעם' הפרטי) [5].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גלעד גרוסמן ואיילה חננאל, המשטרה: יש ראיות לכך שמסמך גלנט זויף 

תומר זרחין ויניב קובוביץ, בוטל מינויו של גונדר אלי גביזון לנציב שירות בתי הסוהר