‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עיתונות ותחושת הבטחון האישי במצבי משבר?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

מפת התקשורת בישראל

השפעות התקשורת ותפקידה כמעצבת דעת קהל

טכנולוגיות חדשות והשפעתן

האומנם דטרמיניזם טכנולוגי?

השפעתה של התקשורת הזרה

התקשורת כשחקן פעיל ביצירת ועיצוב זירת הלחימה

הבטחון האישי במצבי משבר והתקשורת

ביטחון לאומי כאינטרס לאומי

תקשורת וביטחון והקשר שבין המלחמות

בולטות הביטחון הלאומי בתקשורת

התקשורת כזירה בעת מלחמה ומשבר

ביטחון ותקשורת והקשר ביניהם

הביטחון הלאומי והמרכיב האתני מול הסכסוך במזרח התיכון

מידת האובייקטיביות בסיקור

הגורמים לקואופטציה תקשורתית

האומנם התקשורת בישראל מגויסת?

האומנם התקשורת מגויסת בעיתות מלחמה ומשבר?

תקשורת בינלאומית מול תקשורת מגויסת

איפה העצמאות התקשורתית ?

פוליטיקה של תקשורת

הסיבות להתגייסות התקשורתית

כיצד באה לידי ביטוי התגייסות התקשורת?

חופש העיתונות אל מול בטחון המדינה- הדילמות?

דרגות החופש של העיתונות

הצנזורה הצבאית בישראל

האם התקשורת צריכה לעמוד תחת צנזורה ופיקוח ממסדי?

בטחון ותקשורת כאינטרס לאומי

שיטה - מתודולוגיה כמותנית

ממצאים לפי בולטות המאמרים והכתבות

תימה 1 : סיקור עמוד ענן היום הרביעי

תימה 2 : הגעתו של של שייח יוסוף אל קרדאווי, אחד מגדולי הפוסקים בעולם המוסלמי, לעזה והנאום שם על סיכום מבצע עמוד ענן

מגבלות המחקר

תרומת המחקר

מחקרי המשך

סיכום ומסקנות

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

סיקור מבצע עמוד ענן בעיתון

פרסומים רבים שהתקשורת מרבה לפרסם בעקבות הסכסוך הישראלי ערבי ומכלול בעיות ביטחוניות מסוקרים באמצעי התקשורת. השפעת אירועים ביטחוניים על מצב הרוח הלאומי והתפקוד של הממשל בולטת מהשפעת השיח התקשורתי, אופן הסיקור, והתכנים. הבולטות של הסיקור הביטחוני באמצעי התקשורת, מעידה על המעמד הגבוה של נושא הביטחון הלאומי בתודעת הציבור הישראלי. הצורך של התקשורת בשמירה על הקונצנזוס הלאומי בכל הקשור לביטחון לאומי, הינו צורך מתמיד של החברה הישראלית ומוסדותיה, כאמור ככל שזה נוגע לסכסוך הישראלי-ערבי ותפיסתו כאיום קיומי, הטומן בחובו איום על המדינה והעם היהודי.

אין לכחד שעולם התקשורת מורכב והשפעתו על החברה הדמוקרטית עצומה. היום, יותר מתמיד, נראה שהקשר בין שיקולים מסחריים, הון ושלטון משפיעים ומושפעים מהתקשורת, ונראה שקשר זה, לא במהרה ינתק.

התקשורת היא זירה במלחמה, וכוחה מתעצם ואף קריטי בעת משבר ומלחמה. מלחמת המפרץ היא דוגמא טובה להשפעת התקשורת על החלטות הממשלה והציבור ועל הקריטיות של הדיווח בשמירה על מורל לאומי וחוסן חברתי, גם בחברה האמריקאית וגם בחברה הישראלית. הממשל בארה"ב וראשי הצבא עשו שימוש בתקשורת לצרכיהם ורתמו את התקשורת לצרכיהם. התקשורת סייעה לממשל לבנות את דעת הקהל כתמיכה להחלטות שיעמוד בפני התעמולה המסוכנת של האויב.

השימוש הפסיכולוגי והתעמולתי להפעלת לחץ על העורף נעשה במכוון ע"י מדינות ערב, לעומת ישראל המעמידה את חופש הביטוי כערך עליון על פני הסכנה מדליפת מידע לאויב. נקודת השבר נוצרת כאשר בין הממסד לבין התקשורת קיימת סכנת הידרדרות של אובדן אמון בזמן לחימה.

 ענייני הביטחון היו ונותרו הרצועה הערכית והמשמעותית ביותר בהוויה הישראלית, מיקומה של מדינת ישראל כמדינה במצב של "מלחמה רדומה" המתעוררת כל מספר שנים למצב לחימה פעילה מול מדינת ערב. קיימות פעולות טרור המצריכות פעולות תגמול והגנה על האזרחים. סכסוך מתמשך זה הפך את סוגיית הביטחון הלאומי בראש סדר העדיפויות בכל המוסדות הערכיים והחברתיים של המדינה בתוכם מוסד התקשורת.

הביטחון הוא הנושא החשוב והמרכזי במציאות הישראלית ועומד בראש סדר היום הציבורי ולכן גם התקשורת תעמיד את נושא הביטחון שהוא בסיס ההישרדות קיומי לחברה על סדר היום. ככל שהאיום הקיומי יהיה חריף יותר, כך יגבר הביקוש למידע שוטף, וכשהסכנה הקיומית תמותן הסיקור יפחת מסדר היום הציבורי והתקשורתי. עידן התמימות שבו התקשורת נחשבה כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה" חלף מהעולם, ולא ניתן יותר להתעלם מהעובדה שהתקשורת-מוסד חברתי מרכזי בכל הקשור להעצמת אירועים, יצירתם, מעצבת את סדר היום, דעת הקהל, והעמדות ברווחות בציבור.

מלחמת יום הכיפורים היוותה כאמור את נקודת המפנה ביחס התקשורת למערכת הביטחון. לא מדובר בדגם של תקשורת מגויסת, מה גם, שהצנזורה ומנגנוני המדינה האחרים לא יכולים להתגבר יותר על ערוצי התקשורת בשל עוצמתם. יכולתם לחדור ולסקר כל ממסד, גם את הביטחוני באה לידי ביטוי בפרשנויות עצמאיות ייחודיות. הציבור חשוף למידע שדומה, שהוא הראשון לדעת אפילו ממערכת הביטחון ושלא סוננו ע"י דובר צה"ל והצנזור. כיום, קצינים ומפקדים בכירים במילואים כבר לא עוד מחויבים לקו הרשמי של צה"ל, ובוחרים לנגח עמדות של ראשי הביטחון. אין ספק שהתקשורת כיום בשונה מבעבר מוכיחה שבכוחה להטות את הדיון הציבורי על סוגיות צבאיות ולעצב עמדות חברתיות על המוסד הביטחוני. כפי שאירע במיוחד מאז שנת 2000 סביב פעילות צה"ל באינתיפאדה אל-עקצה.

בבחינת הדינאמיקה בין הצבא לבין התקשורת נראה, כי לובשי המדים עושים מאמצים לשתף פעולה עם התקשורת ואף לגייס אותה לתמיכה וקידום מטרותיהם. למשל בקידום מלחמה בטרור שהמרכיב התקשורתי בלוחמה הפסיכולוגית הוא מרכזי בה. מה שחייב שינוי גישה של מערכת הביטחון כלפי התקשורת גם בשדה הקרב. בעידן התקשורתי מתרחש נוכחות צבאית תקשורתית והיא עתידה להתקיים בכל עימות עתידי. בקשר המשותף הזה שיש בו שמירה על ערכים ושקיפות דמוקרטיים טמונים סיכונים. 

(בנספחים מובאות הכתבות המנותחות)

מעניין ששני העיתונים החלו לתת שיעור לפי שעות עם תיאור שעה אחר שעה את קרות המבצע.

מעריב יותר קצר ומברקי בדיווח והארץ פרטני.

עיתון הארץ מתעכב מאוד על דיווחים על הזירה מנקודת מבט של אישים בחו"ל ומעורבות הקהילה הבינ"ל ודעת הקהל העולמית בשעה שמעריב מתרכז בדיווח פנים ארצי ומה אמרו אישים ישראליים כמו המפכ"ל ואלוף פיקוד הדרום.

מעריב מביע חשש כי בכניסה ליום החמישי של מבצע "עמוד ענן" ינסו גורמי טרור להוציא פיגועים משטח ישראל ובכלל זה פיגועים המוניים כגון פיגוע דריסה, דקירה והפעלת מחבלים מתאבדים.

הארץ לא הביע חשש כזה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מורן ירחי ויריב צפתי, הסיקור התקשורתי של אירועי טרור בעיתונות הישראלית הכתובה: מרכז מול פריפריה, כרך מו גיליון 1-2

אלה בן עטר, משדרים תחת אש: רדיו חינוכי במצבי חירום, הוצ' פרדס (2020)

יורם פרי, מלחמות מונחות תקשורת: פרדוקס העוצמה והדילמה האסטרטגית של צה"ל, המכון למחקרי ביטחון לאומי

שושנה בלום-קולקה, ארן ליביו, אורן סופר (עורכים), שיח תקשורת - מקראה