‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פעילות גופנית בקרב מבוגרים?

תוכן עניינים

מבוא

2.סקירת ספרות

2.1 מבוא לסקירה

2.2 מתאם שלילי בין הגיל לבין ההשתתפות בפעילות גופנית בשעות הפנאי 

2.3 מעמד חברתי נמוך/בינוני/גבוה - רקע סוציו אקונומי ועיסוק בספורט פנאי 

2.4 סוציאליזציה. 

2.5 נתונים גופניים

2.6 אישיות

2.7 עבודה ופנאי 

2.8 זימוניות ומגבלות.. 

2.9 יעילות עצמית וכושר גופני 

2.10 גורמי ההנעה להשתתפות בפעילות גופנית

2.11 חוסר ההנאה מהעיסוק הספורטיבי 

3.שיטת מחקר. 

3.1 אוכלוסיית המחקר

3.2 הליך המחקר

3.3 מגבלות המחקר

4. דיון , קטגוריזציה לפי תימות

התפלגות התשובות

תימה : כמה זמן הנך מקדיש או הקדשת בממוצע בשבוע לפעילות ספורטיבית ?

תמה : ההכנסה הממוצעת ביחס לשכר הממוצע במשק

ניתוח התפלגות התשובות

תמה:האם בשל העובדה שיש לך הכנסה ופנאי את/ה סבור/ה שיש לך זמן וחשק לעסוק בספורט יותר מאשר זולתך למשל בן גיל זהב ממעמסוציואקונומי נמוך יותר?. 

סימון תמות לפי צבעים בנספחים.

סיכום ומסקנות.

5.ביבליוגרפיה. 

תמלילי ראיונות.

מחקר זה עוסק בשאלה: אילו צרכים ממלאת פעילות ספורטיבית עבור בני גיל הזהב ממעמד בינוני גבוה?

פעילות גופנית סדירה ומקיפה הינה גורם הכרחי להזדקנות בריאה ותקינה. אנשים מבוגרים בכלל, מעל גיל 65 שנים בפרט, מרוויחים יתרונות בריאותיים רבים מעיסוק סדיר בפעילות גופנית לצד יתרונות חברתיים ופסיכולוגיים ועובדה זו נשארת נכונה לכל החיים[1].

התרומה הבריאותית של פעילות גופנית סדירה כבר הפכה להיות עובדה מוכרת וידועה בקרב החברה המודרנית בכלל ובגיל הזהב בפרט. התועלת הכללית בשיפור כוחו וגמישתו של המתאמן לצד שיפור ההתמודדות עם מחלות שונות (אשר לצערנו מופיעות בגילאים מתקדמים) הינה גורם מרכזי בעיסוק בפעילות זו; מחקרים רפואיים רבים הצביעו כי שילוב של מס' פעילויות גופניות עוזרות בכדי למנוע את ההשפעה ההרסנית של אורך חיים יושבני על התפקוד התקין של מערכות הלב וכלי הדם בקרב המתאמנים.

פעילות גופנית סדירה קשורה לשיפור במצב הרוח המנטלי של המתאמן; ביצוע פעילות שוטפת מביאה להפחתה בסיכון לדיכאון קליני ו/או חרדה. מחלות נפשיות אלה מופיעות בשכיחות רבה בקרב הגיל המבוגר ולכן קיימת חשיבות יתר בניסיון למנוע אותן וזאת באמצעות פעילות גופנית תקינה אשר תורמת לא רב לדחייה או מניעה של אותן מחלות אלא גם לשיפור ההערכה העצמית והשליטה העצמית. פעילות גופנית סדירה יכולה להבטיח, לצד שיפור בריאותו הנפשית של המתאמן, את עצמאותו ואת יכולתו לבצע פעילויות שגורות ושכיחות וזאת בצורה עצמאית; ביצוע פעולות אלה בצורה עצמאית מחזקת את הביטחון העצמי של המתאמן ושומרת אותו כאינדיבידואל מתפקד בחברה[2].

פעילות גופנית אינה יכולה לעצור את התהליך הטבעי של ההזדקנות אך יכולה לסייע בשינוי מהלך חייו של מתאמן מבוגר על מנת שיוכל להמשיך את חייו בצורה בריאה – גופנית, נפשית וחברתית. מחקרים רבים הוכיחו כי עיסוק סדיר בפעילות גופנית מביא לדחייה (ולעיתים מניעה) של מצבים מתמשכים שיכולים בסופו של תהליך להביא להגבלה פיזית ובידוד חברתי. שיפור היכולות הקוגניטיביות והפסיכולוגיות בקרב המתאמנים בגיל הזהב תועד רבות במחקרים ונמצא בלב ההסבר לכך שאנשים מבוגרים בוחרים לעסוק בפעילות וזאת על מנת להימנע מאורך חיים בו מרבים בישיבה המביאה ניוון הן בריאותי (נפשי ופיזי) והן חברתי[3].

תרומתו של המחקר מהווה נדבך נוסף, בהמשך למחקרים הקודמים, המאפשר הרחבת ידע בהקשר של בני גיל הזהב ותרומתו של הספורט לבריאותם הנפשית והפיזית. השימוש בספורט יכול להוות דוגמא לבני אדם לפני פנסיה ולהוכיח להם עד כמה הפעילות הספורטיבית יכולה לגרום להם להנאה ולהרחבת חוג החברים בתקופת הפנסיה ומאידך יש כאלה שיוכיחו שהספורט גורם להם לנזק בריאותו בכך שיש להם בעיות ברכיים בעקבות פעילות ספורטיבית מרובה ו/או הגיל שמשחק תפקיד מרכזי אצל בני גיל הזהב.

מערך הדיור לזקנים על כל סוגיו, מהווים חוליה נוספת במערך השירותים הניתנים לזקן ברצף הקיים בן שירותים קהילתיים המסייעים לזקן להמשיך ולהתגורר בביתו למרות הקושי הקיים הנובעים מגילו או החולי והנכות מהם הוא סובל. מועדונים ומרכזי יום הן פתרון יעיל לאנשים מסוג זה להירשם לחוגים שונים ונמצאים מחוץ לבית שמוביל את הזקן לצאת את ביתו ומאידך נמצא בסביבתו הטבעית והמוכרת. החלטה זו מחייבת הסתגלות לסדר יום ותנאי מחייה חדשים מתוך הבנה שהשירותים הקהילתיים יכולים לספק את הטיפול הדרוש ולתת מענה לצרכים להם הוא נזקק.

אוכלוסיית היעד של מעונות אלו הם זקנים עצמאיים המתפקדים בכוחות עצמם ותשושים, הנקראים כך משום שהם צלולים מבחינה שכלית אך זקוקים לעזרה קלה בביצוע תפקודי היום יום או שהם נעזרים במכשיר עזר כגון מקל או הליכון והפעילות הספורטיבית מסייעת להם .

דוגמא מראיון

שאלה:

מהי הפעילות הספורטיבית בה את/ה נוטל/ת חלק?

תשובה:

אני מתחיל את היום ב-6.00 בבוקר. בין 8.30 - 7.00 אני בחדר הכושר בדיור המוגן פה ברמת אפעל. ב- 9.00 אני בחוג התעמלות מתקדמת שמעבירה המדריכה רינת המקסימה. בצהריים - עיתונים, קניות, בישול ארוחת צהריים. אני מבשל לעצמי בדירה. לפעמים אני מזמין אליי חברים לארוחת צהריים. בחלק מפעילות אחה"צ אני משתתף. בדרך-כלל בערב אני מול הטלוויזיה רואה חדשות, שידורי ספורט.

 שאלה:

האם בשל העובדה שיש לך הכנסה ופנאי את/ה סבור/ה שיש לך זמן וחשק לעסוק בספורט יותר מאשר זולתך למשל בן גיל זהב ממעמד סוציואקונומי נמוך יותר?

תשובה:התשובה היא בהחלט כן! אם הייתי מתפרנס רק מקצבת זקנה לא היה לי כסף לעשות חוגים והייתי צועד בפארק או משהו כזה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

[2] בן מלך, י.  תורת האימון והתחרות. הוצאה אקדמית מכון וינגייט

[3] גלעד, ע., שלו, ר. אימון תכליתי. הוצאה אקדמית מכון וינגייט.