‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי השיבוט ומשפט משווה לעולם?

תוכן עניינים

מבוא. 

פרק 1: מהו שיבוט. 

פרק 2. הביולוגיה מאחורי השיבוט (פיצול עוברים, העברת גרעין) 

פרק 3:  סוגי שיבוט (שיבוט למטרות רבייה/בולדה, שיבוט למטרות מחקר וריפוי) 

סוגי השיבוט. 

א. שיבוט למטרות רבייה / הולדה ( Reproductive Cloning) 

ב. שיבוט למטרות מחקר וריפוי (Therapeutic/Research Cloning) 

פרק 4. נימוקים בעד ונגד השיבוט. 

 טענות נגד שיבוט אדם. 

גידול יתר של אוכלוסיית העולם. 10

טיעונים המבטאים חשש לאינטרסים של בני האדם הקיימים או ליציבות המוסדות החברתיים. 

שינוי הסדר החברתי העולמי 

טענה בדבר "אנשי על". 

יצירת כפילים, שחזור חיים ותחיית פושעי עולם. 

פגיעה במוסד המשפחה וקעקוע של אילן היוחסין 

אימוץ כחלופה לרבייה לצורך ההורות –. 

מוטיב הניצול של נשים –. 

סחר באיברים/בבני אדם- 

שליטה מוחלטת של נשים- 

טיעונים הנוגעים לטובת הילד או בכלל לאינטרסים של הדורות העתידיים.

סכנת הבחירה הברננית

אפלייה לרעה, סטיגמה שלילית ודחייה חברתית 

הרגשתו השלילית של הצאצא המשובט 

לחץ ומשברים פסיכולוגים 

ירידת ערך חיי האדם ופגיעה בכבודם- 

פגיעה באינדיבידואליות של הפרט (אובדן הזהות האינדיבידואלית של הפרט) 

טענות ביו-רפואיות- בריאות האדם- 

סכנות בריאותיות הטמונות בתהליך השיבוט 

טענות בעד שיבוט אדם. 

סיבות תרפויטיות. 

שיבוט כשיטת התמודדות עם התופעות המלוות חוסר פריון 

טיפול במחלות תורשתיות. 

יצירת תאים, איברים ורקמות לטיפול בתחלואי האדם- 

הזכות להורות ומשפחתיות. 

עקרון האוטונומיה וחופש הפרט- 

פרק 6. משפט משווה. 

סקירת מצב חוקי בארץ ובעולם. 

השכפול הגנטי וטכנולוגיות הפריה מלאכותית - הסדרים בעולם ובישראל. 

פרק 7. דיון וסיכום. 

ביבילוגרפיה. 

בעשור של השנים האחרונות, אנו עדים להתקדמות מטאורית של המדע בנושא השיבוט הגנטי. אחד משיאי ההתקדמות היה הצלחתם של מדענים סקוטיים לשכפל כבשה, הידועה לעולם בשמה "הכבשה דולי".המומחים טענו, שהצלחה זו הינה אבן דרך בהליך של שכפול אדם.הצלחה זו עוררה גלים של תגובות מנוגדות ברחבי העולם. מחד גיסא, היו ששיבחו את ההצלחה וראו בה התקדמות למציאת פתרונות פוטנציאליים לבעיות רפואיות שונות, כגון: יכולת לחדש תפקוד של תאים שנפגעו; יכולת לעצור התרבות בלתי מבוקרת של תאים סרטניים; יכולת לפתור בעיות עקרות; יכולת של חולה לוקמיה למשל לתרום לעצמו מח עצם וכיו"ב. מנגד היו שקיבלו את ההצלחה בחרדה וחששות. כך למשל, עלה החשש מהתפתחות שיטות להשבחת הגזע; מפני "שוק שחור" של עוברים; איבוד השוני הגנטי בין בני האדם; בעיות בקביעת הזהות של אבהות ואמהות; הפיכת יצירת ילדים לאמצעי ולא לתכלית וכיו"ב. החששות הרבים הביאו, עוד בטרם התפתח המידע על שיבוט בני אדם, לחקיקת חוקים במדינות שונות האוסרים פעולה כזו מכל וכל.

מצגת הנדסה גנטית, שיבוט, חדשנות רפואית

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ורדית רביצקי, "ילדים זה שמחה- הזכות להורות בעידן ההפריה הטכנולוגית, , דילמות באתיקה רפואית, הוצאת הקיבוץ המאוחד/מכון ון ליר בירושלים עמ' 137-160

פרופ' מישל רבל "השלכות רפואיות והיבטים אתיים של השיכפול הגנטי"  מכון וייצמן למדע, חבר הוועדה הבין-לאומית של אונסק"ו לענייני אתיקה בחקר הביולוגיה.  

Jeffrey L. Platt, . New directions for organ transplantation. Nature. Vol.392, iss.6679: p.11

Julian Savulescu "Should we clone human beings? Cloning as a source of tissue for transplantation" Journal of Medical Ethics;  ; 25, 2; Research Library pg. 87

Journal of Medical Ethics