עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון תשתית אנטנות סלולריות, אנטנה סלולארית, קרינה מייננת, קרינת הסלולר (עבודה אקדמית מס. 7625)

‏290.00 ₪

33 עמ'

סמינריון תשתית אנטנות סלולריות, אנטנה סלולארית, קרינה מייננת, קרינת הסלולר

היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

תוכן עניינים

מבוא. 

שימושים של קרינה מייננת. 

שימושים ביולוגיים ורפואיים של קרינה מייננת. 

קרינת רקע טבעית. 

מקורות קרינה מלאכותיים.. 

השפעות ביולוגיות של קרינה מייננת.

הורמזיס. 

לינארי ללא ערך סף. 

חשיפה כרונית לקרינה מייננת. 

חשיפה חריפה אקוטית לקרינה מייננת. 

רמות קרינה. 

ניטור ובקרה של חשיפה לקרינה מייננת. 

יחידות של מנות קרינה. 

חשיפה רנטגן 

מנה גריי/רד. 

קרמה דג'אול לק"ג 

מנה שקולה סייורט/רם.. 

מנה אפקטיבית סייורט/רם.. 

סוגים של השפעות מקרינה מייננת. 

תקנים ישראליים ובינלאומיים לגבולות מנה. 

קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת. 

תקינה בארץ ובעולם.. 

השפעת החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים על בריאות הציבור. 

המשרד לאיכות הסביבה. 

הטמנת קווי חשמל בקרקע. 

בעיות ושאלות לבחינה. 

סיכום.. 

רשימת מקורות. 

 

קרינה, היא אנרגיה המתפשטת במרחב כגלים או כחלקיקים.

ניתן להצביע על שני מקורות קרינה עיקריים: קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת וקרינה מייננת (קרינה רדיואקטיבית).קרינה מייננת (קרינה רדיואקטיבית) - המושג מתאר מעבר אנרגיה בצורת גלים אלקטרומגנטיים או חלקיקים תת-אטומיים, בתחום תדרים של 1015 - 1022. הקרינה המייננת היא גורם מסרטן מוכח ועלולה לגרום לנזק לרקמות הגוף. בין מקורות הקרינה המייננת מצויים גז הראדון וקרני רנטגן (X-RAY).

קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת - קרינת רדיו הנפלטת ממכשירים כמו מקלטי רדיו, טלוויזיה, מכשירי מיקרוגל, משדרי רדאר תקשורת סלולרית ורשת החשמל. זהו זרם של חלקיקי אנרגיה המתפשט בתחום תדרים 1015-0 הרץ.

החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים הינה חשיפה יומיומית הנובעת הן ממקורות טבעיים והן ממקורות מלאכותיים בתדרים שונים. לשימוש במוצרי חשמל ואלקטרוניקה יש תועלת לרווחת האדם אך בשנים האחרונות מתעוררת דאגה לגבי אפשרות של פגיעה בבריאות כתוצאה מחשיפה לשדות מגנטיים וחשמליים, במיוחד בתחום רשת החשמל בתדר 50 הרץ (קווי מתח גבוה - ELF). ממחקרים שנערכו בנושא ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לקווי מתח גבוה (ELF) לא ניתן לקבוע בוודאות האם קיימים סיכונים בריאותיים כתוצאה מחשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים בקרבת קווי מתח גבוה. בהתבסס על קביעת הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת ואומץ על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע המשרד לאיכות הסביבה את סף החשיפה הבריאותי לשדה מגנטי - 1,000 מיליגאוס ולשדה חשמלי - 5,000 וולט למטר. סף זה מתייחס לחשיפה אקוטית קצרת מועד ואינו מתייחס לסיכונים לתחלואה במחלות קשות.

סף החשיפה הסביבתי שהוא הסף לחשיפה כרונית וממושכת לשדה מגנטי שנקבע על ידי המשרד לאיכות הסביבה עומד על 10 מיליגאוס ולשדה חשמלי 5,000 וולט למטר.

בהתאם לאמור לעיל, ממליץ המשרד לאיכות הסביבה לגורמי התכנון הסביבתי ולחברת החשמל לתכנן ולהפעיל את קווי המתח ומתקני ההשנאה החדשים כך שלא יגרמו לחשיפת הציבור לשדה מגנטי העולה על 10 מיליגאוס בממוצע על פני 24 שעות ביממה. הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן IARC קבע כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לקרינה בלתי מייננת בטווח 2 ועד 4 מיליגאוס (שדה מגנטי), הינם גורם אפשרי לסרטן ולכן, יש לנקוט באמצעים של זהירות מונעת. קביעת סף ה-10 מיליגאוס על ידי המשרד לאיכות הסביבה נבע מהעובדה כי סף נמוך יותר יגרור עלויות ביצוע גבוהות.

נציג המשרד לאיכות הסביבה מסר כי בארה״ב, הסף הסביבתי נקבע פר פרויקט ובשיתוף עם רשויות התכנון המקומיות והתושבים. בקליפורניה לדוגמה, הסף הסביבתי המקובל הוא 2 מיליגאוס .

בצרפת ובאנגליה, כמו בארה״ב, הסף הסביבתי נקבע פר פרויקט ובשיתוף ועדות התכנון השונות. בשוויץ, קיימת חקיקה ותקינה שקובעת חשיפה מרבית של 10 מיליגאוס, אשר בישראל מתורגמת ל-2.5 מיליגאוס (השוני נגרם כתוצאה משיטות הפעלה שונות).

בהולנד, קיימת הנחייה תכנונית על פיה החשיפה תהיה רק של 4 מיליגאוס אשר בישראל מתורגמת ל-10 מיליגאוס.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

ד"ר מעין ברנע-זהר, האם באמת הוכח שקרינה סלולרית מסרטנת?, מכון ויצמן למדע, מכון דוידסון לחינוך מדעי, ‏29 במאי 2016

אהרון, דורון. מקורות קרינה אלקטרומגנטית. מסמך שהוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה. הכנסת - מרכז מחקר ומידע

ד״ר סטיליאן גלברג. ראש אגף קרינה במשרד לאיכות הסביבה. המשרד לאיכות הסביבה.

ICNIRP - International committee for Non Ionizing Radiation Protection

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה