‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם קיימת אפליה סביבתית ואי צדק סביבתי כלפי ערביי ישראל והאם אפליה זו הינה חלק מהאפליה הרוחבית כלפיי ערביי-ישראל?

 תוכן עניינים

מבוא    

הגדרת המושג צדק סביבתי        

תאוריה של צדק סביבתי 

ביקורת על צדק סביבתי 

סוגיית ערביי הדרום - הבדואים   

סוגיית ערביי הצפון – איכות הסביבה       

הגברת המודעות לאיכות הסביבה במגזר הערבי   

מפגעי פסולת    

קריסת הטיפול בפסולת ברשות מקומית חלשה     

מחסור בשטחים ירוקים  

העדר מודעות מספקת בתחום איכות הסביבה במגזר הערבי          

הסתייגות אפשרית מארגוני שימור טבע כלל-ארציים          

סיכום   

רשימת מקורות 

עבודה זו תבחן את שאלת המחקר הבאה: האם קיימת אפליה סביבתית ואי צדק סביבתי כלפי ערביי ישראל והאם אפליה זו הינה חלק מהאפליה הרוחבית כלפיי ערביי-ישראל? בעבודה זו נציג את המצב הקיים בישראל, סיבות ודרכי הטיפול בסוגיה זו.

האוכלוסייה הערבית בישראל נפגעת מאי-צדק סביבתי, כך עולה מהנתונים. דוגמה לכך, העלייה בנפגעי הסרטן אשר נגרם מהזיהום הסביבתי סביב אזורי מחיה של הערבים. עלתה התחלואה הכוללת במחלות סרטן ב-19% בקרב היהודים וב-65% בקרב הערבים. נתון אשר מעלה תמונה של מצב בריאותי ירוד מאוד שפוגע בעיקר באוכלוסיה הערבית בישראל באופן קיצוני.

מאבקם של תושבי תמרה ואעבלין, הזועקים על הפגיעה לבריאותם, כנגד הקמת משרפת פסולת שמתוכננת להיבנות על ידם ולא על ידי ישובים יהודיים עשירים על ידם. מתעוררת השאלה - מדוע הם אמורים לסבול מנזק בריאותי זה ולא מרחיקים את המקום הזה לאזור נייטרלי.

האזור סביב רמת חובב שהפך לאזור עם מפגעים בריאותיים ואקולוגיים קשים גורל לתחלואה ומומים מולדים בקרב הבדואים בסביבה. בעלי המפעלים מודעים לכך, אך אין להם פתרונות לזיהומים הקשים שנוצרים במקום, נשים הרות מפילות בעקבות כך והמדינה אינה עושה דבר בנדון.

האוכלוסיה הערבית-ישראלית והערבית-הבדואית היא קורבן של אי צדק סביבתי בנוסף לזיהומים של מפעלים כימיים, ישנו מפגע הנובע מריסוסי יבולים שמגיעים עם הרוחות לתושבי המקום שגרים ליד וזה פוגע בעיקר בתושבי הדרום והצפון הערביים. מאבקה של עיריית סח'נין להרחבת גבולות השיפוט של העיר מול המועצה האזורית משגב שטענה כנגד כי מדובר ב"הגנה על שטחים פתוחים", קיבל סיוע מהתנועה הסביבתית שהתייצבה באופן חד-משמעי, לצד עיריית סח'נין במאבקה.

המחקר יתבסס על הגישה האיכותנית ויאסוף עובדות ונתונים העשויים להרחיב את הידע הקיים במחקר על אודות התופעה הנחקרת, מבחינת התיאור או ההסבר שלה. תהליך העבודה יכלול ניתוח תוכן של מקורות נבחרים, בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא הנחקר. בסיכום יובאו עיקרי המבוא, הממצאים מהמחקר האישי והמסקנות שיעלו מהדיון. 

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינת היהודים: דת, פוליטיקה, חברה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

 איסי רוזן- צבי . צדק סביבתי בעיר המחר

תח-חסינה-מורן