‏290.00 ₪

מבוא

רפורמת שר המשפט יריב לוין

עיקרי התוכנית

תגובות לתוכנית

1. אקטיביזם שיפוטי
2. בית המשפט העליון בסמכותו לביטול חוקים

2.1 יוזמה של חוק עוקף בג"צ 2018, פסקת ההתגברות

בכנסת

בממשלת ישראל השלושים ושלוש

בממשלת ישראל השלושים וארבע

טיעונים בעד הפסקה

2.2 טיעונים נגד פסקת ההתגברות

2.3 מיעוט הוראות החוק שנפסלו על ידי בית המשפט העליון בגין סתירת חוקי היסוד שנחקקו ב-1992 והשעיית הפסילה

בג"ץ קווטינסקי - מס דירה שלישית

הליך החקיקה

העתירות נגד המס וההחלטות עד למתן פסק הדין

פסק הדין

טענות הצדדים

דיון והכרעה - דעת הרוב

דיון והכרעה - דעת המיעוט

סיבוך משפטי

3. ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת בפסילתו של חוק
4. משפט משווה: ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת בארצות הברית
5. ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת בישראל

5.1 היעדרה של חוקה וההשפעה על הביקורת השיפוטית

5.2 בג"ץ ברגמן ולאחריו

6. המהפכה החוקתית ולאחריה
7. מקרים שבהם חוק פגע פגיעה לא חוקתית בזכויות אדם, וביהמ"ש ביטל או תיקן את החוק:

הביקורת על הביקורת השיפוטית

8. ביטויי הביקורת השיפוטית

8.1 ביקורת שיפוטית על הליכי חקיקה של הכנסת

8.2. ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת בישראל

8.3 מנגנונים נוספים של ביקורת שיפוטית

8.4 ביקורת על חקיקת משנה

9. השיח החוקתי בפסיקה בישראל בשאלת המודל הראוי לביקורת שיפוטית על חוקים

9.1 התרחבות יתר של זכות העמידה

10. היבטים חוקתיים ומודל בית המשפט לחוקה

10.1 ביטול חוק עקב פגם בהליך החקיקה

10.2 סתירה לחוק יסוד

סיכום

ביבליוגרפיה

רפורמת לוין (המוכרת גם בכינוי הרפורמה במערכת המשפט ובכינוי המהפכה המשפטית) היא תוכנית שהציג שר המשפטים יריב לוין לביצוע שינויים במערכת המשפט בישראל.

הרפורמה הוצגה ב-4 בינואר 2023, שבוע לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע. [1]

לאחר השבעתו לתפקיד שר המשפטים בממשלת ישראל השלושים ושבע, הציג לוין את תוכניתו לשינויים במערכת המשפט:

שינוי דרכי פעולת הוועדה לבחירת שופטים, ומינוי השופטים:

מתן אפשרות למינוי שופט חיצוני לנשיא בית המשפט העליון.

הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שלושה נציגים לכל אחת משלוש רשויות השלטון, ושני נציגי ציבור שימונו על ידי שר המשפטים, במקום נציגי לשכת עורכי הדין.

ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.

שינוי הרוב הנדרש למינוי לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה.

עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.

ביטול שיטת הסניוריטי.

קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.

הסדרת פסילת חוקים ופסקת ההתגברות

בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד.

פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80%.

הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.

תחוקק פסקת התגברות.

הכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקקה ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.

הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שחוקק בכנסת קודמת, אף אם נפסל פה אחד בבית המשפט העליון.

ביטול עילת הסבירות

הגדרת משרות היועצים המשפטיים כמשרות אמון וכיועצים בלבד, שעמדתם אינה מחייבת את הרשות המבצעת[3].

בג"ץ 10042/16 קווטינסקי צחי ואחרים נגד כנסת ישראל ואחרים, המוכר בשמות בג"ץ מס ריבוי דירות או בג"ץ מס דירה שלישית, הוא פסק דין של בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, שבו נפסל פרק י"ב לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016,  שבו הוטל מס ריבוי דירות.

עקרונות היסוד של החקיקה בישראל נדונו בהרחבה בבג"ץ ארגון מגדלי העופות בישראל, ונקבע בו שרק פגמים קשים ונדירים שיש בהם פגיעה קשה וניכרת בעקרונות יסוד אלה תביא להתערבות שיפוטית שתקבע את בטלותו של החוק. אחד מהעקרונות שהוצגו בפסק דין זה הוא עקרון ההשתתפות, לפיו לכל חבר כנסת יש זכות להשתתף בהליך החקיקה. השאלות שעמדו בפני השופטים הן:

האם בהליך החקיקה של מס ריבוי דירות נפל פגם היורד לשורש ההליך, עקב פגיעה בעקרון ההשתתפות?

אם התשובה לכך חיובית, מהו הסעד הראוי, האם ביטול החוק, כדרישת העותרים, או סעד אחר?

פסק הדין בעניין מס ריבוי דירות ניתן ב-6 באוגוסט 2017, והוא פסק הדין הראשון שבו בוטל חוק שחוקקה הכנסת לא עקב פגם בתוכן החוק, אלא עקב פגם בהליך החקיקה.

איילת שקד שרת המשפטים  לשעבר הציבה באג'נדה שלה ביקורת על יכולת פסילת חוקים של ביהמ"ש העליון. בספרו, שופט בחברה דמוקרטית, מתמודד השופט פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, עם אתגרי השופט בשבתו בדין. בסיום הספר כותב ברק: "רואה אני במשרתי שליחות. שיפוט אינו תפקיד. זהו אורח חיים. השתדלתי כל השנים לבצע את שליחותי מתוך נאמנות עקבית להצהרה שאותה הצהרתי שלוש פעמים: 'אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים'. ומתוך תחושה כי כשאני יושב לדין אני עומד לדין". שותף אני לתפיסה של כבוד השופט ברק כי כאשר השופטים יושבים בדין לשפוט את העם, הם בעצמם עומדים לדין הציבור, לדין עמיתיהם האקדמאים ולדין חבריהם השופטים בערכאה שלהם ובערכאות גבוהות יותר. השקפתי זו ניכרת גם בכותרות שנתתי לאחדים מספרַי שעסקו בנושא זה, הראשון שבהם, Judges on Trial על המערכת השיפוטית האנגלית, יצא לאור, וספרי האחרון, על השפיטה: מערכת הצדק במשפט, יצא לאור בשנת. אכן, השופטים יושבים בדין, וכשהם יושבים בדין הם עומדים לדין ולמשפט על מלאכת השפיטה היוצאת מתחת ידם.

טיב הרשות השופטת ומעמדה בישראל הם תוצאה של מערכת כוחות ותהליכים ששותפים בה השופטים, חברי הרשות המבצעת וחברי הרשות המחוקקת. כולם ביחד ראויים לשבח ולהכרת התודה על כך שייסדו ושימרו מערכת שיפוטית עצמאית וממשל דמוקרטי המבוסס על שלטון החוק.

על החברה הישראלית עבר שינוי של ממש בעצמתה של הרשות השופטת ובמאזן שבינה ובין רשויות השלטון האחרות. המהפך הושלם והעמיק עם חקיקתם של שני חוקי היסוד החדשים - חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - אשר בישרו עם חקיקתם פתיחה של עידן החוקתיות במשפט הישראלי וכן הגבירו עוד את כוחה של הרשות השופטת, בהנהגת בית המשפט העליון. שינוי זה במאזן הכוחות בין הרשויות בישראל נזקף בעיקר לאחריותו או לזכותו של בית המשפט העליון, אשר בהנהגתם של הנשיאים שמגר וברק הביא לידי שינויים משמעותיים בתפישת הביקורת השיפוטית על מעשי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת ועל פעולות המִנהל הציבורי. השינוי נעשה באמצעות הגמשה משמעותית של עקרונות זכות העמידה ותורת השפיטות. בכך יצר בית המשפט העליון תהליך משפטיזציה (Judicialization) של תהליכים חברתיים ושלטוניים בישראל. התהליך הואץ עקב היחלשותן היחסית של הרשות המחוקקת ושל הרשות המבצעת בשנות השמונים והתשעים.

תהליך הגברת המעורבות השיפוטית הביא עמו מעורבות שיפוטית מתרחבת והולכת בכל תחומי הפעילות בישראל, לרבות פעילויות חקיקה וביצוע שעד אמצע שנות השבעים הוחזקו כנמצאות מחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט העליון. תפקידם המתרחב של בתי המשפט במערכות הממשל למיניהן הוסיף היבטים חדשים לקשרי הגומלין שבין הרשות השופטת ובין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, ועל אלה נוספו, שני חוקי היסוד החדשים, אשר שינו את מערכת האיזונים והבלמים שבין הרשויות באמצעות העצמה נוספת של מעמד בתי המשפט. בתהליכים האלה נוצר מטבעו מתח בין פעילותם של בתי המשפט ובין פעילותן של הרשות המחוקקת ובמיוחד של הרשות המבצעת, לעתים סמוי ולעתים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רות גביזון, מרדכי קרמניצר ויואב דותן אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד - מקומו של בג"ץ בחברה הישראלית (ירושלים).

אהרן ברק שופט בחברה דמוקרטית (ירושלים).

יצחק זמיר, הסמכות המינהלית, כרך ג, נבו הוצאה לאור

אריאל בנדור, "השפיטות בבית המשפט הגבוה לצדק" משפטים 

    Shimon Shetreet Judges on Trial: A Study of the Appointment and Accountability of the English Judiciar London

 בג"ץ  הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל, פ"ד נג(4) 817

 דנ"פ פלונים נ' שר הביטחון, פ"ד נד(1) 721.