‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שוק ההון בישראל ‏ ויחסי הגומלין שלו עם שוק ההון בארה"ב?

תוכן עניינים:

 אופן פעולתו של שוק ההון

סוגי השווקים הפיננסיים

יחסי גומלין

מגמות בשוק ההון הישראלי

יחסי הגומלין בין הבורסה בארה"ב לבורסות העיקריות באירופה

דיון והשערות

חוק הרישום הכפול

יתרונות הרישום הכפול

היתרונות לחברות הדואליות

"אפקט יום א' "- חלקם של המשקיעים הזרים בשוק המניות והמקומי ועוצמת השפעתן על מחזורי המסחר: 

משבר הסאב פריים ושוק ההון והבורסה

חלק אמפירי: דיון ובדיקה על הזיקה בין הבורסות

מחקר 1

מחקר 2

מחקר 3

מחקר 4

בדיקה אמפירית

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

שוק ההון הוא השוק לניירות ערך, המתחלק לשוק המניות ושוק האג"ח. תפקידו לאפשר לחברות ולממשלה לגייס הון מהציבור, בדרך כלל לטווחים ארוכים.

שוק ההון כולל מערכת מורכבת של בנקים, ברוקרים ומוסדות פיננסיים אחרים (חברות ביטוח קרנות הנאמנות וקופות הגמל), הקשורים ביניהם באמצעות מערכות תקשורת ממוחשבות ואחרות לצורך קיום אפקטיבי ויעיל של ענייניהם העסקיים. הבורסה לניירות ערך תופסת מקום מרכזי בשוק ההון והיא למעשה טבורו של השוק, אך שוק ההון עצמו רחב-היקף וחורג הרבה מעבר לפעילותה של הבורסה, מכאן שהעסקות בשוק הפיננסי נעשות הן בבורסה והן מחוצה לה.

שוק ההון מפגיש בין חברות הזקוקות למימון, לפרטים וחברות אחרות המעוניינים מצידם להשקיע את הונם כדי לייצר ערך כלכלי. אילולא היה קיים, לא היו יכולים היזמים לממש את ההזדמנויות העסקיות העומדות בפניהם ולפתח ולמכור מוצרים ושירותים חדשים מפאת העדרו של ההון הדרוש להקמת מפעלים, פרסום וכיוצא באלה. בעלי ההון שאינם רוצים או אינם יכולים להיות יזמים בעצמם לא היו יכולים להשתמש בהונם באופן נושא פרי. (האוזנר וינקילוביץ)

התווך היעיל בין שתי הקבוצות האלו הוא מכשיר פיננסי הכרחי בכלכלה המודרנית והוא מאפשר לחברות חדשות ולחברות קיימות לייצר ערך כלכלי ורווחה כלכלית.

גופים עסקיים כמו גם פרטים, ציבוריים וממשלות, משתתפים באופן אינטנסיבי בפעילות בשוק ההון:

 עבור החברה העסקית מהווה שוק ההון מקום לניהול שוטף של תזרים הכספים של החברה, ביצוע עסקות מטבע, מקור לגיוס הון לטווח קצר (כגון על ידי נטילת הלוואה בנקאית) ולטווח ארוך (כגון על ידי גיוס הון בבורסה באמצעות הנפקת ניירות ערך) ולהשקעה קצרת טווח של עודפי כספים שהצטברו בחברה באופן זמני. שוק ההון הוא גם המקום שבו נקבע, בסופו של דבר, שווי החברה.

עבור הפרט, מהווה השוק מקום שבו ניתן לנהל חשבון מזומנים (עו"ש) לצורך ביצוע עסקות שוטפות, לחסוך בתכניות חיסכון שונות, לבצע עסקות מטבע ולהשקיע בניירות ערך. כל זאת בתקווה לקבלת תשואה נאותה תוך נטילת סיכון לספיגת הפסד, כאשר בעת הצורך יכול הפרט לקבל הלוואה לטווח קצר (כגון הלוואה בנקאית) או לטווח ארוך (כגון משכנתא).

עבור הממשלה מהווה שוק ההון מקום לגיוס הון ולהזרמת הון לצורך שליטה על התקציב ולצורך ייצוב המשק והכוונתו. 

תפקידו העיקרי של שוק ההון הוא תיעול החיסכון במשק להשקעות יצרניות תוך הקצאה נכונה של החיסכון להשקעות היצרניות המבטיחות ביותר. תהליך זה נקרא היווי ההון (CAPITAL FORMATION) והוא תנאי ומפתח לצמיחה כלכלית.

בשנים האחרונות ישנו קשר הדוק בין התנהגות בורסות העולם לבין התנהגות הבורסה המקומית. אין ספק שככל שהכלכלה הישראלית נהייתה מעורה יותר ויותר בכלכלה העולמית עקב חשיפתה לתהליכי הגלובליזציה המקיפים אותה מכל עבר, כך הושפעה הבורסה הישראלית הקטנה ישירות מתנועות גלובליות ומגמות עולמיות מסוימות שבעיקר הוכתבו ע"י הבורסה בארה"ב.

דוגמא לכך הוא המשבר הפיננסי הבינלאומי שפרץ בשיא עוצמתו עם קריסת בית ההשקעות "ליהמן ברדרס" והלאמות של גופים פיננסיים גדולים בארה"ב ובאירופה. הזעזועים בשווקים הבינלאומיים הגיעו גם לשוק המקומי והביאו לירידות שערים חדות,כאשר בסיכום החודשים ספט'-אוק' ירד מדד ת"א 25 ב- 22% למרות שת"א הייתה רחוקה ממוקד הרעש והתמונה המקרו כלכלית המקומית הייתה חיובית.

בעבודה זו אנסה לבחון את הזיקה בין שוק ההון הישראלי לשוק ההון האמריקאי במטרה להבין ולבדוק האם היא אכן קיימת, לאיזה כיוון היא פועלת ומה השלכותיה השונות.

העבודה תכלול: סקירה של ספרות מקצועית בתחום-אשר תבחן את "עשור הזהב של שוק המניות" והשינויים הרבים שחלו בבורסה החל ממעבר למערכת "רצף"(באופן ממוחשב ויעיל) דרך השקת שוק הנגזרים על מדד ת"א  ועד השקת "מאיה" להפצת דיווחי החברות באמצעות אתר האינטרנט של הבורסה (אברמוב וברונפלד). בנוסף אפרט על הזיקה בין שוקי ההון העיקריים באירופה לשוק ההון האמריקאי.

הדיון התיאורטי יתמקד ב"חוק הרישום הכפול" והשלכותיו על המסחר וידון בהשפעת הגלובליזציה תוך כדי התייחסות למשבר האחרון וכן את "אפקט יום א" שממחיש את פעילות משקיעי החוץ בבורסה בת"א.

דיון אמפירי ינתח מחקרים שרובם יתמקדו ב"חוק הרישום הכפול", עבודות קודמות ומחקר אמפירי שערכתי ע"י בדיקת תשואות חודשיות לאורך תקופה של 5 שנים אחרונות בין המדדים המובילים בשני השווקים, מדד הנאסד"ק ומדד המעו"ף, במטרה לבדוק האם קיימת קורלציה בין השווקים. כן ערכתי השוואה של התוצאות לבדיקה בין מדד הנאסד"ק למדד הפוטסי (ברטניה)/ למדד הדקס (גרמניה).

לבסוף תובאנה המסקנות בפרק המסכם וכן הרשימה הביבליוגרפית בה נעזרתי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

לייזר נתי, "60 שנה של עצמאות-והקורלציה?", פורמולה שוקי הון.

ליכט עמיר ד"ר,"רישום כפול של ניירות ערך", המרכז הבין תחומי הרצליה.

 "הבורסה בראי המשבר הפיננסי הבינלאומי", Tase-אתר הבורסה(יחידת מחקר).

 פיטרמן סלביה,"מדוע תורמת מידת הפיתוח של המערכת הפיננסית לדירוג המדינה?", מחלקת מטבע חוץ-בנק ישראל

1. Knife John and James kolari, What Drives Correlation Between Stock Market Returns-International Evidence ,Texas A&M University, .